בשנים האחרונות טלגרם הפכה לפלטפורמה המקוונת המרכזית לפעילות ותוכן בלתי חוקי או מסוכן, כתוצאה ממדיניות התוכן הייחודית שלה, שלא קובעת כללי קהילה ומנגנוני בטיחות ודיווח כמו ברשתות החברתיות ושירותי המסרים המרכזיים האחרים. בהקשר של מתקפת הטרור על ישראל, שותפו בטלגרם באין מפריע סרטונים ותמונות של מתקפת הטרור, אף תוך כדי התרחשותה; יחד עם היקפים עצומים של תכני הסתה, עידוד לאלימות או תמיכה בטרור.
כיום טלגרם היא כבר לא אפליקצית שוליים
כבר בתחילת שנת 2023 היו לה כ-412 מיליון משתמשים פעילים ברחבי העולם (קישור לנתונים והשוואה לאפליקציות מסרים אחרות) ולמעלה ממחצית האוכלוסייה בישראל העידה על שימוש בה (קישור לנתונים על היקף השימוש של ישראלים ברשתות חברתיות ואפליקציות מסרים). לאחרונה, נטען על-ידי מנכ"ל טלגרם כי חלה עלייה חדה של "כמה מאות אלפים" בכמות המשתמשים שנרשמו לאפליקציה בישראל ובעזה מאז מתקפת הטרור של חמאס ותחילת המלחמה. האפליקציה אף הוסיפה ממשק בעברית יומיים לאחר תחילת המלחמה כמענה לביקוש מצד משתמשים בישראל.
למה טלגרם משמשת זירה נוחה לפעילות ותכנים לא-חוקיים או מסוכנים
בניגוד לרשתות החברתיות האחרות, לטלגרם כלל אין כללי קהילה, אלא יש לה תנאי שימוש מצומצמים מאוד:
- אסור לעשות בפלטפורמה שלה שימוש להונאה או לספאם.
- אסור לקדם אלימות בערוצים פומביים.
- אסור לפרסם תוכן מיני לא חוקי בערוצים פומביים.
כלומר, טלגרם נוקטת במדיניות כמעט מוחלטת של אי-אכיפה ואי-התערבות בתכנים, כאשר המגבלות היחידות שהיא מחילה על תוכן בפלטפורמה הן על קידום אלימות בערוצים וקבוצות פומביים או הפצת תוכן פורנוגרפי לא חוקי בערוצים וקבוצות פומביים. כחריג לכך, טלגרם מחויבת על פי רגולציה של האיחוד האירופי להסיר תכנים הנוגעים לטרור בערוצים פומביים בהתאם לבקשה מפורשת של הרשויות באיחוד.
בנוסף, טלגרם מספקת אפשרות לתקשורת מאובטחת ואנונימית ללא אימות פרטי המשתמשים או שיתוף פעולה עם רשויות חקירה במסירת פרטים, באופן שמקשה על על רשויות האכיפה או על נפגעים לזהות את הגורמים העושים בה שימוש בלתי חוקי, ובהיעדר אכיפה של הפלטפורמה עצמה – מקל על פרסום ללא השלכות.
חסימות והגבלות של טלגרם במדינות העולם ובחנויות האפליקציות של ענקיות הטכנולוגיה:
על רקע זה, טלגרם חסומה במספר מדינות בעולם – סין, פקיסטן, איראן, קובה ותאילנד, אשר רובן ככולן חסמו את האפליקציה על רקע שימוש בה בקרב פעילים במחאות כנגד הממשלה שלהן. מספר מדינות נוספות הגבילו או חסמו אותה מעת לעת, לדוגמה ברוסיה ובברזיל טלגרם נחסמה באופן זמני כי סירבה למסור פרטים של משתמשיה לרשויות. באירופה נשקלה חסימת האפליקציה בהקשר של הפצת שנאה והסתה בגרמניה, אך לבסוף האפליקציה לא נחסמה. באינדונזיה, ברוסיה, בגרמניה ובברזיל היענותה של טלגרם לדרישות להסרת התכנים הגיעה לאחר איומים מהמדינות הללו לחסום לחלוטין את הגישה לאפליקציה, ואף חסימתה בפועל. נראה שניתן להסיק מכך שטלגרם נוטה לפעול כאשר מופעל עליה לחץ ציבורי או פוליטי כבד.
לאור פוטנציאל ההיחשפות לתוכן גרפי ובעייתי, מדינות האיחוד האירופי ובריטניה מגבילות את ההרשמה לטלגרם לגילאי 16 ומעלה. גם חנויות האפליקציות המרכזיות ראו לנכון להגביל את הגישה לאפליקציה מיוזמתן: ב-App Store, החנות שדרכה ניתן להתקין אפליקציות במכשירי iPhone ו-iPad, האפליקציה מוגבלת לגילאי 17 ומעלה; וב-Google Play, החנות שדרכה ניתן להתקין אפליקציות במכשירי Android, מוצע לעשות שימוש באפליקציה "בפיקוח הורים".
באילו מקרים טלגרם גילתה אחריות והסכימה להסיר תכנים מסוכנים
למרות התדמית של טלגרם כפלטפורמה שאינה משתפת פעולה עם רשויות חוק ואכיפה או מסירה תכנים, לאורך השנים היא אכן סיפקה מידע והסירה תכנים כתוצאה מלחץ ציבורי ופוליטי, בעיקר במקרים שסיכנו באופן ממשי את חייהם ושלומם של אנשים:
שנת ההסרה |
מדינות/גופים שביקשו הסרת תכנים |
סיבה |
2015 |
טרור – דאע"ש |
|
2017 |
טרור |
|
2019 |
טרור – דאע"ש |
|
2020 |
"קיצוניות" |
|
2021 |
ניאו-נאציזם ועליונות לבנה |
|
2022 |
מידע מטעה ומידע מסווג |
|
2022 |
הסתה ושנאה |
|
2023 |
הסתה ושנאה |
|
2024 |
הפרת זכויות יוצרים |