א. רקע ומטרות המחקר

המתקפות הקטלניות של חמאס על יישובים, בסיסים ואזרחים בישראל בגבול רצועת עזה ב-7 באוקטובר, והמלחמה שפרצה בעזה בעקבותיהן, חשפו בצורה חסרת תקדים את השימוש ההרסני שעושים ארגוני טרור ומדינות עוינות בפלטפורמות מדיה חברתית וטכנולוגיות תקשורת מסחריות, כאשר הם הופכים אותן לנשק המיועד למניפולציה המונית, זריעת פחד, הפצת טרור והרחבת מעגלי הפגיעה של פעולות טרור בעולם האמיתי(1). חמאס שידר ברשתות החברתיות בזמן אמת את מעשיו, הפיץ תוכן גרפי קשה ופרסם פרטים מניפולטיביים על גורל החטופים. הוא ניצל באופן מודע ומכוון את הפלטפורמות כדי לחשוף את הקהל הישראלי והבינלאומי למעשי הרצח והחטיפה, וגם לשם הכחשת הזוועות שביצע והפצת מידע שקרי על פעולות ישראל בעזה.

הזוועות שביצע חמאס ב-7 באוקטובר ובימים שאחריו כללו לא רק טרור ולוחמה פיזית בשטח, אלא גם מתקפה דיגיטלית חסרת תקדים של תוכן גרפי קשה (לרבות תיעוד מעשי רצח), דיסאינפורמציה, מניפולציות ותוכן זדוני שהופץ על גבי ובאמצעות פלטפורמות מדיה חברתית, כולל פייסבוק, אינסטגרם, X (לשעבר טוויטר), טיקטוק, יוטיוב, טלגרם, וואטסאפ ועוד. אל מול האירועים הקשים שהתחוללו בשטח וברשתות במהלך ה-7 באוקטובר ובשבועות שאחריו, התברר כי פלטפורמות המדיה החברתית מתקשות להתמודד עם ההיקף והאופי של התוכן הפוגעני ותומך הטרור שהופץ באמצעותן. פלטפורמות התוכן הדיגיטליות וטכנולוגיות התקשורת, ובראשן הרשתות החברתיות המסחריות, שהפכו בשנים האחרונות לכלי מרכזי שמעצב את המרקם החברתי והכלכלי בעולם כולו, ובמיוחד בישראל(2), התגלו כקרקע פורייה במיוחד גם לפגיעה באזרחים תמימים(3). בעקבות מתקפת הטרור של חמאס על ישראל ופריצת מלחמת חרבות ברזל, הרשתות החברתיות נאלצו להתמודד עם כמות ומגוון עצומים וחסרי תקדים של תוכן פוגעני שמנוגד לכללי הקהילה שלהן, פוגע בבטיחות ובחוויה של משתמשיהן ולעיתים גם עלול לסכן חיי אדם. עקב כך הן נאלצו לשנות ולהגמיש את כללי המדיניות הנוגעת להסרה וסימון של תוכן פוגעני, וגם את האמצעים והמשאבים המוקדשים לאכיפה, לזיהוי תוכן מסוג זה ולטיפול בו, במיוחד בחודשים הראשונים ללחימה.

אף שפלטפורמות המדיה החברתית טוענות בשנים האחרונות כי הן משתדלות לנטר ולנקות את הרשתות מתכנים פוגעניים ולא חוקיים, ומצהירות על כללי מדיניות ואמצעים לניטור וטיפול בתוכן אסור לפרסום, הן עדיין מוצפות בתכנים כאלה, בעיקר במרחבים ובמדינות עם שפות בעלות מספר משתמשים מצומצם יחסית או בעלות כתיב ייחודי, כמו בישראל. הרשתות אינן משקיעות מספיק משאבים במערכות סינון וניטור תוכן אוטומטיות בשפות אלו, ולא מצליחות לטפל בתכנים בהיקף ובקצב מספקים(4). כך, בחודשי המלחמה הראשונים התברר כי הרשתות החברתיות נעשו לא בטוחות מספיק עבור משתמשים בישראל, בשל פעילות פוגענית מצד גורמים זדוניים, ובשל ניצול המבנה האלגוריתמי שלהן על ידי גופים פוליטיים, מסחריים או עוינים, המנסים להשפיע על תמונת המידע שבידי משתמשים. הפגיעה בבטיחות המשתמשים, הנוכחת גם בזמני שגרה, מורגשת ביתר שאת בעיתות חירום. למעשה, עוד לפני אירועי אוקטובר והמלחמה הנוכחית, היקף השימוש של הציבור הישראלי במנגנוני הדיווח של הרשתות החברתיות כדי לדווח על חשבונות ותכנים פוגעניים היה מצומצם ביותר. לפי נתוני איגוד האינטרנט הישראלי מינואר 2022, רובו המוחלט של הציבור בישראל משתמש במנגנוני הדיווח לעיתים רחוקות או כלל לא, כאשר הסיבות העיקריות לכך הן שאינו מאמין כי הרשתות מתייחסות לדיווחים ברצינות, וכן חוסר ידע לגבי הפעלתם(5).

בניגוד לחקיקה החדשה שנכנסה לתוקף במהלך 2023 במדינות האיחוד האירופי (Digital Act Services) DSA וחקיקה דומה לה באוסטרליה ובאנגליה, בישראל אין רגולציה שמחייבת את הפלטפורמות הדיגיטליות והרשתות החברתיות לתת מענה לציבור ולרשויות או לחשוף את האמצעים שהן מפעילות כדי להגן על המשתמשים. בפועל, הפלטפורמות השונות נהנות מחסינות ואינן נדרשות לקבל אחריות לנזקים או לפגיעות שנגרמו למשתמשים עקב תוכן שהועלה בהן והופץ באמצעותן בידי משתמשים עצמאיים או גורמים בעלי אינטרס. עקב חסינות זו אין לפלטפורמות תמריץ לפעול ליצירת מרחב רשת נקי ובטוח למשתמשים בישראל(6).

במציאות זו, מאז שנת 2013 פועל קו הסיוע של איגוד האינטרנט הישראלי, המספק סיוע, הכוונה, מידע וכלים למשתמשי האינטרנט והרשתות החברתיות בישראל, במטרה לתמוך בהתמודדות עם מגוון רחב של איומים מקוונים ופגיעות ברשת. קו הסיוע מטפל במאות פניות חודשיות של משתמשים לעזרה ותמיכה, ומוכר כגורם מדווח רשמי (Trusted Flagger) בידי פלטפורמות ושירותי רשת גלובליים מובילים כגון פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, יוטיוב, סנאפצ'ט, X (טוויטר) ואחרים. מכיוון שקו הסיוע לאינטרנט בטוח מוגדר ומוכר כגוף דיווח רשמי ותיק, הנחת העבודה היא שהמענה שהוא מקבל לדיווחים פרטניים דרך מנגנוני הדיווח בפלטפורמות השונות אמור להיות טוב ויעיל יותר מהמענה שמקבלים ציבור המשתמשים. בזכות המיומנות הגבוהה, הניסיון הרב וההיכרות המעמיקה של צוות קו הסיוע עם סעיפי המדיניות וסוגי התכנים שבהם ניתן לטפל ברשתות החברתיות השונות, קו הסיוע מצליח להעביר לפלטפורמות מדי שנה מאות דיווחים מבוססי פניות מהציבור על אירועי פגיעה שונים, שנבדקו וסוננו בידי הצוות. המומחיות והניסיון המצטבר מאפשרים לקו הסיוע לדווח בהתאם לקריטריונים הברורים של מדיניות הפלטפורמות, כדי לצמצם למינימום דיווחים על תוכן שלא עומד בסף ההסרה או הסימון. לכן הדיווחים שלו לרוב זוכים לאחוזי היענות והסרה גבוהים מאוד. צוות קו הסיוע מקפיד לדווח לפלטפורמות במקרים דחופים על הפרות ברורות של סעיפי המדיניות הרלוונטיים בכל אחת מהן, ובעיקר כאלו שכוללות היבטים של נזק ממשי או מיידי ואיום על חיי אדם.

על רקע זה, המחקר הנוכחי מציע בחינה אמפירית וביקורתית של האופן בו פלטפורמות המדיה החברתית השונות הגיבו לפניות ודיווחים בנוגע לפרסום תוכן פוגעני ואסור המנוגד למדיניות ולכללי הקהילה שלהן במהלך החודשיים הראשונים למלחמת חרבות ברזל (7 באוקטובר – 7 בדצמבר 2023) ובודק האם הן הסירו אותו או טיפלו בו באופן אחר. בדיקה זו תתבסס על הניסיון שנצבר בקו הסיוע לאינטרנט בטוח בדיווח על תוכן מסוג זה בחודשיים הראשונים של המלחמה ועל תוכן הדיווחים שנשלחו לפלטפורמות השונות. כאמור, לפני העברת הדיווחים לפלטפורמות, כל הפניות עברו בדיקה יסודית בידי הצוות המקצועי והמיומן של קו הסיוע, על בסיס היכרות מעמיקה עם מדיניות הסרת התוכן של הפלטפורמות השונות ועם מנגנוני הדיווח שלהן.

כמפורט בדו"ח הסיכום של שנת 2023 של קו הסיוע של איגוד האינטרנט הישראלי, החל מפרוץ המלחמה כמות הפניות החודשיות שהגיעו לקו הסיוע הייתה כפולה מהכמות הרגילה(7).

התפלגות הפניות לקו הסיוע לפי חודשים בשנת 2023

פניות אלה כללו דיווחים על תכנים גרפיים ותומכי טרור, תוכן אלים, הונאות, שקרים וקונספירציות, וביניהם: הכחשת אירועי הטבח ופרטיהם, האשמת ישראל בקצירת איברי פלסטינים, האשמת צה"ל ברצח ישראלים בפסטיבל נובה וביישובי העוטף, דיווחים שקריים על החזקת ילדים ישראלים חטופים בכלובים או התעללות בהם, הפצת מידע כוזב על זיהוי שגוי של חטוף כקצין בכיר בצבא, עלילות וטענות שווא על "בוגדים מבפנים" שסייעו לחמאס בתכנון וביצוע הטבח, שמועות על אזרחים ערבים ישראלים המצלמים בנייני מגורים כדי לתכנן מתקפה נוספת, והודעות תפוצה שקריות על מתקפות סייבר והיערכות לפיגועי טרור נרחבים. כל אלה עוררו בהלה, מתח וחרדה בקרב הציבור.

אבא סוחב ילדים בהריסות – נוצר באמצעות AI

תינוק בהריסות – נוצר באמצעות AI

סרטון שקרי המציג לכאורה ילדים ישראלים חטופים מוחזקים בכלובים

קונספירציית _בוגדים מבפנים_ – הסוכן הכפול עם החולצה הכחולה

מאות הפניות שהתקבלו מהציבור בערוצים הרשמיים של קו הסיוע בחודשיים הללו ודווחו לפלטפורמות יוצרות מדגם של התכנים הפוגעניים שפורסמו בפלטפורמות במהלך המלחמה, ושל המענה שהן סיפקו לציבור. דו"ח זה מספק הצצה אמפירית, מבוססת ומעשית לאופן  ההתנהלות של הפלטפורמות ולמידע שהן נמנעות מלספק לציבור הישראלי לגבי תפקודן במהלך מצבי משבר וחירום בכלל, ומלחמת חרבות ברזל בפרט.

הצפת התוכן הפוגעני והמסוכן ברשתות השונות החל מבוקר הטבח של 7 באוקטובר ולאורך חודשי המלחמה לא נעלמה מעיניהן של הפלטפורמות. מאז אירועי 7 באוקטובר, הפלטפורמות מיהרו לפרסם עדכונים על הפעולות שנקטו כדי לשפר את המוגנות והבטיחות של משתמשים בישראל ובאזור מפני תוכן מזיק, מטריד או לא רצוי, נוסף על המאמצים לאכיפת כללי הקהילה הקיימים שלהן נגד מידע מזויף או מטעה(8). חברת מטא (Meta – המחזיקה בפייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ ועוד) הודיעה ב-13 באוקטובר כי הקימה חדר מצב מיוחד (Special Operaition Center) עם מומחים דוברי עברית וערבית, כדי להגביר את קצב הסרת התכנים הפוגעניים ולהגן על משתמשים מקומיים מפני מידע מטעה אשר מפר את כללי הקהילה. החברה הוסיפה כי בשלושת הימים שלאחר 7 באוקטובר הוסרו 795 אלף פריטי תוכן פוגעניים, כולל הסרה של פי 7 יותר תכנים פוגעניים בהשוואה לחודשיים הקודמים בשל הפרת המדיניות לגבי ״ארגונים ואנשים מסוכנים״(9). טיקטוק הכריזה שהקימה מרכז פיקוד (Command Center) מיוחד עם מומחים מקומיים כדי לפעול בזמן אמת נגד תוכן אלים ושנוי במחלוקת ולאכוף את מדיניותה נגד אלימות, שנאה ודיסאינפורמציה. ב-25 באוקטובר החברה מסרה כי במסגרת פעולות האכיפה המיוחדות הוסרו יותר מ-775 אלף סרטונים והופסקו יותר מ-14 אלף שידורים חיים שקידמו אלימות, טרור, שנאה ומידע כוזב(10). בדומה לכך, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה – שמייצגת הלכה למעשה את מדינת ישראל מול הרשתות החברתיות בהיבט של הגשת דרישות וולונטריות להסרת תוכן לא חוקי או תומך טרור – הודיעה ב-12 בדצמבר כי בעקבות מתקפת 7 באוקטובר תוגבר צוות הסרת תכנים במחלקה, והוא עובד בשיתוף פעולה עם גורמי ביטחון לשם איתור תכנים פוגעניים ופועל להסרת תוכן תומך טרור הנוגע למלחמת ישראל-חמאס (11). בהודעה נמסר גם כי הצוות בחן כ-39 אלף פריטי תוכן שפורסמו ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט, והגיש לפלטפורמות השונות יותר מ-26 אלף בקשות הסרה. בתגובה לבקשות אלה הוסרו מעל 92% מהתכנים הבעייתיים שהוגשו לפלטפורמות של מטא, טיקטוק ויוטיוב (12).

על אף כל אלו, מצבה של ישראל מבחינת אסדרה (רגולציה) מחייבת של אחריות הפלטפורמות לפעול במהירות וביעילות נגד תוכן בלתי חוקי או מסוכן אינו טוב בהשוואה לסטנדרטים המקובלים בעולם. מדינות וגופים בינלאומיים רבים מגדירים מחדש את היקף החסינות והאחריות של הפלטפורמות, ומתנים את החסינות בעמידה בתנאי סף מסוימים. בחזית מגמה זו עומד האיחוד האירופי, שחוקק בשנת 2022 את חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) החוק מגדיר מחדש את מערכת היחסים בין הפלטפורמות לציבור ולממשל באמצעות קידום מדיניות הכוללת מספר מרכיבים, כאשר אחד הבולטים שבהם הוא חובת ההגינות של הפלטפורמות כלפי משתמשים – הנהגת שקיפות מרבית בכל הנוגע לכללי התוכן שלהן ולפרקטיקות ניטור והסרת תוכן שהן מפעילות.

לעומת זאת, בישראל לא חלה על הפלטפורמות חובת שקיפות בנוגע לפרקטיקות ניטור והסרת תוכן. פרסום המידע והנתונים הוא וולונטרי, ולפיכך אין למדינה ולציבור נתונים אמינים על דיווחי המשתמשים, אופי התוכן או אופן הטיפול בו – דבר המהווה חסם לביקורת על התנהלות הפלטפורמות. בהתאם לכך, בשבועות שלאחר אירועי 7 באוקטובר הציבור והרשויות לא קיבלו דיווח לגבי הטיפול של הפלטפורמות בהצפת התוכן הפוגעני ברשתות (13).

התגובות והיוזמות הרבות של אזרחים ישראלים וגורמים שונים בחברה האזרחית ובחברות הטכנולוגיה בימים שלאחר מתקפת 7 באוקטובר, שיקפו את הבהלה והמצוקה של הציבור אל מול ההצפה חסרת התקדים של התוכן הפוגעני והטרור התודעתי ברשתות החברתיות. הן הבליטו את החוסר במענה מספק מצד הפלטפורמות, את החלל הריק שנוצר ואת חוסר האונים שחשו ישראלים רבים. יוזמות אזרחיות כמו fake-off(14), IronTruth(15), digitaldome(16) ואחרות – אשר קמו מיד לאחר 7 באוקטובר בשיתוף פעולה בין יזמי הייטק, טכנולוגים, חוקרים ופעילים חברתיים – שאפו לפתח ממשקי ניטור, זיהוי ודיווח ייעודיים לתוכן פוגעני ועוין ברשתות, במטרה "לנקות" אותן מתכנים פוגעניים ואנטי-ישראליים. רובן כללו מנגנונים חיצוניים ומקבילים למנגנוני הדיווח הפנימיים של הפלטפורמות ופעלו למען העברת דיווחים על תוכן פוגעני בדחיפה לפלטפורמות במטרה להסירו. יוזמות אלו אספו תכנים וחשבונות פוגעניים ופעלו במספר דרכים להסרת התוכן הפוגעני מהרשתות החברתיות, כמו הפעלת פעילים ומתנדבים לדיווח מתואם והמוני על תוכן, העברת התוכן לצוותי הבטיחות והמוגנות באמצעות גורמים רשמיים, או יצירת קשר עם עובדים ישראלים בפלטפורמות השונות, אשר דיווחו על התוכן הפוגעני בערוצים פנימיים הנגישים לעובדים בלבד.

את תחושת חוסר האונים והבהלה בימים הראשונים של המלחמה מדגימה הודעה ויראלית של עובד בחברת טיקטוק שיועדה לקבוצת הורים של גן הילדים של בנו שלושה ימים לאחר הטבח, אך הופצה והגיעה לאלפי אזרחים בישראל עוד באותו היום:

מחקר ארגון Internews: פערים במענה של META למדווחים רשמיים ברחבי העולם (17)

ערוצי הדיווח של קו הסיוע, כמו של גורמי דיווח מוכרים אחרים בעולם, ייעודיים וייחודיים לכל פלטפורמה או שירות רשת, ואין אחידות או זהות באופן הפנייה וסגנונה. לדוגמה, תוכנית Trusted Partners של חברת מטא (המפעילה את פייסבוק ואינסטגרם) כוללת למעלה מ-400 ארגונים מ-113 מדינות. הארגונים המוכרים כגורמי דיווח מהימנים (Trusted Flagger) מתוארים באתר החברה כשותפים חיוניים התורמים להבנה של ההקשרים המקומיים בקהילות ברחבי העולם על התוכן הפוגעני בפלטפורמה(18).

במחקר שערך הארגון Internews נבדקה ההיענות של מטא לדיווחים של גורמי דיווח מהימנים (Trusted Flagger) במדינות שונות בעולם. המחקר מצא כי זמני התגובה של מטא לא היו אחידים עבור מדינות שונות או בהקשרים שונים, ולעיתים לא עמדו בסטנדרטים סבירים לטיפול באירועי בטיחות, משברים ותוכן פוגעני. גורמי דיווח רשמיים במדינות שונות סיפרו כי אף שחלק מהמקרים טופלו באותו היום, דיווחים אחרים לא קיבלו תגובה במשך שבועות ואפילו חודשים.

למשל, גורמי דיווח רשמיים באוקראינה קיבלו תשומת לב חריגה ומוגברת מנציגי מטא לאחר הפלישה הרוסית בשנת 2022, וברוב המקרים זכו לתגובה לדיווחים שהוגשו דרך ערוץ הדיווח הרשמי בתוך 24 עד 72 שעות. זמני התגובה המהירים לדיווחים על תוכן פוגעני באוקראינה בזמן המלחמה עומדים בניגוד מוחלט להתנהלות ולמדיניות של מטא בחלקים אחרים של העולם, כולל אזורי עימות רבים וקשים, בעיקר בדרום הגלובלי.

לדוגמה, במלחמת תיגראי באתיופיה, נהרגו כ-600 אלף אזרחים בשנים 2021-2022, אך לדברי גורמי הדיווח הרשמיים, הפלטפורמות של מטא הגיבו רק לאחר שבועות, ואפילו חודשים, לדיווחים שהוגשו. זאת למרות שדיווחים אלו כללו, כמו באוקראינה, תכנים של איומים, דיסאינפורמציה, הסתה ותמיכה באלימות.

החוויה החיובית של גורמי הדיווח המהימנים המוכרים על ידי מטא באוקראינה מראה כי יש לפלטפורמה יכולת להגיב במהירות כאשר מוקצים לכך די משאבים – אז הן מספקות תגובה עקבית ויעילה בתוך שלוש יממות לכל היותר. הן עמדו ביעדים האלה באוקראינה והן יכולות לעמוד בהם בכל מקום, אם חברת מטא תבחר להשקיע בכך את המשאבים הנדרשים.

הערות שוליים

1.  Ring, E. (January 22, 2024). Op-Ed for Haaretz | How Telegram, Twitter and TikTok have become lethal tools of Hamas psychological warfare. Association Internet Israel – (ISOC-IL) https://en.isoc.org.il/about/news-room/op-ed-for-haaretz-how-telegram-twitter-and-tiktok-have-become-lethal-tools-of-hamas-psychological-warfare
2. שימוש ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים בישראל: נתוני 2024 עם פילוחים דמוגרפיים – איגוד האינטרנט הישראלי. איגוד האינטרנט הישראלי. https://www.isoc.org.il/sts-data/online_services_index
3.  Greenwood, S. (June 1, 2023). Internet, smartphone and social media use around the world | Pew Research Center. Pew Research Center’s Global Attitudes Project. https://www.pewresearch.org/global/2022/12/06/internet-smartphone-and-social-media-use-in-advanced-economies-2022/
4. אסף וינר, תהילה שוורץ-אלטשולר ואייל זילברמן – מתווה לאסדרת רשתות חברתיות בישראל )המכון הישראלי לדמוקרטיה ואיגוד האינטרנט הישראלי, 2023 https://www.idi.org.il/books/49130 
5. מאפייני השיח האלים והתמודדות מולו במרחב האינטרנט והרשתות החברתיות בישראל )דצמבר 2022( – איגוד האינטרנט הישראלי. איגוד האינטרנט הישראלי. https://www.isoc.org.il/sts-data/violent_discourse_survey_2022 
6. מתווה לאסדרת רשתות חברתיות בישראל (ר' הערה 4 לעיל)
7. פעילות קו הסיוע לאינטרנט בטוח ומאפייני הפגיעות המקוונות במרחב המקוון הישראלי בשנת 2023 – איגוד האינטרנט הישראלי. https://www.isoc.org.il/sts-data/helpline-isoc-2023
8. אסדרת תוכן ומדיניות פלטפורמות עבור הזירה הישראלית במלחמת "חרבות ברזל" )סקירה מתעדכנת( – איגוד האינטרנט הישראלי. (1 בפברואר, 2024) https://www.isoc.org.il/regulating-digital-services/israel/platform-policies-iron-swords
9. Meta’s Ongoing Efforts Regarding the Israel-Hamas War (December 7, 2023) https://about.fb.com/news/2023/10/metas-efforts-regarding-israel-hamas-war/#hebrew-translation 
10. Our continued actions to protect the TikTok community during the Israel-Hamas war (April 7, 2024) https://newsroom.tiktok.com/en-us/our-continued-actions-to-protect-the-tiktok-community-during-the-israelhamas-war
11. פעילות מחלקת הסייבר בפרקליטות להסרת תכנים מרשתות חברתיות: מגמות ונתוני עומק (אוקטובר 2023)
12. האם הפרקליטות מצליחה להביא להסרה של תכני טרור מהרשת? – אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות (12 בדצמבר, 2023).
13. Komaitis K., Malaret J. & Jackson R. (December 6, 2023). Learning more about platforms from the first Digital Services Act transparency disclosures. DFRLab. https://dfrlab.org/2023/12/06/learning-more-about-platforms-from-the-first-digital-services-act-transparency-disclosures/
14. FakeOff |  Cleaning up the social networks. https://www.fake-off.com/
15. IronTruth. Telegram. https://t.me/irontruthgroup
16. DigitalDome – פלטפורמה טכנולוגית שפותחה לדיווח על תכנים זדוניים מכל הרשתות, עם חמ״ל שעובד סביב השעון לאמת אותם ולדווח לרשתות למען הסרתם. https://www.digitaldome.io/
17. Internews. (2023, August 2). Safety at stake: How to save Meta’s trusted partner program – Information Saves Lives https://internews.org/resource/safety-at-stake-how-to-save-metas-trusted-partner-program/
18. Bringing local context to our global standards | Meta https://transparency.fb.com/en-gb/policies/improving/bringing-local-context/