ביום 11.02.2024 בית משפט השלום בירושלים פסק פיצויים בסך 20,000 ש"ח לטובת תובע שהוטרד מינית ביישומון היכרויות. בית המשפט קבע ששליחת תמונות עירום ביישומון ההיכרויות "גריינדר" ללא קבלת הסכמה מראש היא הטרדה מינית. בית המשפט שלל בנוסף את טענת הנתבע שמדובר בפרקטיקה מקובלת ב"גריינדר", וקבע שגם אם כן – קיום של פרקטיקה כזו אינו שולל הטרדה מינית.
ת"ק 3330-09-23 שחם נ' כהן (11.02.2024)
התובע הוא משתמש ביישומון "גריינדר" אשר כתב במפורש בפרופיל המשתמש שלו שהוא מבקש מן המשתמשים האחרים שלא לשלוח לו תמונות של איבר מינם. למרות ההערה הברורה הזו, ביום 09.10.2022 הנתבע שלח לתובע כהודעה ראשונית ביישומון תמונה של אקט מיני בין הנתבע לבין אדם אחר, וזאת מבלי שהייתה ביניהם כל שיחה מוקדמת או היכרות. לאחר מכן, הנתבע המשיך לשלוח לתובע הצעות לקיום יחסי מין ותמונות עירום במשך קרוב לשנה שלמה, אפילו לאחר שהתובע הביע חוסר הסכמה נוספת במפורש במסגרת השיחה. ההטרדה המשיכה אפילו לאחר שהתובע חסם אותו – הנתבע פתח ב-12.08.2023 משתמש אחר לצורך המשך ההטרדה ושלח גם ממנו תמונות עירום והצעות מגונות לתובע.
התובע טען בתביעה ששליחת התמונה בתחילת השיחה ללא קבלת הסכמה מוקדמת היא הטרדה מינית לפי החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998, וכך גם המשך שליחת ההודעות שכללו הצעות מגונות ותמונות עירום נוספות למרות הבעת אי-הסכמה מפורשת מצד התובע. על הטרדה זו ביקש התובע פיצוי כספי בסך 120,000 ש"ח, הסכום המקסימלי שניתן לבקש בחוק ללא הוכחת נזק.
בית המשפט כתב בהחלטתו ש"אין ספק כי חשיפת איבר מין בפני אדם אחר שלא בהסכמתו מהווה מעשה מגונה, והדבר נכון באותה מידה גם כאשר הדבר נעשה במרחב הוירטואלי". בית המשפט הזכיר גם שנאשמים בהטרדה מינית כבר הורשעו בעבר בהליכים פליליים על רקע שליחת תמונות של איבר מינם לילדים. לדוגמה, בשנת 2021, הורשע אדם בכך ששלח תמונה מגונה לסוכנת שהתחזתה לילדה בצ'אט באינטרנט, שם הסביר בית המשפט בהחלטתו את החומרה שבביצוע עבירות כאלו, גם אם הן נעשות ברשת בלבד:
"בחלק גדול מהמקרים […] נותרות העבירות ב"מרחב הוירטואלי" […] אך הפגיעה בקרבן נעשית תמיד בעולם האמיתי, גם ללא מפגש פיזי עם הפוגע. במקרים אלה דווקא הפוגע הוא שמרגיש מוגן; הוא זה אשר יכול להסתתר מאחורי האנונימיות שמאפשרת האינטרנט, כאילו יש במרחק ובהעדר המגע הפיזי הישיר, כדי לנקות אותם מהמעשים החמורים שהם מבצעים בחסות הרשת, ולהותיר אותם "אנשים נורמטיביים", לפחות בעיני עצמם. במקרים וירטואליים אלה, משכנע העבריין את עצמו, כי בצד השני של המסך אין באמת דמות בשר ודם שיכולה להיפגע" (עפג (ב"ש) 25443-12-21 פאדו גויעד נ' מדינת ישראל, עמוד 8)
הנתבע טען כי יישומון "גריינדר" הוא יישומון היכרויות לצורך יחסי מין בין גברים להט"בים, וכי התובע ידע את זה כשבחר להשתמש ביישומון. הנתבע הוסיף כי שליחת תמונות עירום כבר בתחילת השיחה מקובלת בקרב משתמשי היישומון הזה. אולם, בית המשפט לא קיבל את טענתו, וציין שתנאי השימוש של היישומון אוסרים על כך ממילא, וכן הנתבע הביע התנגדות מפורשת לכך בכך שכתב בפרופיל שלו במפורש שאינו מעוניין שיישלחו לו תמונות עירום. בית המשפט ציין שאפילו אם היה מקבל את טענת התובע שהדבר היה מקובל ביישומון, ה"נוהג" ביישומון אינו גובר על החוק הישראלי, והיישומון הוא לא "טריטוריה חיצונית" שבה חוקי המדינה אינם חלים. כלומר, שליחת תמונות עירום בהיעדר הסכמה מראש מהווה הטרדה מינית גם אם היא נעשית ביישומוני היכרויות שבהם הדבר כביכול "נהוג".
על כן, בית המשפט קבע שהנתבע הטריד מינית את התובע, ופסק שהתובע ישלם לנתבע פיצוי בסך 20,000 ש"ח – 5,000 ש"ח על שליחת התמונה הראשונה ללא קבלת הסכמה מוקדמת ו-15,000 ש"ח על מסכת ההטרדות המתמשכת לאחר מכן.
