המתקפה הקטלנית של חמאס על יישובים ובסיסים בעוטף עזה ב7- באוקטובר ,2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה ברצועת עזה, חשפו בצורה חסרת תקדים את השימוש ההרסני שעושים ארגוני טרור וגורמים עוינים בפלטפורמות מדיה חברתית וטכנולוגיות תקשורת מסחריות ברשת, כאשר הם הופכים אותן לנשק המיועד למניפולציה המונית, זריעת פחד, הפצת טרור והרחבת מעגלי הפגיעה בעולם האמיתי.
פלטפורמות המדיה החברתית, שמאפשרות ומעצבות את השיח וסביבת המידע הציבוריים של ימינו, הוצפו במסגרת המלחמה בשטף של מידע קשה, רעיל ופוגעני, והתקשו להתמודד עם ההיקף והאופי של התוכן הפוגעני שאליו נחשפו המשתמשים. בתוך רגעים מתחילת מתקפת החמאס הפכו הפלטפורמות לסביבה לא בטוחה עבור משתמשיהן בשל פעילות פוגענית מצד גורמים זדוניים, אשר ניסו להשפיע על תפיסת המציאות ועל המידע שבידי המשתמשים. אף שפלטפורמות המדיה החברתית טענו כי הן עושות מאמצים לנטר את הרשתות ולנקות אותן מהתכנים הללו, הצפת התוכן הפוגעני נמשכה עוד שבועות וחודשים רבים, והעמיקה את החרדה והטראומה המשנית שהתעוררו אצל אזרחים רבים בישראל ובעולם על רקע המלחמה.
בהיעדר רגולציה ישראלית או שקיפות מצד הפלטפורמות לגבי אמצעי הבטיחות שהן מפעילות בישראל, אין למוסדות המדינה ולמשתמשים תמונה עובדתית בנוגע להיקף התוכן הפוגעני, ולא ידוע כיצד הוא מטופל ומה היקף הטיפול בו מצד הפלטפורמות. על רקע זה יזם איגוד האינטרנט הישראלי מחקר שמטרתו לבחון באופן ביקורתי, אמפירי והשוואתי את מאפייני הטיפול של הפלטפורמות השונות בתוכן הפוגעני ובמידע הכוזב שהופץ באמצעותן. המחקר בדק את ההליך והאיכות של הטיפול והתגובה של פלטפורמות המדיה החברתית המובילות ובודק כיצד הן הגיבו לפניות ודיווחים אשר נגעו לפרסום תוכן המנוגד לקווי המדיניות שלהן שהועברו אליהן במהלך החודשיים הראשונים למלחמת חרבות ברזל בידי קו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי, המוכר כגורם מדווח מהימן (Trusted Flagger).
התמודדות הרשתות החברתיות עם תוכן פוגעני במלחמה ממצאי המחקר מעלים כי התפקוד והמענה הכללי של הפלטפורמות לאורך תקופה זו לקו בחסר: הן לא נקטו פעולות אכיפה מספקות עבור רבים מהפניות והדיווחים, זמני התגובה שלהן למרבית הדיווחים היו ארוכים ובלתי סבירים ביחס למצב החירום וחומרת התוכן, וכמעט ולא סיפקו מענה הולם במהלך סופי השבוע. עוד עולה מהממצאים כי ישנם הבדלים ופערים ניכרים באופי הטיפול וזמני התגובה של הפלטפורמות השונות עבור תכנים מסוגים שונים: הטיפול בתכנים הדורשים מעורבות ובחינה אנושית היה לקוי במובהק, כאשר רמת הטיפול בדיסאינפורמציה ומידע כוזב הייתה נמוכה במיוחד.
ניתוח הממצאים מצביע על כך שהפלטפורמות ככלל לא עשו מספיק כדי לתת מענה שקוף, מפורט, הולם ומקיף לפניות ודיווחים בנוגע לתוכן פוגעני ולפעילות המפרה את המדיניות וכללי הקהילה שלהן במהלך המלחמה. רובן סיפקו מענה חלקי, איטי ולא אחיד גם לדיווחים דחופים ומאומתים שהעביר אליהן קו הסיוע לאינטרנט בטוח, אף על פי שהן מכירות בו רשמית כגורם מדווח מהימן, מנוסה ומועדף. אלה נתונים מדאיגים במיוחד בבואנו לשער כיצד טופלו דיווחים שהועברו בידי הציבור הרחב דרך מנגנוני הדיווח המובנים של הפלטפורמות. על אף כל אלה, ניכר כי בשבוע הראשון למלחמה הפלטפורמות פעלו במהירות וטיפלו כראוי בתכנים פוגעניים, מה שמראה כי כאשר הן משקיעות משאבים, כוח אדם ומאמצים נאותים בהסרת תכנים ויצירת סביבה בטוחה יותר – הן מסוגלות לעמוד במשימה.
על בסיס מסקנות המחקר יש לבצע מספר צעדים נרחבים כדי לשמור על מוגנות המשתמשים בשגרה ובחירום בעתיד. האתגרים שהתגלו במחקר זה דורשים פעולות מצד כלל השחקנים בשדה – פלטפורמות המדיה החברתית, המדינה והמחוקקים, וכן גופי מחקר, תקשורת וחברה אזרחית. ביצוע השינויים המתבקשים במשאבים המושקעים ובמידת השקיפות בנוגע אליהם מצד הפלטפורמות, כמו גם בפיקוח ובבקרה של המדינה על פעילות הפלטפורמות, יוכל להוביל לשיפור מהותי בבטיחות של משתמשי הפלטפורמות בישראל. המלצות אלה נכונות לימי שגרה, ועל אחת כמה וכמה לתקופות חירום, כמו מלחמות וקונפליקטים צבאיים וביטחוניים, המאפיינים לצערנו את החיים בישראל ובאזור, וגם במקומות רבים נוספים ברחבי העולם.
