סגור
בעת האחרונה, כאשר פלטפורמות ושירותים מקוונים נמצאים בלב תשומת הלב של הציבור ומעצבי מדיניות בזירה הגלובלית והישראלית, איגוד האינטרנט העמיק את פעילותו המחקרית בסוגיות מגוונות של אסדרת שירותים ופלטפורמות מקוונים. פורטל זה של אסדרת שירותים מקוונים מנגיש לגורמי ממשל, מקבלי החלטות ולציבור הישראלי נתונים וסקירות על חקיקה, רגולציה ופסיקה עכשוויים בזירה הבינלאומית והישראלית.
כדי לקבל עדכונים אודות תוכן חדש: הירשמו כאן. לפניות ושיתופי פעולה עם גורמי מחקר וממשל, ניתן לפנות אלינו בדוא"ל: [email protected]
תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות עבר בקריאה שלישית במליאת הכנסת ויכנס לתוקף במהלך שנת 2025. התיקון יחייב ארגונים במשק למנות ממונה על הגנת הפרטיות, ירחיב את סמכויות הרשות להגנת הפרטיות ויעדכן וידייק הגדרות מרכזיות בחוק.
קראו עודהחוק קובע כי החל מיולי 2025 ספקי "שירות תוכן דיגיטלי" יחויבו לקבוע ולפרסם כללים שיסדירו גישה לחשבונות של משתמשים בשירות שלהם לאחר פטירתם, ולכלול בכללים אלה אפשרות לקבוע כי אדם אחר יהיה רשאי לקבל גישה לחשבון לאחר פטירתם.
קראו עודבתי משפט בארה"ב דנו בהליך תקדימי בו נבחנת החוקתיות של שיתוף הפעולה של הממשל האמריקאי עם הרשתות החברתיות בנושאי אכיפה (Missouri v. Biden), וניתנו מספר צווים שהשפיעו באופן דרמטי על היכולת של הממשל להמשיך בפעולות אלה. לאחר דיון בהליך בבית המשפט העליון, התביעה כנגד שיתוף הפעולה של הממשל עם הרשתות נדחתה בשל היעדר זכות עמידה של התובעים.
קראו עודסקירת פסיקות ישראליות ועולמיות כחלק ממגמה הולכת וגוברת בפסיקה להטיל אחריות גם על בעלי אתרים, מפעילי עמודים ומנהלי קבוצות לתוכן שמפורסם בקבוצות שלהם, ולחייב אותם להסיר תוכן בלתי חוקי או פוגעני.
קראו עודסקירה של הצעדים שנקטו ענקיות הרשת (Apple, Google ועוד) על מנת לעמוד בהוראות חוק השווקים הדיגיטליים (DMA), אשר מחייבות פלטפורמות מסחר המוגדרות כ"שומרות סף" לעמוד בתנאים רבים שנוגעים להגנה על זכויות הצרכנים ולשמירה על תחרות בשוק. בעקבות חשד אי-עמידת החברות בהוראות החוק, נקטו רשויות האיחוד האירופי בהליכי אכיפה כנגדן.
קראו עודכתובת IP עשויה להכיל מידע רב הנוגע לזהותו של אדם ולהתנהגותו, אך הדבר אינו מובן מאליו. פסיקות ברחבי העולם בחנו את הסוגיה, וקבעו עקרונות כלליים לגבי השאלה מתי גישה ממשלתית לכתובת IP פוגעת בפרטיות, וכן מתי היא מתאפשרת ומתי היא אסורה.
קראו עודסקירת איסורים והגבלות בעולם על Deepfakes - סרטונים או תמונות מזויפים שנוצרים באמצעות בינה מלאכותית. טכנולוגיות אלו מציבות אתגרים משפטיים בפני רשויות ברחבי העולם, בכל הנוגע להתחזות, פגיעה בפרטיות, פרסום פורנוגרפיה אסורה, הטרדה ועוד.
קראו עודהסקירה כוללת ניתוח של התכליות והמטרות העומדות בבסיס הצעת החקיקה, מונחי מפתח ופירוט של החובות אותן מטילה החקיקה על שירותים מקוונים בהיבטי תחרות, הגנת צרכן וטיפול בפערי כוחות בין פלטפורמות מקוונות למשתמשים העסקיים שלהן; כמו גם סקירה של ביקורות והתייחסויות להצעת החוק.
קראו עודנציבות התקשורת הפדרלית של ארה"ב החליטה על החזרת כללי נייטרליות הרשת, כפי שחלו בארה"ב עד שנת 2017 על ספקיות הגישה לאינטרנט. הכללים יאסרו על תעדוף תכנים על-ידי ספקיות גישה לרשת על מנת להבטיח גישה שוויונית לאינטרנט מצד עסקים וצרכנים.
קראו עודהמועצה המפקחת של חברת מטא (Meta Oversight Board) המליצה על שינוי מדיניות האכיפה של החברה לגבי השימוש במילה "שהיד". בעוד שכיום מטא אוסרת לחלוטין על השימוש במילה "שהיד" בפלטפורמות שלה, המועצה המליצה שמטא תבחן את השימוש באופן שתלוי בהקשר, ותאסור על השימוש במילה "שהיד" אך ורק כשהשימוש מבטא הסכמה, עידוד או שבח לארגוני טרור, פעולות טרור או אנשים מסוכנים.
קראו עודבית משפט השלום בנתניה גזר 4 שנות מאסר על אדם שהורשע בעבירות רבות של הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות, לאחר שהפיץ ועודד אחרים להפיץ אלפי תכנים מיניים מזוהים של קטינות ונשים בטלגרם.
קראו עודהאיחוד האירופי הטיל קנס של 1.8 מיליארד אירו על חברת אפל בשל כך שבמשך קרוב לעשור ניצלה לרעה את כוחה הדומיננטי בשוק הפצת יישומוני מוזיקה למשתמשי אייפון, אייפד ואייפוד שעושים שימוש במערכת ההפעלה שלה, באופן שהגביל את אפשרויות הבחירה של צרכנים והגביר את רווחיה.
קראו עודסקירת המאפיינים הייחודיים של מדיניות התוכן של טלגרם, אשר מבדילים אותה מרשתות חברתיות אחרות והופכים אותה לכר פורה לפעילות בלתי חוקית והתארגנויות של ארגוני טרור.
קראו עודבית משפט השלום בירושלים קבע שאדם ששלח תמונות עירום לאדם אחר ביישומון היכרויות למרות שלא קיבל על כך הסכמה מראש ביצע הטרדה מינית וישלם 20,000 ש"ח כפיצוי לאדם שהטריד. בית המשפט שלל את הטענה שהדבר נהוג ביישומוני היכרויות ולכן אינו הטרדה.
קראו עודהשאלה האם נבחרי ציבור רשאים להסיר ולחסום משתמשים מדפיהם ברשתות החברתיות מעוררת סוגיות יסוד של הזכות לחופש ביטוי ושיח ציבורי בשנים האחרונות. בית המשפט העליון בארה"ב פסק כי נבחרי ציבור אינם יכולים לחסום משתמשים ברשתות חברתיות אם הם מתיימרים לייצג את הממשל בחשבונם.
קראו עוד
אנו מנהלים את מרחבי שמות המתחם הלאומים (domain names) הישראלי בסיומת il. ו-.ישראל, ואת מחלף האינטרנט (IIX), ודואגים שבכל עת, ומכל מקום, ניתן יהיה להשתמש בבטחון, במהירות ובחופשיות בשירותי אינטרנט ישראליים וגלובליים. כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, פעילות זו מתנהלת באופן ניטרלי, ללא מטרות רווח וללא שיקולים מסחריים ופוליטיים. זאת, לצד יצירת מידע, כלים שימושיים ונתונים על האינטרנט בישראל.
