מחקר זה מציג ממצאים מסקר מקיף וראשון מסוגו שנערך בקרב מדגם מייצג של החברה הערבית בישראל (714=N), אשר בחן את הנגישות לתשתיות אינטרנט ומכשירים דיגיטליים, רמת המיומנויות והשימושים ברשת, וכן חשיפה לאיומי סייבר ופגיעות ברשת. בעזרת הממצאים מבקש המחקר לבחון לעומק את שלוש רמותיו של הפער הדיגיטלי בחברה הערבית בישראל, על היבטיו השונים והשלכותיו על אוכלוסייה זו ועל כלל החברה הישראלית.
1. נגישות לרשת ובעלות על טכנולוגיה
ברמה הראשונה, ממצאי המחקר מצביעים על פערים מהותיים בתשתיות האינטרנט והבעלות על מכשירים דיגיטליים בחברה הערבית.
חיבור לאינטרנט: 63% מהמשיבים מחוברים לאינטרנט בחיבור קווי (לעומת 44% בחברה היהודית), ורק 7% מחוברים בסיב אופטי, המאפשר גלישה מהירה ויציבה (לעומת 41% בחברה היהודית). כרבע מהמשיבים תלויים בחיבור סלולרי בלבד, שהוא איטי ומוגבל יותר. הפער בולט במיוחד בנגב, שם רק 2% מהמשיבים מחוברים בסיב אופטי ו־42% בחיבור סלולרי.
בעלות על מכשירי קצה: ממצאי הסקר בנושא מציגים תמונה מעורבת. מצד אחד, הפער בגישה לרשת הצטמצם בזכות ריבוי המשיבים שבבעלותם טלפון חכם – 93% מהמשיבים הערבים מחזיקים בסמארטפון, בהשוואה ל־95% בחברה היהודית. מצד שני, עדיין קיימים פערים בבעלות על מכשירים המאפשרים שימוש מגוון ומתקדם יותר ברשת, כמו מחשבים. 71% מהמשיבים הערבים מחזיקים במחשב נייד ורק 28% במחשב נייח, לעומת 83% ו־61% בהתאמה בחברה היהודית.
המחקר מצא גם קשר מובהק בין רמות השכלה והכנסה גבוהות יותר לבין בעלות על מחשבים. משיבים מבוססים יחסית נוטים להחזיק במחשבים וליהנות מהיתרונות שלהם, בעוד הגישה למחשבים של משיבים בעלי רמות הכנסה והשכלה נמוכות מוגבלת יותר.
איכות החיבור לאינטרנט: 27.5% מהמשיבים גולשים במהירות של 40 מגה או יותר, וכ־30% אמרו כי הם לא זוכרים/יודעים את מהירות הגלישה שלהם. מכך משתמע כי למעלה מ־40% מהמשיבים הערבים גולשים במהירות הנחשבת כיום נמוכה, גם ביחס למצב הקיים בישראל. מהירות גלישה נמוכה מגבילה את יכולתו של הגולש לעשות שימושים מתקדמים ברשת (כגון למידה ועבודה מרחוק).
2. מיומנויות ואוריינות דיגיטלית
ברמה השנייה, ממצאי הסקר מצביעים על פער במיומנויות וביכולות של האוכלוסייה הערבית בשימוש מושכל ויעיל ברשת, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. הפער בא לידי ביטוי במספר היבטים:
א. תדירות ואופי השימוש: מרבית המשיבים (81%) משתמשים ברשת בעיקר לגלישה ברשתות חברתיות, לעומת שיעורים נמוכים יותר של שימושים מתקדמים כמו חיפוש מידע (68%), שירותי בנקאות (67%) ולימודים (37%). שיעורי שימוש אלו נמוכים גם בהשוואה לאוכלוסייה היהודית.
ב. זמן גלישה ממוצע: המשיבים הערבים מבלים בממוצע 3.7 שעות ביום ברשת, בהשוואה לשבע שעות בממוצע בכלל האוכלוסייה. פער זה עשוי להעיד על חוסר באוריינות ובמיומנויות הדרושות כדי למצות את הפוטנציאל של האינטרנט לצרכים מגוונים.
ג. שימוש בדואר אלקטרוני: ל־31% מהמשיבים הערבים אין כתובת דוא"ל פעילה, או שהם אינם עושים בה שימוש. דואר אלקטרוני הוא כלי תקשורת בסיסי ונפוץ, החיוני לתפקוד מיטבי בעולם הדיגיטלי כיום, והיעדרו עשוי להצביע על קושי בביצוע משימות ופעולות בסיסיות ברשת.
ד. אפליקציות וכלים דיגיטליים: הסקר בחן גם את השימושים העיקריים של המשיבים ברשת ואת האפליקציות והכלים הדיגיטליים המרכזיים שבהם נעשה שימוש. הממצאים מראים כי האפליקציה הנפוצה ביותר בקרב המשיבים היא אפליקציית המסרים המיידיים וואטסאפ, בה משתמשים 93% מהמשיבים. שאר האפליקציות הנפוצות הן יוטיוב (78% משתמשים), מנועי חיפוש דוגמת גוגל (74%), פייסבוק (69%), אינסטגרם (64%) וטיקטוק (63%). כמו כן, נמצא כי צעירים (בני 18–34) משתמשים יותר ברשתות כמו אינסטגרם, טיקטוק וסנאפצ'ט מאשר מבוגרים (35 ומעלה).
3. תועלות והזדמנויות מהשימוש ברשת
הרמה השלישית של הפער הדיגיטלי עוסקת בתועלות, יתרונות והזדמנויות שאפשר להפיק מהשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית. בהקשר זה, ממצאי המחקר מצביעים על פערים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בישראל, כאשר משתמשי הרשת הערבים מתקשים יותר מיהודים לתרגם את הגישה לאינטרנט והשימוש בו לרווחים מוחשיים בחייהם.
הדבר בא לידי ביטוי במגוון תחומים שנבדקו בסקר:
- שירותי ממשל מקוונים: רק 49% מהמשיבים הערבים דיווחו שהם משתמשים באינטרנט כדי לקבל מידע ושירותים מרשויות המדינה, לעומת שיעורים גבוהים בהרבה בציבור היהודי. משמעות הדבר היא שמשתמשים ערבים רבים מחמיצים את היתרונות של ממשל דיגיטלי נגיש וזמין, ונאלצים להסתמך על ערוצים אחרים – לרוב פיזיים – למימוש זכויותיהם.
- מידע רפואי ושירותים רפואיים: 63% מהערבים משתמשים ברשת לקבלת מידע ושירותים בתחום הרפואה, לעומת אחוזים גבוהים יותר בקרב יהודים. בעידן של "בריאות דיגיטלית", פער זה עלול לפגוע בנגישות של אזרחים ערבים לשירותי בריאות חיוניים ולמידע בריאותי מהימן.
- מסחר ובנקאות: 51% מהמשיבים מבצעים קניות ברשת ו־53% משלמים חשבונות באופן מקוון, בעוד בחברה היהודית השיעורים גבוהים בהרבה. כלומר, אזרחים ערבים רבים עדיין לא נהנים מהנוחות והיעילות של צריכה ופעילות פיננסית באמצעות האינטרנט.
- לימודים והשכלה: 37% מהמשיבים הערבים משתמשים באינטרנט ללמידה, לעומת שיעורים גבוהים יותר בחברה היהודית. בעידן של השכלה מקוונת, פער זה עלול לצמצם את הנגישות של ערבים להזדמנויות ההשכלה והפיתוח האישי המוצעות ברשת.
חשיפה לפגיעות רשת שונות
המחקר בחן גם את מידת החשיפה של האוכלוסייה הערבית לסיכונים ופגיעות שונות ברשת. על פי הממצאים, 19% מהמשיבים נפלו קורבן לתרמיות דיוג (Phishing), 18% נפגעו מווירוסים או חוו ניסיונות פריצה לחשבונותיהם, ו־11% סבלו מהתחזות או גניבת זהות ברשת. אלה שיעורים גבוהים בהשוואה לשיעור הנפגעים המדווח בחברה היהודית. למעלה ממחצית מהמשיבים העידו כי במקרה של פגיעה יפנו למשטרת ישראל. מנגד, 20% לא ידעו כלל למי לפנות במקרה של פגיעה, או טענו שלא היו מדווחים עליה לאף גורם.
מהממצאים עולה כי פערים אלה בחשיפה לפגיעות שונות קשורים לרמת האוריינות הדיגיטלית הנמוכה יחסית של האוכלוסייה הערבית. היעדר מודעות וידע על סכנות ברשת, לצד מחסור במיומנויות הקשורות לאבטחת מידע ופרטיות, הופכים את המשתמשים הערבים לחשופים יותר לניצול ופגיעה.
