ה. סיכום והמלצות לתיקון המצב

פלטפורמות ורשתות חברתיות

הניתוח של תגובת הפלטפורמות לדיווחים על תוכן פוגעני בזמן המלחמה, והמסקנות המרכזיות העולות ממנו, מצביעים על צורך בביצוע מספר צעדים ושינויים חשובים כדי לשמור על המוגנות והבטיחות של משתמשי הפלטפורמות אל מול האיומים והאתגרים הקיימים. ההמלצות נכונות לשגרה, ועל אחת כמה וכמה לתקופות חירום (סכסוכים אלימים, מלחמות ואסונות). הן נכתבו על סמך ניסיון שהצטבר בחודשים ובשנים האחרונים בישראל ובאזור, אך סביר להניח שהן מתאימות גם לאזורים אחרים בעולם ובהקשרים אחרים, וראוי לשקול אותם בכובד ראש וליישם אותן בהקדם.

1 היערכות מיוחדת לקונפליקט ומלחמה

מצבי חירום, מלחמות ועימותים אלימים מחייבים את פלטפורמות המדיה החברתית להיערך לפעולה ולתגובה באופן מהיר, החלטי ומקיף יותר מאשר בימי שגרה. ההיערכות צריכה לכלול:

הרחבת שעות הפעילות וימי המענה – יש להקצות משאבים להרחבת שעות הפעילות וימי המענה, כדי לספק מענה רציף לעלייה בכמות ובמגוון התכנים בשעת חירום באמצעות הוספת כוח אדם מקומי ומיומן, אשר מבין את השפה, ההקשרים והניואנסים של המצב בזמן אמת.

התאמת המנגנונים להתמודדות עם שטף מתמשך של תוכן – יש להתאים את מנגנוני האכיפה והטיפול בתכנים מזיקים להתמודדות עם עלייה חדה ומתמשכת בהיקפים ובחומרה של תכנים אלו בעת משבר. כפי שעולה מהממצאים, הפלטפורמות חזרו במהירות לשגרה ולא הקצו די משאבים לערוץ הדיווח של קו הסיוע לאינטרנט בטוח וגורמים אחרים.

קיצור זמני התגובה – יש לקצר את זמני התגובה ולספק מענה קבוע, אחיד ומהיר, גם בסופי שבוע, על מנת לטפל בבעיות ומשברים בזמן אמת. הטיפול צריך לכלול הן ניטור אקטיבי והסרה של תכנים מזיקים ביוזמת הפלטפורמות, והן תגובה מהירה לדיווחים מהציבור ומגופי דיווח מהימנים.

מתן עדיפות לגורמי דיווח מהימנים – יש לתת עדיפות גבוהה לערוצי הדיווח של גורמים מוכרים ומהימנים, הן במהירות הטיפול והן במידת הרצינות של היחס לדיווח וברמת השקיפות של המענה.

שיפור מנגנוני הדיווח של המשתמשים – יש לשפר ולהתאים את המנגנונים לדיווח על אירועים אקטואליים ומצבי חירום, בדגש על תכנים מסוג מידע כוזב, הסתה ותמיכה בטרור. כמו כן, יש לספק למשתמשים הסבר ברור על הסיבות לסימון או הסרת התוכן, כדי לאפשר בקרה יעילה יותר על תהליכי האכיפה.

2 התמודדות עם דיסאינפורמציה ובדיקת עובדות

המחקר מצא קושי ניכר ורוחבי אצל הפלטפורמות השונות לטפל ביעילות במידע כוזב או מטעה (דיסאינפורמציה), אשר בעת מלחמה או עימות אלים עלול לסכן חיי אדם. שיפור ההתמודדות עם בעיה זו צריך לכלול:

הרחבת שיתוף פעולה עם גורמים מקומיים – יש להרחיב ולייצר שיתופי פעולה עם מגוון גופי בדיקת עובדות וגופים עצמאיים מקומיים מומחים אשר מבינים את השפה וההקשר המקומי.

שיפור מנגנוני הדיווח והטיפול בתוכן כוזב הקשורים לאירועי משבר וחירום בזמן אמת – מנגנוני הדיווח הנוכחיים אינם מאפשרים דיווח מדויק וייעודי על תכנים כוזבים הקשורים לאירועים אקטואליים, ויש להתאימם לדיווח על דיסאינפורמציה ספציפית בהקשר של מלחמות, אסונות ומשברים.

הנגשת מידע וכלים לגופי מחקר ואקדמיה – יש לתמוך ולספק מידע וכלים לגופים העוסקים בזיהוי והבנה של דפוסי תוכן ופעילות מתואמת ולא אותנטית של הפצת תוכן כוזב ומטעה. על הפלטפורמות לחשוף לקהילת המחקר ולציבור את המחקרים הפנימיים שהן סיכום והמלצות לתיקון המצב עורכות, לטובת למידה הדדית ושיפור ההבנה בנוגע לטיפול הנדרש בתופעה, ולאפשר להם גישה למידע ונתונים שיאפשרו בחינה חיצונית ועצמאית של המצב הקיים.

3 חיזוק הקשר עם גורמי דיווח מוכרים ומקומיים (Trusted Flagger)

נוכח החשיבות של גורמי דיווח רשמיים מקומיים, כגון קו הסיוע לאינטרנט בטוח, על הפלטפורמות להשקיע משאבים בחיזוק הקשר עימם – העברת הכשרות, מתן כלים, עדכונים בשעת חירום, מתן עדיפות לטיפול בדיווחיהם, הגברת שקיפות התגובות, והקפדה על הליך הוגן ופרוצדורה תקינה ומהירה.

הכשרות ומשוב לגורמי דיווח מקומיים – יש להרחיב את מעגל גורמי הדיווח באמצעות יצירת קשר עם ארגוני חברה אזרחית נוספים בתחום ולערוך הכשרות תקופתיות לגופי הדיווח גם בימי שגרה, תוך הסברת מדיניות התוכן וקווי האכיפה השונים. כמו כן, יש לספק משוב שוטף על דיווחים שנדחו והסיבות לדחייה, ועדכונים רצופים על שינויי מדיניות ועל אכיפה בשעת חירום.

פיתוח, שיפור ואספקת כלים טכנולוגים – יש לספק לגורמי הדיווח המוכרים כלי מחקר, ניתוח ודיווח מתקדמים, שיאפשרו להם לייעל את עבודתם. כמו כן, יש לשפר את ממשקי הדיווח, ולאפשר שימוש בטפסים מקוונים נגישים ופשוטים למילוי (במקום דיווח במייל), לצד אפשרות למעקב אחר תהליך הטיפול ויכולת ערעור.

תשומת לב מוגברת לדיווחים – יש להגדיר יעדי זמן מחייבים, שיפורסמו לציבור, למענה על דיווחים, ולמנות נציגים אישיים שישמשו כתובת לגורמי הדיווח במקרי חירום. כמו כן, יש לפרסם הנחיות ברורות בנוגע לזמני התגובה הצפויים ולאפיקי הפעולה הפתוחים למשתמשים במקרה של עיכובים או ערעור על מענה לא מספק.

הגברת שקיפות ציבורית – על הפלטפורמות לפרסם מדיניות ברורה בנוגע לתהליכי הטיפול בדיווחים, לרבות זמני תגובה ויעדי טיפול מוגדרים. כמו כן, יש לספק לגופי הדיווח מידע שוטף המפרט את הפעולות שננקטו בעקבות כל דיווח ואת סעיף המדיניות או קו האכיפה המנחים. המחוקק והממשלה בישראל כדי שהמדינה תוכל לוודא שהציבור אינו נפגע מהתוכן בפלטפורמות, עליה לבדוק שהן פועלות כראוי ולחייבן לעמוד בסטנדרטים ובדרישות באמצעות חקיקה מקומית.

דרישה לרמות גבוהות של שירות וזמינות מהפלטפורמות – המחקר מראה כי רמת התגובתיות והזמינות של הפלטפורמות הטכנולוגיות בחירום אינה מספקת, ופוגעת בביטחון ובאינטרס הציבורי. על המחוקק לחייב את הפלטפורמות לספק רמות שירות וזמינות גבוהות, הן בימי חול והן בסופי שבוע, וביתר שאת בתקופות חירום.

דרישה להבנת השפה וההקשר המקומי – יש לחייב את הפלטפורמות להעסיק כוח אדם מקומי איכותי שמבין היטב את השפה וההקשר בישראל, כתנאי לפעילות במדינה.

לשקיפות – על המחוקק לחייב את הפלטפורמות לפעול בשקיפות בנוגע להיקפם ואיכותם של המשאבים המוקצים לטיפול בבטיחות ומוגנות הגולשים בישראל ובנוגע לנקיטת פעולות האכיפה וההסרה, הן בשגרה והן בחירום.

השקעה בחינוך והסברה לאוריינות דיגיטלית – מאחר שקיים קושי לסמוך על הפלטפורמות בלבד, המדינה צריכה להפנות משאבים באופן שיטתי לחינוך והסברה על שימוש נבון ובטוח ברשת – הן לציבור הרחב והן לגופי ממשל, אקדמיה ותקשורת. הדבר יתרום לחיזוק החוסן בשגרה ובחירום.

גופי מחקר, תקשורת וחברה אזרחית

לא רק המדינה והפלטפורמות עצמן יכולות לפעול לחיזוק המוגנות של המשתמשים ברשת, אלא גם חוקרי וחוקרות תקשורת ואקדמיה, מכוני מחקר, עמותות, קרנות, אקטיביסטים, כלי תקשורת וגופי בדיקת עובדות.

חיזוק היכולות בתחומי הבדיקה והניטור – חשוב לפתח מיומנויות וכלים מתקדמים לבדיקת עובדות, חקר דיגיטלי וניטור תוכן ודיסאינפורמציה בקרב גופי אקדמיה, כלי תקשורת והחברה האזרחית – יכולות שכיום יש בהן מחסור בישראל. יש לשפר את ממשקי העבודה והחיבורים בין חברות טכנולוגיה העוסקות בפיתוח יכולות של ניטור ואיסוף מידע ברשתות, לבין גופי מחקר אקדמיים וארגוני חברה אזרחית.

איסוף נתונים ומעקב אחר ביצועי הפלטפורמות – יש לעודד את הרחבת הפעילות העצמאית של האקדמיה, אנשי מחקר וארגוני חברה אזרחית הכוללת מעקב ואיסוף נתונים על התנהלותן של הפלטפורמות השונות בהקשר הישראלי, לפתח שיטות מחקר מתאימות וקואליציות שיפעלו למען מטרה זו, ולהפיץ את המידע בציבור ובקרב מקבלי ההחלטות.

הגברת הלחץ על הפלטפורמות והדרישות הציבוריות מהן – על החברה האזרחית וגופי המחקר לנקוט עמדה אקטיבית וביקורתית מול הפלטפורמות הגלובליות הפועלות בישראל, כמו גם מול המחוקקים ומקבלי ההחלטות. עליהם להדגיש את הדרישה הציבורית לשיפור המענים והתאמתם למצב בישראל, הגברת השקיפות מול המשתמשים והרשויות, חיזוק המוגנות ושיפור רמת הטיפול והתגובתיות של הפלטפורמות בכל הנוגע להגנה על משתמשיהן בישראל.

העצמת הפעולה האזרחית והתקשורתית נגד תוכן כוזב ברשתות – יש להרחיב ולפתח את השדה האזרחי והתקשורתי הנותן מענה לפרסום והפצה של תוכן כוזב ומטעה ברשתות באמצעות תמיכה בארגוני מדיה עצמאיים, ארגונים וגופים אזרחיים של מחקרי רשת ובדיקת עובדות. חיזוק השחקנים הפועלים כיום, לצד הקמת גופים עצמאיים נוספים ויחידות לבדיקת עובדות ומחקרי רשת בכלי התקשורת, יובילו למתן מענים נרחבים ומספקים יותר.