ב. משתנים המשפיעים על דפוסי השימוש ברשת

על פי אונסק"ו (2023), אוריינות דיגיטלית היא היכולת לגשת למידע, לנהל, להבין, לשלב, לתקשר, להעריך ולהפיק מידע בצורה מאובטחת ומתאימה באמצעים דיגיטליים וטכנולוגיים למטרות של יזמות ומציאת תעסוקה ראויה. אוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה מתבטאת בין היתר ביכולת לתקשר ולשתף פעולה בסביבה דיגיטלית; ביצירת תכנים דיגיטליים; בכישורים דיגיטליים המאפשרים השתתפות פעילה בחברה דמוקרטית (נגישות לשירותים אזרחיים וחברתיים, מעורבות אזרחית, שיח דמוקרטי מכבד ברשת ויכולת ליטול חלק פעיל בחברה, להביע דעה ולהשתמש בטכנולוגיה כדי להשפיע ולתקשר עם גופים אזרחיים וציבוריים); ברווחה וביטחון בסביבה דיגיטלית (היכולת להשתמש בכלים דיגיטליים באופן שמקדם ביטחון אישי וחברתי); וביכולת לפתור בעיות ולקבל החלטות בסביבה דיגיטלית (זוהר ובושריאן, 2020). מחקרים אשר בחנו את חשיבותה של אוריינות דיגיטלית בעידן המודרני מצאו כי מיומנויות ויכולות דיגיטליות (Digital skills) הן גורם מרכזי בהגדלת האי-שוויון (van Deursen et al., 2011).

במחקר שערך האיחוד האירופי (Vuorikari et al., 2022) מוגדרים חמישה תחומי מיומנויות עיקריים, משלימים ומשפיעים זה על זה, אשר מאפשרים להעריך את רמת היכולות הדיגיטליות של הפרט (Digital competency): אוריינות מידע (Information and data literacy); תקשורת ושיתוף פעולה (Communication and collaboration); יצירת תוכן דיגיטלי (Digital content creation); בטיחות ברשת (Safety); ופתרון בעיות (Problem solving). שליטה גבוהה במיומנויות אלו תעיד על רמת אוריינות גבוהה. כמה מחקרים אחרים (Kang et al., 2023; Oh et al., 2021) התייחסו גם הם למיומנויות דומות.

לצד המיומנויות הדרושות לפעילות מיטבית ברשת, ישנם מספר משתנים אשר עשויים להשפיע על אופני השימוש ברשת, ולפיכך על מידת ההשפעה של הפער הדיגיטלי על הפרט. מלבד מאפיינים כמו רמת דתיות (המשפיעה בעיקר על הבחירה בתוכן מסוים ועל הרגלי השימוש ברשתות חברתיות), משתנים אלה הם:

השכלה ומעמד סוציו־אקונומי:

נמצא כי אלו המאפיינים המשפיעים ביותר על דפוסי השימוש של הפרט בטמ"ת ומאפייני הגלישה ברשת, בשל תחומי העניין השונים של המשתמשים בשימוש ברשת וההבדלים ברמת האוריינות הדיגיטלית המאפיינים אותם (Selwyn, 2006). מחקרים מצביעים על קשר בין המעמד הסוציו־אקונומי של המשתמש ליכולתו הטכנולוגית ולשימושו ברשת, כאשר השימוש של אנשים משכילים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה הוא מתקדם ומתוחכם: הם משתמשים באינטרנט לרווחתם האישית, מגדילים באמצעותו את ההון האנושי שלהם ומרחיבים את אפשרויות התעסוקה והגישה שלהם לשירותים פיננסיים ובריאותיים. לעומת זאת, אנשים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך משתמשים ברשת באופן מצומצם ושטחי יותר, בעיקר לצורכי בידור, קשרים חברתיים ומשחק (Robinson et al., 2015; van Deursen & Helsper, 2015). נוסף לכך, מבוגרים בעלי השכלה חלקית או תיכונית אינם נוטים לשקול בביקורתיות את המידע שבו הם נתקלים (Hargittai & Hinnant, 2008) – מיומנות שהפכה קריטית בשנים האחרונות, בשל התפוצה הגוברת והולכת של מידע שקרי ברשת (Yarchi et al., 2023).

גיל:

מחקרים רבים מראים כי קיים קשר ישיר בין גיל המשתמש להיקף השימוש ברשת: ככל שהגיל עולה, כך יורד היקף השימוש (לב־און ואח', 2019; Perrin & Atske, 2021). בשל החדירה המהירה של הטכנולוגיה, מהגרים דיגיטליים רבים (בני 45 ומעלה) מתקשים להדביק את הקצב, ורבים מהם מעדיפים להשתמש במדיה מסורתיים או בתקשורת פנים אל פנים (Hargittai & Dobransky, 2017). בנוסף, נמצא כי השימוש של מהגרים דיגיטליים באינטרנט מכוון בדרך כלל לחיפוש מידע, תקשורת או משימה ממוקדת כלשהי (Choi & DiNitto, 2013). ככלל, הם נותנים פחות אמון במרחב המקוון ובהתנהלות בו מאשר ילידים דיגיטליים, ונוטים להתמקד בשימוש ברשת לצורך ספציפי יותר מאשר בחקר נרחב של האפשרויות שהיא מציעה (Xie et al., 2012). רבים מהם משתמשים במכשיר אחד בלבד (טלפון חכם או מחשב) כדי להתחבר לרשת (Olphert & Damodaran, 2013), בעוד ילידים דיגיטליים (ילידי שנות ה־80 ואילך) לרוב פעילים מאוד ברשת ונוטים יותר להשתמש במספר מכשירים במקביל, כגון טלפונים חכמים לצד מחשבים ניידים (Anderson & Jiang, 2018). רמת האוריינות הדיגיטלית שלהם גבוהה יותר מזו של המבוגרים, והם מסתגלים לטכנולוגיות חדשות במהירות רבה יותר (Hargittai, 2010). עם זאת, יש לציין כי גם בקרב דורות שונים של ילידים דיגיטליים נמצאו דפוסי פעילות שונים.

שפה:

גורם חשוב באוריינות דיגיטלית הוא שליטה בשפות, ובעיקר באנגלית, אשר בה מתקיימת רוב הפעילות באינטרנט. עברית היא שפתם של רבים מהאתרים הישראליים, ולפיכך שליטה טובה בשפה זו תשפר את יכולתו של הפרט להשתמש באתרים המיועדים לתושבי המדינה. בהתאמה, אי ידיעת עברית ברמה מספקת עשויה לפגוע ביכולותיו של המשתמש לאתר מידע רשמי ברשת, בשל היעדר תרגום והתאמה לערבית של רבים מאתרי הממשלה. מכיוון שעברית היא שפתם השנייה של הערבים בישראל, רבים מהם נאלצים לתמרן בין שתיים או שלוש שפות בכלל תחומי החיים, ובפרט ברשת.