ביום 22.07.2024 עבר בקריאה שלישית בכנסת חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, התשפ"ד-2024. החוק קובע שספקי שירות תוכן דיגיטלי יחויבו לקבוע ולפרסם באופן נגיש כללים הנוגעים לאופן הטיפול והגישה לתוכן דיגיטלי אישי לאחר פטירת המשתמשים בשירות.
חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, התשפ"ד-2024 (נוסח החוק נכון ליום 22.07.2024)
החוק מגדיר שירות תוכן דיגיטלי כ"שירות מקוון שנועד או שמשמש בעיקרו לשיתוף, להפצה, לשמירה או לאחסון של תוכן אישי", כלומר בעיקר רשתות חברתיות כמו פייסבוק, יוטיוב, טוויטר (X), טיקטוק ועוד. תוכן אישי מוגדר כ"תוכן שמשתמש בשירות יצר, ערך או שמר ונמצא בחשבונו, ובלבד שאינו נמצא בחשבון שהוקצה לו במסגרת עבודתו".
החוק קובע שספקי שירות תוכן דיגיטלי יחויבו תוך שנה מיום פרסום החוק (כלומר, החל מיולי 2025) לקבוע כללים לעניין אופן הטיפול בתוכן אישי ואפשרות הגישה אליו לאחר פטירת משתמש בשירות. במסגרת הכללים יש לתת למשתמשים אפשרות לבחור, דרך הודעה לספק השירות, מה הם ירצו לעשות לגבי התוכן שפרסמו לאחר מותם. הכללים האלה יפורסמו באופן בהיר ונגיש בשפה שבה ניתן השירות, וספק השירות ישוב ויידע את המשתמשים בשירות על הכללים שקבע ועל מה שבחרו מעת לעת. בכללים אלה הספקים אינם מחויבים לאפשר גישה לכל התוכן בשירותי התוכן שלהם, ויכולים לקבוע שניתן יהיה לגשת רק לחלק ממנו לאחר פטירת המשתמשים. החוק יחול על ספקי שירות שמכוונים שירותים דיגיטליים לישראלים, גם אם הם עצמם ממוקמים ופועלים מחוץ לישראל.
החוק מחריג מכך "שירותי תקשורת בין-אישית" כמו וואטסאפ, מסנג'ר, יישומוני היכרויות שונים ועוד. כמו כן, בהחלטת שר המשפטים ובאישור ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת תהיה אפשרות להוסיף סוגי שירותים אחרים שיוחרגו מכך.
כפי שסקרו מיכאל בירנהק וטל מורס במאמרם בנושא, החקיקה נועדה בעיקרה לאפשר בחירה חופשית למשתמשים, עד כמה שניתן. זאת מתוך הבנה כי עמדות הציבור לגבי אופן השימוש בתוכן שיצרו לאחר מותם שונות מאוד, ולא ניתן למצוא נוסחה אחת מושלמת שתתאים לכולם. פלטפורמות רבות (כמו פייסבוק) נותנות למשתמשיהן אפשרות כזו כבר היום, אך מחקרים מצאו שרבים אינם מודעים לכך, על אף שרבים מהם אכן רוצים שתהיה גישה לחשבונות שלהם ולתוכן שפרסמו לאחר פטירתם. על מנת להתגבר על הפער הזה בין רצון המשתמשים למודעות שלהם, החוק יחייב את פרסום הכללים הללו באופן נגיש ועדכון המשתמשים לגבי בחירתם מעת לעת.
הליך החקיקה
הצעת חוק הירושה (תיקון – הורשת זכויות דיגיטליות), התשפ"ד-2024
ביום 18.2.2024 פורסמה החלטה חק/825 של ועדת השרים לענייני חקיקה בנושא הצעת חוק הירושה (תיקון – הורשת זכויות דיגיטליות), התשפ"ד-2024 של חה"כ ארז מלול (פ/4163), שקיבלה תוקף של החלטת ממשלה.ביום 22.2.2024 אישרה מליאת הכניסה בקריאה טרומית את הצעת חוק הירושה (תיקון – הורשת זכויות דיגיטליות), שמציעה לקבוע כי אדם יוכל להוריש בצוואה את הזכות להפעיל חשבון ברשתות חברתיות וחשבונות דיגיטליים השייכים לו.
נוסח תיקון החוק המוצע ודברי ההסבר
ההצעה קובעת כי אדם יוכל להוריש את ה"זכות להפעיל חשבון דיגיטלי" שברשותו. "חשבון דיגיטלי" הוגדר בהצעה כ"חשבון ברשת חברתית שבו לאדם יש זכות לעריכה, שימוש ופעולות נוספות". המונח "רשת חברתית" הוגדר בהצעה כשירות ברשת האינטרנט שמאפשר למשתמש בו ליצור כינוי משתמש, לשתף תוכן עם משתמשים אחרים, ולצפות בתכנים ששיתפו ביניהם המשתמשים.
בתאריך 27.3.2024 התקיים דיון והכנה לקריאה ראשונה של תיקון החוק בוועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת (מידע על הדיון).
בדיון השתתפו נציגים מארגונים חברתיים, אקדמיים ומשפטיים וכן נציגים מהפלטפורמות המחזיקות במידע דיגיטלי (מטא, גוגל). לקראת הדיון נמסרו גם חומרי רקע וניירות עמדה המבהירים את ההתאמות הנדרשות לתיקון חוק ע"פ הגישות השונות של מגישי ניירות העמדה, אשר גם הוצגו בהרחבה במסגרת הדיון בוועדה, לקראת דיון המשך בנושא.
הגישה המרכזית שהציגו המשתתפים בדיון היא גישה שמבקשת להעביר את הכוח אל המשתמשים והמשתמשות, שיחליטו בעצמם אם הם מעוניינים לתת גישה לחשבונות שלהם או לא. פרופ' מיכאל בירנהק מאוניברסיטת תל-אביב תמך בגישה זו, וציין כי במחקר שערך נמצאה שונות מאוד גדולה בין אנשים בנושא הזה, לכן אין אפשרות אמתית ליצור כלל אחד שיתאים לכולם. המשתתפים בדיון הסכימו גם כי יש לחשוב על חוק עצמאי, ולא להוסיף סעיף לחוק הירושה.
הצעת חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, התשפ"ד-2024
בעקבות מסקנות הדיון הראשון, ביום 20.05.2024 הוצג על-ידי הייעוץ המשפטי לועדת חוק, חוקה ומשפט נוסח חדש להצעת החוק, שבה מוצע לחוקק חוק חדש, ולא לתקן את חוק הירושה.
נוסח הצעת חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, התשפ"ד 2024 (20.05.2024)
הנוסח המוצע כללי יותר מהנוסח הקודם, ומחיל את החוק על ספקי "שירות תוכן דיגיטלי", שהוא "שירות מקוון המשמש בעיקרו לשיתוף, הפצה, שמירה או אחסון של תוכן אישי שהמשתמש יצר, ערך או שמר". הצעת החוק מציעה לדרוש מספקים המציעים שירות תוכן דיגיטלי לקבוע ולפרסם באופן נגיש ובהיר כללים בעניין טיפול בתוכן אישי של משתמשים בחשבונם לאחר מותם, ואפשרויות הגישה אליהם. בכללים אלה, הספקים יהיו מחויבים לתת לאדם לקבוע האם הוא רוצה שאדם אחר יהיה רשאי לקבל גישה לתוכן האישי שלו לאחר פטירתו, כולו או חלקו. הועדה תדון בהחרגות לשירותים אלה, לדוגמה – אי החלת החוק על שירותי תוכן דיגיטליים להיכרות בין בני-זוג, וכן היבטים אחרים של תקשורת בין אנשים שלא נרצה באופן כללי שייחשפו לאחר פטירת המשתמשים בהם.
הצעת החוק מבקשת גם שקביעת הכללים האמורים תיעשה בתשומת לב ל"זכויות המשתמשים בשירות לפרטיות, לזכויות הקנייניות בתוכן, ולשימור הזיכרון הדיגיטלי של הנפטר".
בתאריך 21.05.2024 התקיים דיון נוסף בועדה, בו השתתפו נציגים ממשרד המשפטים, וכן נציגים מארגונים אקדמיים וחברתיים.
ביום 04.06.2024 עברה החקיקה קריאה ראשונה במליאת הכנסת והועברה חזרה לדיון בוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. ביום 08.07.2024 אושרה בוועדה הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאה. נוסח החוק מחריג "שירות לתקשורת בין-אישית" מתחולת החוק. מדובר בשירותים כגון Whatsapp ו-Messenger, זאת משום שבדיוני הוועדה הועלו חששות לגבי חשיפה של שיחות אישיות עם צדדים שלישיים, באופן שעשוי לפגוע בפרטיותם. כמו כן, החוק מאפשר לשר המשפטים באישור ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת להוסיף כתוספת לחוק סוגי שירותים אחרים שיוחרגו מתחולת החוק.
