ביום 07.03.2024 נכנסו לתוקף כל הוראות חוק השווקים הדיגיטליים (DMA) באיחוד האירופי, אשר מחייבות חנויות אפליקציות ופלטפורמות דיגיטליות נוספות בעלי כוח שוק משמעותי (gatekeepers) להגן על זכויות הצרכים והתחרותיות בשוק. בין היתר, חברות שהוגדרו כ"שומרות סף" מחויבות למנוע אפליה במתן שירותיהן, להימנע מביצוע עסקאות לבלעדיות באספקת שירותים, להימנע משימוש במידע אישי רגיש לצורכי פרסום, להימנע מהעברת מידע בין שירותים שונים ללא הסכמה וליצור מנגנונים פנימיים לפיקוח על יישום הוראות החוק.
ביום 06.09.2023 הנציבות האירופית הגדירה לראשונה 6 חברות כשומרות סף: Alphabet (הבעלים של גוגל, מנוע חיפוש), Apple (הבעלים של מערכת ההפעלה iOS והדפדפן ספארי), Amazon (הבעלים של חנות אמזון), ByteDance (הבעלים של Tiktok, רשת חברתית), Meta (הבעלים של וואטסאפ, מסנג'ר, פייסבוק ואינסטגרם) ו-Microsoft (הבעלים של Linkedin ומערכת ההפעלה Windows). ביום 13.05.2024 הנציבות הגדירה גם את Booking כשומרת סף, והצהירה כי היא בוחנת את הגדרתה של X (טוויטר) כשומרת סף.
עם החלת כלל הוראות הרגולציה ביום 07.03.2024, שומרות הסף החלו ביישום שינויים לפלטפורמות שלהן על מנת לעמוד בתנאי הרגולציה.
במקרה של חשד להפרת הוראות החוק, נציבות האיחוד האירופי מוסמכת לפתוח בחקירה רגולטורית שבסופה תוכל להטיל קנסות על החברות בגובה של עד 10% מההכנסות העולמיות של כל חברה, וקנסות של עד 20% במקרים של הפרות חוזרות. במקרים של הפרות עקביות ומערכתיות, הנציבות תוכל לכפות על חברה שומרת סף למכור חלקים מעסקיה או לאסור על חברה שומרת סף לרכוש שירותים נוספים הקשורים להפרותיה.
כל השינויים הללו תקפים רק לגבי משתמשים בEEA – האזור הכלכלי האירופי (מדינות האיחוד האירופי ובנוסף נורווגיה ואיסלנד), שבו חל ה-DMA.
Alphabet\Google
חברת Alphabet היא הבעלים של שירותים רבים: מנוע החיפוש Google (גוגל), רשת שיתוף הסרטונים Youtube (יוטיוב), מערכת ההפעלה Android (אנדרואיד), מערכת הניווט Waze (ווייז), דפדפן Chrome (כרום), חנויות האפליקציוות Google Store ו-Google Play וכן שירותים אחרים כמו Google Flights לחיפוש טיסות, אתר הקניות Google Shopping, מערכות פרסומות לבעלי עסקים ועוד. שירותים אלה מעניקים לה מעמד דומיננטי בשוק מנועי החיפוש, הפרסום, מערכות ההפעלה לטלפונים, דפדפנים, חנויות אפליקציות ושווקים רבים נוספים.
על מנת לעמוד בתנאי ה-DMA, החברה צריכה להימנע מניצול הכוח הדומיננטי שלה בשווקים לפגיעה בתחרות, וצריכה לעודד בחירה מודעת של צרכנים תוך הצגה הוגנת של האפשרויות שעומדות בפניהם בשוק, גם אם האפשרויות כוללות מתחרים שלה. כמו כן, עליה להימנע מאיסוף ועיבוד מידע של משתמשיה על פני שירותיה השונים מבלי לקבל את הסכמתם המודעת. בינואר 2024 גוגל פרסמה עדכון לגבי האמצעים שבהם תנקוט החל מ-07.03.2024 על מנת לעמוד בתנאי הרגולציה:
בעבר, שירותי מנוע החיפוש של גוגל העדיפו להמליץ על מוצרים אחרים של החברה (לדוגמה, Google Flights לחיפוש וקביעת טיסות) מאשר על מתחרים. על מנת לעמוד בתנאי ה-DMA, גוגל הפסיקה את הפרקטיקה הזו. כמו כן, על מנת לעודד את התחרות, גוגל הוסיפה למנוע החיפוש שלה לחצנים שממליצים למשתמשים על ספקי שירותים רלוונטיים באזורים לבחירתם.
גוגל תציג למשתמשי מערכת ההפעלה Android מסכי בחירה קלים לבחירת מנועי חיפוש ודפדפני ברירת מחדל (במקום בחירה אוטומטית בדפדפן של החברה Chrome ובמנוע החיפוש Google).
גוגל תאפשרי למשתמשיה לבטל בצורה פשוטה דרך הגדרות המשתמש שלהם את האפשרות לאחד את המידע שגוגל אוספת עליהם מהיישומים השונים שלה (לדוגמה, מידע על חיפושים במנוע החיפוש Google שייעשה בו שימוש על מנת להציע סרטונים ברשת שיתוף הסרטונים Youtube). החברה לא תוכל ליצור "פרופיל" מאוחד למשתמשים הללו על סמך כלל הפעילות שלהם, אלא רק לגבי כל שירות בנפרד.
חקירת מנגנוני הפניית המשתמשים בחנות היישומונים ובמנוע החיפוש של גוגל (מרץ 2024)
ביום 25.03.2024 הנציבות פתחה בחקירה ביחס לאמצעים שיושמו על-ידי חברת Alphabet (חברת האם של גוגל) למניעת האפשרות של "היגוי" משתמשים מחוץ לחנות היישומונים שלה, Google Play. לפי סעיף 5(4) ל-DMA, שומרות סף מחויבות לאפשר למפתחי יישומים להפנות משתמשים אל מחוץ לחנות היישומים, בלי עלות נוספת. הנציבות מציינת שיש לה חשש מכך שחברת Alphabet מטילה הגבלות על מפתחי היישומונים, בפרט על האפשרות שלהם לתקשר ישירות עם צרכנים ולהציע להם אפשרויות שאינן נכללות במסגרת שירותיהם ב-Google Play, בין היתר על-ידי הטלת חיובים שונים ואף "ענישה" על תקשורת כזו והפניות.
בנוסף, הנציבות פתחה בחקירה כנגד אלפבית על מנת לקבוע אם תוצאות החיפוש של מנוע החיפוש של גוגל מתעדפות את מוצריה השונים של חברת אלפבית (לדוגמה, Google Shopping, Google Flights, Google Hotels) על פני מתחרות שלה. אם אכן יימצא שאלפבית מתעדפת שירותים שלה על מנת מתחרים, המסקנה היא שהיא מבצעת אפליה בשוק, בניגוד למחויבויות שלה לפי סעיף 6(5) ל-DMA (איסור על העדפת שירותים של שומר הסף על פני שירות של מתחרים).
Microsoft \ Windows
לחברת מיקרוסופט מעמד דומיננטי בשוק מערכות ההפעלה למחשבים בשל מערכת ההפעלה Windows (ווינדוס) שפיתחה. בנוסף, בבעלותה של החברה הרשת החברתית Linkedin (לינקדאין), שלה מעמד ייחודי ודומיננטי כרשת חברתית ליצירת קשרים מקצועיים ועסקיים. לחברה שירותים נוספים, קטנים יותר, בתחומים אחרים – הדפדפן Edge, מנוע החיפוש Bing, תוכנת הטלפוניה Skype (סקייפ) ועוד. על מנת לעמוד בתנאי ה-DMA, החברה צריכה להימנע מאיסוף והצלבת המידע בין השירותים השונים שלה ולהימנע מניצול מעמדה הדומיננטי בשווקים שבהם היא מתחרה על מנת לפגוע במתחריה בשווקים האלה ובשווקים אחרים בהם היא מנסה להתחרות.
על מנת לעמוד בתנאי הרגולציה, ביום 07.03.2024 מיקרוסופט יישמה את השינויים הבאים במוצרים שלה:
משתמשי מערכת ההפעלה Windows ב-EEA לא יירשמו אוטומטית לשירותי הדפדפן Edge, מנוע החיפוש Bing ושירותים אחרים של מיקרוסופט. בנוסף, הם יוכלו להסיר את הדפדפן Edge ומנוע החיפוש Bing. כמו כן, הם יוכלו להיחשף לעדכוני חדשות של צדדים שלישיים, ולא רק עדכוני החדשות של מיקרוסופט.
החברה גם שינתה את אופן איסוף ועיבוד המידע של משתמשיה – היא יישמה "פרקטיקות חדשות" על מנת לוודא שלא ייעשה שימוש במידע שנאסף על אפליקציות מתחרות דרך משתמשי Windows (ב-EEA בלבד) לצורך תחרות עם האפליקציות הללו. בנוסף, זרימת המידע "עוצבה מחדש" ככה שחיבור מידע בין השירותים של החברה לא ייעשה בלי הסכמה רלוונטית של המשתמשים.
בשירותי הרשת החברתית Linkedin, החברה תאפשר למשתמשיה ב-EEA לבחור לאילו שירותים של הרשת הם רוצים להירשם ועם אילו שירותים הם ירצו לשתף את המידע שלהם. כמו כן, תינתן למשתמשים ובעלי עסקים אפשרות לגשת למידע שנאסף עליהם ושותף על-ידיהם בלינקדאין בצורה פשוטה.
Apple
חברת אפל היא הבעלים של מערכת ההפעלה iOS למכשירים ניידים, המפיצה של מכשירי אייפון ואייפד והמפעילה של App Store – חנות היישומונים של מערכת ההפעלה iOS שמותקנת על מכשירי אייפון ואייפד. מדיניות החברה אינה מאפשרת למשמשים במערכת ההפעלה iOS להוריד אפליקציות מחנויות יישומונים אחרות, אלא רק מ-App Store. כמו כן, החברה מחייבת מפתחי יישומונים בחנות שלה לעבד תשלומים אך ורק דרכה (ולא, נניח, על-ידי הפניה של הצרכנים לאתרים זולים יותר מחוץ ל-App Store), וגובה עמלה על שירות זה.
על מנת לעמוד בתנאי ה-DMA, אפל תאפשר למשתמשי iOS להוריד יישומונים ולשלם על מוצרים גם מחוץ ל-App Store. כדי להגן על משתמשיה מפני הורדה של תוכנות זדוניות שלא נבדקו על-ידה, החברה תדרוש ממפיצים שרוצים להציע יישומונים לצרכנים במערכת ההפעלה שלה לקבל אישור מהחברה על תקינות היישומונים מראש. כלומר, החברה עדיין תשלוט על היישומונים שניתנים להורדה, לפחות בהיבטי אבטחה, אך תאפשר תחרות נגדה.
חקירת מנגנוני הפניית המשתמשים בחנות היישומונים של אפל (מרץ 2024)
ביום 25.03.2024 הנציבות פתחה בחקירה ביחס לאמצעים שיושמו על-ידי חברת Apple (אפל) למניעת האפשרות של "היגוי" משתמשים מחוץ לחנות היישומים שלה, App Store. לפי סעיף 5(4) ל-DMA, שומרות סף מחויבות לאפשר למפתחי יישומים להפנות משתמשים אל מחוץ לחנות היישומים, בלי עלות נוספת.
חקירה זו על הפרות מכוח ה-DMA מצטרפת לחקירה דומה מכוח דיני התחרות של האיחוד האירופי, שבסופה הגיעה הנציבות למסקנה כי אפל הפעילה מנגנונים שונים למניעת היגוי משתמשים אל מחוץ לחנות היישומונים שלה, ובכך עשתה שימוש לרעה במשך קרוב לעשור בכוחה כמונופול בשווקי חנויות היישומים (כבעלים של App Store), יישומי המוזיקה ומערכות הפעלה לטלפונים חכמים. כתוצאה מכך, הוטל על אפל קנס של 1.8 מיליארד אירו.
בנוסף, הנציבות פתחה בחקירה כנגד אפל ביחס לאמצעים שנקטה כדי לאפשר למשתמשי הקצה של השירותים שלה להסיר יישומונים בקלות, לשנות הגדרות שימוש בקלות ולבצע בחירות מודעות בקלות בין שירותים בתוך מערכת ההפעלה שלה (לדוגמה, בחירת דפדפן מועדף, בחירת מנוע חיפוש מועדף וכו').
הנציבות מציינת שיש לה חשש מכך שהאמצעים שאפל נוקטת, בפרט בחירות שעשתה הנוגעת לעיצוב ממשקי המשתמש בבחירת הדפדפן המועדף, מקשים על משתמשיה לבצע בחירות מודעות לגבי השירות המועדף עליהן. כך, אפל מתעדפת בפועל שירותים שלה על פני שירותים של מתחריה, ומקשה על שינוי החלטות והסרת תוכנות שקשורות אליה, באופן שעשוי להוות הפרה של סעיף 6(3) ל-DMA (מתן אפשרות להתקנה והסרה של תוכנות ויישומונים בלי אפליה או העדפה).
Meta
חברת מטא היא הבעלים של הבעלים של שירותי ההודעות וואטסאפ ומסנג'ר, הרשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם ומערכת המסחר Meta Marketplace. כמו כן, החברה מספקת פרסומות לפי דרישה בפלטפורמות שלה, ושירותי הפרסומות שלה מהווים חלק משמעותי משוק הפרסומות באירופה. על מנת לעמוד בתנאי ה-DMA, החברה ביצעה את השינויים הבאים בשירותים שלה:
משתמשים שלא ירצו לקבל פרסומות מותאמות אישית יוכלו להחליט לשלם על מנוי חודשי לפייסבוק ולאינסטגרם, זאת בהתאם לסעיף 5(2) ל-DMA, שאוסר על שומרות סף להציג פרסומות שמבוססות על מידע אישי ללא הסכמה. בנוסף, תינתן למשתמשים בחירה האם וכיצד המידע האישי שלהם יועבר בין הפלטפורמות השונות של החברה.
סעיף 6(9) ל-DMA דורש משומרות הסף לתת למשתמשיהן אפשרות חינמית ואפקטיבית להעברת המידע שהם יצרו או שנאסף עליהם בפלטפורמות. מטא אפשרה למשתמשיה לייצא את המידע שלהם בעבר, ובהתאם לדרישות, גם תאפשר למשתמשיה לייצא את המידע האישי שלהם באופן אוטומטי בתדירות יומית.
בנוסף, מטא תשקף לעסקים ולציבור את מחירי הפרסומות שלה ואת ביצועיהן בדוחות ייעודיים, ותאפשר גישה חינמית לכלים שפיתחה לבחינת ביצועים של פרסומות.
חקירת מנגנון "שלם או הסכם" של מטא (מרץ 2024)
סעיף 5(2) ל-DMA מחייב חברות שומרות סף לקבל הסכמה של משתמשיהן לשילוב מידע שנאסף עליהם ממספר פלטפורמות שונות של החברות, וחיבורו ליצירת פרופיל מאוחד לכלל הפלטפורמות. על מנת לעמוד בתנאי החוק, חברת מטא, שבבעלותה וואטסאפ, מסנג'ר, פייסבוק, אינסטגרם ולינקדאין, הציגה למשתמשיה באיחוד האירופי מנגנון לבחירה בין שתי אפשרויות: תשלום על שירותיה השונים ללא קבלת פרסומות, או קבלת השירותים בחינם תוך הסכמה לקבלת פרסומות המבוססות על מידע אישי.
ביום 25.03.2024 הנציבות פתחה בחקירה לגבי מדיניות זו, במטרה לבחון האם הבחירה הבינארית שמטא מציעה למשתמשיה מספקת אלטרנטיבה אמיתית לפרסומות המבוססות מידע אישי, או שדרישת המחיר מרתיעה למעשה צרכנים, באופן שאינו מותיר להם ברירה אמיתית להגנה על הפרטיות שלהם. לפי הנציבות, מטרת הדרישה בחוק היא מניעת אגירת המידע של משתמשים על-ידי שומרות סף שמחזיקות במספר רב של פלטפורמות, ונראה שהמנגנון של מטא אינו מקדם מטרה זו בפועל.
