השאלה האם נבחרי ציבור רשאים להסיר ולחסום משתמשים מדפיהם ברשתות החברתיות מעוררת סוגיות יסוד של הזכות לחופש ביטוי ושיח ציבורי בשנים האחרונות. בארה"ב, סוגיה זו עלתה למרכז השיח כאשר דונאלד טראמפ (אז נשיאה של ארה"ב) חסם מצביעים בחשבון הטוויטר שלו. אולם, בית המשפט העליון האמריקאי לא הספיק לדון בכך לפני החלפתו של הנשיא. שאלה זו עוררה עניין גם בישראל, ולאחרונה נפסק בבית המשפט העליון כי נבחרי ציבור אינם רשאים לחסום אזרחים ברשתות החברתיות. עוד על החלטה זו ניתן לקרוא בפרסום של איגוד האינטרנט הישראלי.
ביום 16.03.2024 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון האמריקני בסוגיה, לפיו נבחרי ציבור אינם רשאים לחסום אזרחים או להסיר תגובות שלהם כאשר הם מתיימרים לפעול ברשתות במסגרת סמכותם הציבורית.
רקע – ההליך בבית המשפט הפדרלי לערעורים
פסיקת בית המשפט הפדרלי לערעורים – No. 21-2977 Lindke v. Freed (27.06.2022)
פריד הוא ראש עיר במדינת מישיגן שבארה"ב מאז 2014. לפני שמונה לראש עיר, היה לפריד חשבון פייסבוק פרטי פעיל עם אלפי חברים. לאחר בחירתו לראשות העיר, הוא שינה את סוג הפרופיל שלו ל"דף פומבי" כך שיהיה לו מספר בלתי מוגבל של חברים, ציין שהוא ראש העיר בכותרת הדף, הוסיף את אתר העירייה לפרופיל שלו ושינה את הכתובת ופרטי יצירת הקשר של הדף שלו לכתובת ופרטי יצירת הקשר של העירייה. הדף המשיך לשמש את פריד כל הזמן הזה לעדכונים פרטיים על חייו, בנוסף למידע ועדכונים בקשר לעירייה ולמדיניות שלו כראש העיר.
בשנת 2020, פריד מחק את תגובותיהם של לפחות 5 משתמשים שהגיבו על פוסטים בדף שלו, וחסם את החשבונות שלהם, באופן שמנע מהם גישה לדף לחלוטין. לינדקי, אחד מהמשתמשים הללו, שהביע ביקורת נגד מדיניותו של פריד ביחס להתמודדות עם מגפת הקורונה, תבע את פריד בטענה שהוא מפר את התיקון הראשון לחוקה, משום שמנע ממנו להביע את דעתו בפומבי.
בפסיקתו בתביעה, בית המשפט הפדרלי לערעורים (Court of Appeals for the Sixth Circuit) קבע כי לא מספיק שחשבון ייראה כאילו הוא חשבון ממשלתי רשמי כדי שייחשב גורם ממשלתי, אלא צריך שתהיה לחזות זו סמכות ומשמעות ממשלתית של ממש. פריד לא מימש שום סמכות ממשלתית שלו דרך העמוד שלו ולכן מותר לו לחסום משתמשים שמביעים דעות פוליטיות בעמוד שלו.
ההליך בבית המשפט העליון
פסיקת בית המשפט העליון – No. 22-661 Lindke v. Freed (15.03.2024)
לינדקי ערער על פסיקה זו לבית המשפט העליון של ארה"ב באוקטובר 2022. ביום 31.10.2023 התקיים דיון בתיק שבו הצדדים הציגו את עמדותיהם בפני בית המשפט.
ביום 15.03.2024 בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של לינדקי והפך את החלטת בית המשפט הפדרלי לערעורים. בית המשפט ציין כי החוקה והחוק הפדרלי מגנים מפני פעולה שלטונית, ולא פרטית. ההבחנה בין פעולה שלטונית לפרטית תלויה במהות הדברים, לא בזהות העושה או ב"תגיות". כלומר, לא כל פעולה שעושה עובד ציבור או גורם ממשלתי תיחשב פעולה שלטונית. אף אם החשבון מוצג כחשבון של עובד ציבור, אין בכך כדי להעיד באופן חד משמעי על כך – לאדם יכולות להיות סיבות רבות לפרט את מקום עבודתו ופרטי הקשר שלו ברשת החברתית. לאור זאת, עובד ציבור שמשתמש ברשת חברתית, מבצע פעולה שלטונית רק אם התקיימו שני תנאים מצטברים: ראשית, יש לו סמכות לדבר בנושא הנדון בשם רשות מרשויות השלטון; שנית, הוא התבטא ברשת החברתית הרלוונטית בפוסטים הרלוונטיים תוך שהתיימר לממש את הסמכות הזו.
לגבי התנאי השני, אם החשבון מוגדר "פרטי", מכיל הבהרות שהתוכן פרטי ("זהו החשבון הפרטי של פריד") או הסתייגויות מהרשמיות של התוכן ("העמדות המובאות בחשבון זה הן שלי בלבד"), יש חזקה בעלת משקל שהביטוי פרטי. פריד לא הגדיר את חשבונו פרטי או רשמי. יש לבחון את תוכן הביטויים שלו ואת מטרתם. אם הביטוי מביע תוכן רשמי שאינו זמין במקום אחר, סביר שהוא שלטוני. אם יש בו רק חזרה על מידע שזמין במקום אחר (לדוגמה, שיתוף פוסט של העירייה), סביר שהוא פרטי. מאחר שחסימה בפייסבוק חלה על כל הפוסטים בחשבון, יש לסווג כל פוסט שלינדקי ביקש להגיב עליו, ולבחון האם היה פוסט ציבורי שאי-יכולת להגיב עליו תהיה הפרה של זכותו לחופש ביטוי. התיק יחזור לדיון מחדש לפי עקרונות אלו.
פסיקת בית המשפט העליון ניתנה גם בהליך מקביל שנידון במשותף (לרקע נוסף על ההליכים שקדמו לפסק הדין בארה"ב ראו סקירה של איגוד האינטרנט הישראלי) שבמסגרתו נידונה חסימה של הורים על-ידי נבחרי ציבור של מחוז בתי ספר בארה"ב. גם תיק זה הוחזר לדיון מחדש לפי עקרונות אלו.
