החזירו אותם הביתה עכשיו

    הרשמה לניוזלטר

    כל השדות הם חובה למילוי

    מחוברים אבל (לא) שווים

    מקורות

    1. אבו־קשק, ה', לב־און, א' ושטיינפלד, נ' (2022). אוריינות דיגיטלית בחברה הערבית והשפעות ההשתתפות בתוכנית להב"ה בטווח הקצר והארוך. קשר, 58, 162-140.
    2. אבו־קשק, ה' ומנדלס, י' (2020). מנסים להתחבר: פער דיגיטלי ולמידה מרחוק בקרב סטודנטים בדואים בתקופת הקורונה. מכללת ספיר ומכון מופ"ת.
    3. אבו־קשק, ה' ומנדלס, י' (2021). השלכות הפער הדיגיטלי בתקופת משבר הקורונה והשפעותיו על החברה הערבית בישראל. ביטאון מכון מופ"ת, 66.
    4. אבו־קשק, ה' וסולומוביץ', ל' (2024). אי־שוויון דיגיטלי – האתגרים העומדים בפני צעירות בדואיות במרחב המקוון [לפני פרסום]. מסגרות מדיה.
    5. איגוד האינטרנט הישראלי (2017). סקר הגולש הישראלי – פערים בשימוש באינטרנט במגזר היהודי והערבי.
    6. איגוד האינטרנט הישראלי (2020א). צמצום הפער הדיגיטלי בחברה הערבית: איך להנגיש מידע ושירותים דיגיטליים לחברה הערבית בישראל?
    7. איגוד האינטרנט הישראלי (2020ב). הגולש הישראלי בתקופת נגיף הקורונה: נתוני השימוש באינטרנט בישראל גדלו בכל היבט.
    8. איגוד האינטרנט הישראלי (2020ג). אפיון משתמשי האינטרנט בישראל: גיל, מגזר, מגדר וגיאוגרפיה.
    9. איגוד האינטרנט הישראלי (2021). מדד הנגשת מידע ושירותים לחברה הערבית.
    10. איגוד האינטרנט הישראלי (2022א). חשיפה לפגיעות מקוונת ומאפייני הגנת סייבר בקרב הציבור הישראלי.
    11. איגוד האינטרנט הישראלי (2022ב). בני נוער, הורים ומסכים בישראל: סקר שימושים ופערים.
    12. איגוד האינטרנט הישראלי (2022ג). סקר איגוד האינטרנט הישראלי: השיח האלים ברשתות החברתיות.
    13. איגוד האינטרנט הישראלי (2023א). נתוני שוק הסלולר והאינטרנט בישראל בראשית 2023: תשתיות, ספקיות ומכשירים.
    14. איגוד האינטרנט הישראלי (2023ב). שימוש ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים בישראל: כלי נתונים מתעדכן.
    15. איגוד האינטרנט הישראלי (2023ג). מדידת נתחי שוק של ספקיות האינטרנט בישראל: כלי נתונים מתעדכן.
    16. אילן, ש' (2022, 17 במרץ). הדרך לצמצום פערים של החברה הערבית עוברת בהשכלה. כלכליסט.
    17. אלמסי, א' (2023). נתונים על אוכלוסיית הבדואים בנגב. מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
    18. אסעד־ניקולא, ד' (2023). המדד להנגשת מידע ושירותי ממשל לחברה הערבית 2023. איגוד האינטרנט הישראלי.
    19. בניטה, ר' (2020). עבודה מהבית במגזר הציבורי והפרטי נוכח משבר הקורונה: תמונת מצב בישראל ומבט משווה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
    20. בר דוד, א' וסלמאן, מ' (2021). תעסוקה בחברה הערבית – המלצות הצוות הבין משרדי. המשרד לשיוויון חברתי: דו"ח מיוחד.
    21. בר־זוהר, ב׳ ויוספסברג בן־יהושע, ל׳ (2021). פערים דיגיטליים במערכת ההשכלה הגבוהה. מכון מופ״ת; מרכז המידע הבין־מכללתי.
    22. גולדשמידט, ר' (2020). הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו. מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
    23. ג'מאל, א' וקוקבין, ו' (2020). הפעילות התקשורתית של מיעוטים לאומיים בעידן האלגוריתמי: מקרה האזרחים הערבים־פלסטינים בישראל. מכון וולטר ליבך לחקר הדו־קיום היהודי ערבי.
    24. גנאיים, א', רפאלי, ש' ועזאיזה, פ' (2009). פער דיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל. מגמות, מו, 164–196.
    25. גנאים, א' (2018). האינטרנט בחברה הערבית בישראל: תמונת מצב ראשונית והמלצות למדיניות. איגוד האינטרנט הישראלי.
    26. גרא, ר' (2018). ספר החברה הערבית בישראל (9): אוכלוסייה, חברה, כלכלה. מכון ון ליר.
    27. דהאן, י', אבו רביעה קווידר, ס', יונה, י', ביטון, א', חסן, ש', לוי, ג', מסאלחה, מ', יעקב ספראי, ל' ופינסון, ה' (2020). משבר הקורונה והשפעתו על מערכת החינוך הישראלית. צוותי המומחים של המשבר: צוות החינוך.
    28. זרד, א' ובוטוש, נ' (2020). תשתיות אינטרנט נייח ומהירות הגלישה באינטרנט באזורי פריפריה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
    29. וייסבלאי, א' (2021). מערכת החינוך במשבר הקורונה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
    30. הרמן, ת' וענבי, א' (2022). מדד הקול הישראלי: רק 29% מהציבור נותנים אמון במשטרה. המכון הישראלי לדמוקרטיה.
    31. זוהר, ע' ובושריאן, ע' (עורכים) (2020). התאמת תוכניות הלימודים וחומרי הלימוד למאה ה־21: סיכום עבודתה של ועדת המומחים, תמונת מצב והמלצות. היוזמה — מרכז לידע ולמחקר בחינוך; האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
    32. זלכה, ג' (2012). צמצום הפער הדיגיטלי בקרב אוכלוסיות מוחלשות בישראל. מעוף ומעשה: הוראה ולמידה בעידן האינטרנט, 14, 138-101.
    33. זקן, ד' (2022, 30 בנובמבר). המהפך של החברה הערבית: כך עלו היישובים בדירוג החברתי־כלכלי. גלובס.
    34. זקן, ד' (2023, 27 בפברואר). שיקלי דחף, סמוטריץ' הצטרף ונתניהו לחץ: כך אושרה תוכנית החומש לחברה הערבית. גלובס.
    35. חדאד חאג' יחיא, נ', ח'לאילה, מ', רודניצקי, א' ופרג'ון, ב' (2021). שנתון החברה הערבית בישראל. המכון הישראלי לדמוקרטיה והמשרד לשוויון חברתי.
    36. חטיב, מ', זייד, ד' ושייח מוחמד, א' (2021). סקר הצעירים בחברה הפלסטינית בישראל, 2020. אגודת הגליל – רכאז.
    37. טייטלבאום, ש' (2021, 10 בנובמבר). מחקר באוצר: פערי שכר של 45% בין גברים יהודים לערבים. כלכליסט.
    38. טמיר, מ' וגונטובניק, ג' (2017). אתגר המציאות של הקהילה הבדואית בנגב: הכרה בתורת ההכרה. בתוך ר' זריק וא' סבן (עורכים), משפט, מיעוט וסכסוך לאומי (עמ' 429–478). אוניברסיטת תל אביב.
    39. כספי, ד' ואליאס, נ' (2008). שתי מערכות תקשורת: תקשורת של ולמען מיעוטים בישראל. קשר, 37, 109-99.
    40. לב־און, א', בריינין, א', אבו־קשק, ה', זילברשטיין, ט', שטיינפלד, נ' ונעים, ס' (2019). מצמצמים את הפער: אפיון המשתתפים והשפעות בטווח הקצר והארוך של ההשתתפות בתוכנית להב"ה (לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית).
    41. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2019). שנתון סטטיסטי לישראל: 2019.
    42. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2022) אוכלוסיית ישראל בפתחה של שנת 2023.
    43. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2023א). השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר של עובדים ישראלים בחודש אוגוסט 2023.
    44. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2023ב). פערים בין יהודים לערבים 2021-2020 – נתונים מתוך דוח פני החברה מס' 14.
    45. המשרד לשוויון חברתי ומטה ישראל דיגיטלית (2019). להיות שותפים לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל.
    46. פרח, ג' (2020). התמודדות החברה הערבית עם משבר הקורונה. ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל: הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות.
    47. פרלמן, ח׳ (2020). ה־MOOC עושה עלייה: תהליכי השאלת מדיניות ותמורות בתחום ההשכלה הגבוהה בהקמת קמפוס IL [עבודה לשם קבלת תואר מוסמך]. אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
    48. קורץ, ג', אמזלג, מ', ברק־מדינה, ע', גל, ע', זגורי, י', זיילר, ג', כהן־וקס, ד' ושקד, נ' (2023). ההשכלה הגבוהה והבינה המלאכותית היוצרת (GenAI): רקע, הזדמנויות, אתגרים וחישוב מסלול מחדש – נייר עמדה. הפקולטה לטכנולוגיות למידה, המכון הטכנולוגי חולון.
    49. קלישר, ע', תחאוכו, מ', מושקלב, ק' ומטר, ח' (2022). האתגר הדיגיטלי בחינוך הערבי: לקחים ממשבר הקורונה [נייר מדיניות]. המרכז הבינתחומי הרצליה.
    50. תחאוכו, מ', אקסלרד, ה' ומטר, ח' (2021). האתגר הדיגיטלי בחברה הערבית [נייר מדיניות]. המרכז הבינתחומי הרצליה.
    51. שטגמן, א', וינר, א' ורינג ע' (2023). איכות החיבור לאינטרנט ברחבי ישראל, לפי אזורים גיאוגרפיים וספקיות האינטרנט הביתי. איגוד האינטרנט הישראלי.
    52. תספר, א' וסועאד, ח' (2024). גישה אוניברסלית לאינטרנט בישראל? תשתית בין לאום, שוק וחומר [לפני פרסום]. משפט, חברה ותרבות.
    1. Abu Kaf, G., Schejter, A., & Abu Jaffar, M. (2019). The Bedouin divide. Telecommunications Policy, 43(7).
    2. Alvarez, S. (2019). The phenomenon of identity theft: Prevalence, causes, and solutions. Journal of Financial Crime, 26(1), 109-121.
    3. Anderson, M., & Jiang, J. (2018). Teens, social media & technology 2018. Pew Research Center.
    4. Bertot, J. C., Jaeger, P. T., & Grimes, J. M. (2010). Using ICTs to create a culture of transparency: E-government and social media as openness and anti-corruption tools for societies. Government Information Quarterly, 27(3), 264-271.
    5. Boone, M., Hendricks, M. L., & Waller, R. (2014). Closing the digital divide and its impact on minorities. Global eLearning, 3, 1–6.
    6. Büchi, M., Just, N., & Latzer, M. (2016). Modeling the second-level digital divide: A five-country study of social differences in Internet use. New Media & Society, 18(11), 2703-2722.
    7. Büchi, M., Just, N., & Latzer, M. (2017). Caring is not enough: The importance of Internet skills for online privacy protection. Information, Communication & Society, 20(8), 1261-1278.
    8. Castells, M. (2002). The Internet galaxy: Reflections on the Internet, business, and society. Oxford University Press.
    9. Chinn, M. D., & Fairlie, R. W. (2007). The determinants of the global digital divide: A cross-country analysis of computer and Internet penetration. Oxford Economic Papers, 59(1), 16-44.
    10. Choi, N. G., & DiNitto, D. M. (2013). The digital divide among low-income homebound older adults: Internet use patterns, eHealth literacy, and attitudes toward computer/Internet use. Journal of Medical Internet Research, 15(5), e93.
    11. Couldry, N. (2010). Why voice matters: Culture and politics after neoliberalism. Sage.
    12. Diviani, N., van den Putte, B., Giani, S., & van Weert, J. C. (2015). Low health literacy and evaluation of online health information: A systematic review of the literature. Journal of Medical Internet Research, 17(5), e112.
    13. Dodel, M., & Mesch, G. (2018). Inequality in digital skills and the adoption of online safety behaviors. Information, Communication and Society, 21(5), 712-728.
    14. Dorot, R. (2021). Media Influence Matrix: Israel – Technology, public sphere and journalism. CEU Center for Media, Data and Society.
    15. Du, L. B., Rafique, D., Napoli, A., Spinnler, B., Ellis, A. D., Kuschnerov, M., & Lowery, A. J. (2014). Digital fiber nonlinearity compensation: Toward 1-Tb/s transport. IEEE Signal Processing Magazine, 31(2), 46-56.
    16. Ertmer, P. A., Ottenbreit-Leftwich, A. T., Sadik, O., Sendurur, E., & Sendurur, P. (2012). Teacher beliefs and technology integration practices: A critical relationship. Computers & Education, 59(2), 423-435.
    17. GilPress (2023). Tiktok Statistics For 2024: Users, Demographics, Trends. What's the big data.
    18. Gonzales, A. L., McCrory, C. J., & Lynch, T. (2020). Technology problems and student achievement gaps: A validation and extension of the technology maintenance construct. Communication Research, 47(5), 750-770.
    19. Hargittai, E. (2001). Second-level digital divide: Mapping differences in people's online skills. arXiv preprint cs/0109068.
    20. Hargittai, E. (2010). Digital na(t)ives? Variation in Internet skills and uses among members of the “Net generation”. Sociological Inquiry, 80(1), 92-113.
    21. Hargittai, E., & Dobransky, K. (2017). Old dogs, new clicks: Digital inequality in skills and uses among older adults. Canadian Journal of Communication, 42(2), 195-212.
    22. Hargittai, E., & Hinnant, A. (2008). Digital inequality: Differences in young adults' use of the Internet. Communication Research, 35(5), 602-621.
    23. Helsper, E. J., & Eynon, R. (2010). Digital natives: Where is the evidence? British Educational Research Journal, 36(3), 503-520.
    24. Hilbert, M. (2011). The end justifies the definition: The manifold outlooks on the digital divide and their practical usefulness for policymaking. Telecommunications Policy, 35(8), 715-736.
    25. Hilbert, M. (2020). Digital technology and social change: The digital transformation of society from a historical perspective. Dialogues in Clinical Neuroscience, 22(2), 189-194.
    26. Ivie, R. L. (2024). Introduction: About democratic discourse. Communication and Critical/Cultural Studies, 21(1), 22-28.
    27. Kang, H., Baek, J., Chu, S. H., & Choi, J. (2023). Digital literacy among Korean older adults: A scoping review of quantitative studies. Digital Health, 9.
    28. Lev-On, A., Abu-Kishk, H., & Steinfeld, N. (2022). Joining and gaining knowledge from digital literacy courses: How perceptions of Internet and technology outweigh socio-demographic factors. Media and Communication, 10(4), 347-356.
    29. Lewandowsky, S., Ecker, U. K., & Cook, J. (2017). Beyond misinformation: Understanding and coping with the “post-truth” era. Journal of Applied Research in Memory and Cognition, 6(4), 353-369.
    30. Lissitsa, S. (2015). Patterns of digital uses among Israeli Arabs – Between citizenship in modern society and traditional cultural roots. Asian Journal of Communication, 25(5), 447-464.
    31. Livingstone, S., Ólafsson, K., Helsper, E. J., Lupiáñez-Villanueva, F., Veltri, G. A., & Folkvord, F. (2017). Maximizing opportunities and minimizing risks for children online: The role of digital skills in emerging strategies of parental mediation. Journal of communication, 67(1), 82-105.
    32. Lock, S. (2022, December 5) What is AI chatbot phenomenon ChatGPT and could it replace humans? The Guardian.
    33. Lohr, S. L. (2021). Sampling: Design and analysis. CRC press.
    34. Matli, W., & Wamba, S. F. (2023). Work from anywhere: Inequalities in technology infrastructure distribution for digit workers. Digital Transformation and Society, 2(2), 149-162.
    35. Mesch, G., Talmud, I., & Kolobov, T. (2013). Explaining digital inequalities in Israel: Juxtaposing the conflict and cultural perspectives. In M. Ragnedda & G. Muschert (Eds.), The digital divide: The Internet and social inequality in international perspective (pp. 222-236). Routledge.
    36. Mossberger, K., Tolbert, C. J., & Hamilton, A. (2018). Broadband Internet, employment, and digital inequality. The Information Society, 34(3), 183-193.
    37. Muro, M., Liu, S., Whiton, J., & Kulkarni, S. (2017). Digitalization and the American workforce. Brookings Institute.
    38. OECD. (2019). An OECD Learning Framework 2030 (pp. 23-35). Springer International Publishing.
    39. OECD. (2020). Income inequality [Indicator]. OECD. https://doi.org/10.1787/7f420b4b-en
    40. Oh, S. S., Kim, K. A., Kim, M., Oh, J., Chu, S. H., & Choi, J. (2021). Measurement of digital literacy among older adults: Systematic review. Journal of Medical Internet Research, 23(2), e26145.
    41. Olphert, W., & Damodaran, L. (2013). Older people and digital disengagement: A fourth digital divide? Gerontology, 59(6), 564-570.
    42. Polat, R. K. (2012). Digital exclusion in Turkey: A policy perspective. Government Information Quarterly, 29(4), 589-596.
    43. Perrin, A., & Atske, S. (2021). 7% of Americans don’t use the Internet. Who are they? Pew Research Center.
    44. Prensky, M. (2009). H. sapiens digital: From digital immigrants and digital natives to digital wisdom. Innovate: Journal of Online Education, 5(3).
    45. Rafaeli, S., Leck, E., Albo, Y., Oppenheim, Y., & Getz, D. (2018). An innovative approach for measuring the digital divide in Israel: Digital trace data as means for formulating policy guidelines. Samuel Neaman Institute for National Policy Research.
    46. Ragnedda, M. (2017). The third digital divide: A Weberian approach to digital inequalities. Routledge.
    47. Reddy, P., Sharma, B., & Chaudhary, K. (2020). Digital literacy: A review of literature. International Journal of Technoethics (IJT), 11(2), 65-94.
    48. Resta, P., & Laferrière, T. (2015). Digital equity and intercultural education. Education and Information Technologies, 20(4), 743-756.
    49. Robinson, L., Cotten, S. R., Ono, H., Quan-Haase, A., Mesch, G., Chen, W., Schulz, J., Hale, T. M. & Stern, M. J. (2015). Digital inequalities and why they matter. Information, Communication & Society, 18(5), 569-582.
    50. Scheerder, A., van Deursen, A., & van Dijk, J. (2017). Determinants of Internet skills, uses and outcomes. A systematic review of the second- and third-level digital divide. Telematics and Informatics, 34(8), 1607-1624.
    51. Schejter, A., Ben Harush, O., & Tirosh, N. (2017). The effect of the transformation in digital media on the digital divide. In M. Friedrichsen & Y. Kamalipour (Eds.), Digital transformation in journalism and news media (pp. 235-246). Springer.
    52. Schejter, A., Beh-Harush, O., & Tirosh, N. (2018). Nothing is ever truly new. In M. Ragnedda & B. Mutsvairo (Eds.), Digital inclusion: An international comparative analysis (pp. 147-166). Rowman & Littlefield.
    53. Schejter, A., Shomron, B., Jafar, M. A., Kaf, G. A., Mendels, J., Mola, S., Shacham, M., Al-Sharha, A., & Tirosh, N. (2023). Digital capabilities: ICT adoption in marginalized communities in Israel and the West Bank. Springer.
    54. Schejter, A. M., Tirosh, N. (2016). The digital divide in Israel. In A justice-based approach for new media policy (pp. 63-69). Palgrave Macmillan.
    55. Selwyn, N. (2006). Digital division or digital decision? A study of non-users and low-users of computers. Poetics, 34(4-5), 273-292.
    56. Speedtest (2023). Speedtest Global Index: Israel.
    57. Statista (2023). Daily time spent with media by internet users in Israel in 2022, by activity.
    58. Statista (2023). Global user demographics of ChatGPT in 2023, by age and gender.
    59. Stolfo, S. J., Bellovin, S. M., Keromytis, A. D., Hershkop, S., Sinclair, S., & Smith, S. W. (2007). Insider attack and cyber security: Beyond the hacker. Springer.
    60. Sultan, A. (2019). Improving cybersecurity awareness in underserved populations. Center for Long-Term Cybersecurity.
    61. Sultany, N. (2012). The making of an underclass: The Palestinian citizens in Israel. Israel Studies Review, 27(2), 190-200.
    62. Tacchi, J. (2012). Digital engagement: Voice and participation in development. In H. A. Horst & D. Miller (Eds.), Digital Anthropology (pp. 225-241). Routledge.
    63. Tomczyk, Ł. (2018). Digital competences of parents in the matter of electronic threats. SHS Web of Conferences, 48, 01004.
    64. Tsatsou, P. (2011). Digital divides revisited: What is new about divides and their research? Media, Culture & Society, 33(2), 317-331.
    65. Tsatsou, P. (2020). Digital inequalities in Europe: Mapping and coping with socio-economic, socio-cultural and region-based explanatory factors. European Journal of Communication, 35(4), 367-380.
    66. UNESCO (2023) Digital competence frameworks for teachers, learners and citizens.
    67. van Deursen, A. J., & Helsper, E. J. (2015). The third-level digital divide: Who benefits most from being online? In L. Robinson, S. R. Cotten, J. Schulz, T. M. Hale, & A. Williams (Eds.), Communication and information technologies annual (Vol. 10, pp. 29-52). Emerald Group Publishing Limited.
    68. van Deursen, A. J., van Dijk, J. A., & Peters, O. (2011). Rethinking Internet skills: The contribution of gender, age, education, Internet experience, and hours online to medium- and content-related Internet skills. Poetics, 39(2), 125-144.
    69. van Deursen, A. J., & van Dijk, J. A. (2014). The digital divide shifts to differences in usage. New Media & Society, 16(3), 507-526.
    70. van Deursen, A. J., & van Dijk, J. A. (2019). The first-level digital divide shifts from inequalities in physical access to inequalities in material access. New Media & Society, 21(2), 354-375.
    71. van Dijk, J. A. (2005). The deepening divide: Inequality in the information society. Sage.
    72. van Dijk, J. A. (2017). Digital divide: Impact of access. In The International Encyclopedia of Media Effects (pp. 1-11). Wiley.
    73. van Dijk, J. A. (2020). The digital divide. John Wiley & Sons.
    74. van Laar, E., van Deursen, A. J., van Dijk, J. A., & de Haan, J. (2020). Determinants of 21st-century skills and 21st-century digital skills for workers: A systematic literature review. Sage Open, 10(1).
    75. Vuorikari, R., Kluzer, S., & Punie, Y. (2022). DigComp 2.2: The digital competence framework for citizens – With new examples of knowledge, skills and attitudes (JRC128415). Joint Research Centre.
    76. Xie, B., Watkins, I., Golbeck, J., & Huang, M. (2012). Understanding and changing older adults’ perceptions and learning of social media. Educational Gerontology, 38(4), 282-296.
    77. Yarchi, M., Samuel-Azran, T., & Hayat, T. Z. (2023). Perceived versus actual ability to identify fake news: Evidence from Israel’s 2019–2020 elections. International Journal of Communication, 17, 23.