בית המשפט העליון של ארצות הברית יבחן האם שיתוף הפעולה הקיים בין הממשל האמריקאי לרשתות החברתיות לשם הסרת תכנים מטעים או מזיקים פוגע באופן בלתי-חוקתי בחופש הביטוי של אזרחים אמריקנים ברשת, ומתי פעולות הממשל למניעת דיסאינפורמציה מגיעים לכדי צנזורה אסורה. בהחלטה מיום 20.10.2023 הסכים בית המשפט העליון לדון בערעור הממשל נגד החלטת בית המשפט הפדרלי ועיכב את תוקפו של צו המניעה שהגביל את שיתוף הפעולה בין הממשלה לרשתות החברתיות.
MURTHY v. MISSOURI [October 20, 2023]
פרטי המקרה וגלגוליה של העתירה בבתי המשפט הפדרליים
בעתירה של עורך דין ממדינת מיזורי נטען כי ממשל ביידן מנצל את שיתוף הפעולה עם הרשתות החברתיות לצנזורה והשתקה של מתנגדיו, תוך פגיעה בחופש הביטוי שלהם ברשת. העותרים טוענים בעיקר נגד הפעילות של הממשל בהסרת תוכן שנוגע לוירוס הקורונה. לטענתם, ההסרה נעשתה תוך כפייה על הרשתות החברתיות, באופן שמהווה פגיעה בחופש הביטוי של אזרחים אמריקאיים ברשת אשר מתנגדים למדיניות החיסונים והסגרים של הממשל. מנגד, ממשל ביידן טוען שלא הופעלה סמכות שלטונית כופה כלפי הרשתות החברתיות, אלא פניה וולונטרית שבעקבותיה החליטו הפלטפורמות להסיר תוכן מזיק מרצונן, על מנת לשמור על ביטחון הציבור ועל בטיחות המשתמשים שלהן.
במרכז העתירה עומדת השאלה מהו ההיקף המותר של ההשפעה והמעורבות של הממשלה בשיח ברשת. בפרט, מתי השיח של הממשלה עם הרשתות החברתיות הופך לשיח של כפייה, שדרכו היא מכריחה את הרשתות החברתיות לצנזר שיח בפלטפורמות שלהן. אם זה המצב, המסקנה היא שהממשלה משתמשת ברשתות החברתיות כגורם פרטי "עצמאי" במטרה לעקוף את המגבלות שחוקת ארה"ב מחילה עליה כממשלה, כמו החובה לכבד את חופש הביטוי.
כמו כן, העתירה מעלה שאלות ביחס למקומן של הרשתות החברתיות במימוש חופש הביטוי – האם יש להן מחויבות למימושו של חופש הביטוי כגופים פרטיים? ובהקשר של הפצת מידע מטעה הנוגע לוירוס הקורונה – האם יש להן מחויבות לשמירה על ביטחון הציבור? האם יש להן את הזכות לבחור כיצד הן שומרות על ביטחון הציבור או שעליהן לציית לממשלה בהקשר הזה?
במסגרת ההליך, בית המשפט הוציא צו שאוסר על שיתוף פעולה בין הממשל האמריקאי לבין הרשתות החברתיות בנושאים של בקרה ופיקוח על תוכן. מדובר בצו רחב, שמחריג מתוכו ומאפשר תקשורת בין הממשל לרשתות החברתיות רק במקרים של סכנה לביטחון הלאומי, פעילות פלילית מסוימת וחשש להשפעה זרה על הבחירות. צו זה בוטל באופן זמני לאחר ערעור של הממשל לבית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז החמישי של ארה"ב.
ביום 08.09.2023 בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז החמישי של ארה"ב ציין כי אכן יש חשש ל"כפייה או עידוד משמעותי" של הממשלה להסרת מידע מטעה לגבי וירוס הקורונה, באופן שעלול להוות פגיעה בחופש הביטוי. עם זאת, הוא קבע שאין הצדקה לצו הרחב שהוצא בהליך והוציא צו חלופי. הצו החדש אוסר על הממשלה לנקוט ב-"איומים, הפעלת לחץ או כפייה לשם הסרה, הגבלה, הפחתה או דיכוי של תוכן שמוגן על-ידי חופש הביטוי". לאחר מכן, בית המשפט הפדרלי לערעורים החזיר את הדיון לבית המשפט הפדרלי.
הממשל ערער פעמים נוספות על צווי הביניים שהוצאו, עד שלבסוף ביום 20.10.2023 בית המשפט העליון של ארה"ב ביטל לחלוטין את ההגבלות שהוטלו בצווים של בית המשפט הפדרלי, וקבע כי יבחן את המקרה לגופו במהלך שנת 2024, תחת שם רשמי חדש Murthy v. Missouri. (מורת'י נגד מיזורי, במקום מיזורי נגד ביידן). ביום 18.03.2024 התקיים דיון בעתירה בבית המשפט העליון.
לאחר הדיון בבית המשפט העליון, ארגון TechPolicy ציין במאמר כי בקבלת החלטה בתיק, יש לתת על הדעת על כך שפיקוח על תוכן על-ידי ענקיות טכנולוגיה פרטיות שונה באופן מהותי מפיקוח ממשלתי על תוכן. מטרתו של פיקוח תוכן פרטי הוא קידום בטיחות ותחושת שייכות ברשת, תוך ניהול תוכן פוגעני. לעומת זאת, מהותו של פיקוח תוכן ממשלתי היא הגבלת ביטוי חופשי והשתקת ביקורת ומחלוקת. לטענת הארגון, התביעה מנסה ליצור רושם כאילו הרשתות החברתיות עובדות עם הממשל כדי לצנזר דעות לגיטימיות, למרות שזה לא המקרה. לכן, חשוב שלא להגדיר פעולות פיקוח לגיטימיות מצד גופים פרטיים כ"צנזורה ממשלתית" אסורה, אלא לראות בה קטגוריה שונה של הגבלה, הגבלה טובה ורצויה של תוכן פוגעני ברשת על מנת ליצור מרחב יותר בטוח ולהגן מפני הסכנות ברשת.
בישראל קיים מנגנון דומה, שבו גופי הממשלה פונים לפלטפורמות ומגישים בקשות להסרת תכנים במסגרת "מסלול וולנטרי", כך שהפלטפורמות רשאיות לסרב ואין להן חובה חוקית לשתף פעולה עם הסרת התכנים. לפי דוח הפעילות של פרקליטות המדינה, בשנת 2021 הוגשו 8,287 בקשות מטעם גופי הממשלה השונים בישראל, ו-82% מתוכן אושרו והובילו להסרת התכנים. הדבר נהוג גם במדינות אחרות בעולם, כפי שניתן לראות בנתונים שסיפקה חברת מטא בנושא.
פסיקת בית המשפט העליון
23-411 Murthy v. Missouri (06/26/2024)
ביום 26.06.2024 בית המשפט העליון קבע, בדעת רוב של שישה שופטים לעומת שלושה מתנגדים, שיש לדחות את התביעה.
שישה שופטי הרוב בבית המשפט העליון הפדרלי בארה"ב נמנעו מלהכריע לגופה של שאלת החוקתיות. במקום זאת, שופטי הרוב פסקו כי לתובעים אין זכות עמידה לדרוש צו מניעה נגד הממשל (על מנת להגיש תביעה כנגד פעולה ממשלתית, תובעים צריכים להראות כי נפגעו או הושפעו מהפרקטיקה), מאחר ואין זיקה בין הפרסומים של העותרים לבין פעולות העבר של הממשל להסרת תכנים. שלושת שופטי המיעוט הדגישו כי מדובר בתביעה החשובה של השנים האחרונות בנושא חופש הביטוי, ושאין לדחות אותה בשל היעדר זכות עמידה.
