החזירו אותם הביתה עכשיו

2. יצירה ופרסום של סרטוני דיפ-פייק (AI) מותאמים אישית לפי קהלי יעד

סרטוני דיפ-פייק הם כלי מרכזי לקידום הונאות אלו, שכן הם מאפשרים לנוכלים לייצר תוכן ויזואלי משכנע ועדכני במיוחד. בתהליך יצירת הסרטון, נעשה שימוש בתמונות וסרטונים קיימים של דמויות מוכרות ובעלות סמכות, כמו אנשי ציבור וממשל, מומחים, וסלבריטאים. הנוכלים משנים את הסרטון האותנטי כדי להתאים אותו לקידום ההונאה שלהם ולרתום את המוניטין של הדמויות המוכרות לטובתם. לדוגמה, הנוכלים משנים את תנועות הפנים והשפתיים של המציגים בעזרת כלי AI כדי להתאים אותם לתוכן ולמסרים השיווקיים המקדמים את ההונאה ומשכנעים את קהל היעד להשקיע בה או לרכוש אותה. המטרה היא ליצור תוכן הנראה אמיתי ואמין ככל האפשר ומעוגן במציאות, כך שיראה כאילו האדם המדובר באמת מקדם בקולו את ההשקעה או המוצר המזויף, מה שעשוי להראות עבור קהל יעד מתאים כאפשרות סבירה והגיונית.

כדי להגביר את האפקטיביות של הסרטונים המקדמים את ההונאה, מתבצעת התאמה ממוקדת של כל סרטון לקהלי היעד השונים. כך, הנוכלים מייצרים עשרות רבות של גרסאות שונות לסרטון ההונאה בכיכובם של “פרזנטורים” מפורסמים שונים, כך שהמודעות יוצגו בהתאמה אישית לקבוצות אוכלוסייה שונות בהתאם לעניין ולהעדפה שלהם. הנוכלים מבצעים התאמה מדויקת של הפרזנטורים, השפה, הסגנון הוויזואלי, והמסרים השיווקיים כך שיתאימו באופן מרבי למה ש”יתפוס” את המשתמשים. לעיתים, תכני הסרטונים מתעדכנים בהתאם למגמות, אירועים ודיונים ציבוריים עכשוויים כדי ליצור שיווק בזמן אמת (RTM – real time marketing), מה שמעצים את הרלוונטיות והאפקטיביות של הסרטונים המזויפים בעיני הקורבנות ומקשה על זיהוי הזיוף.

לדוגמה, משקיעים מתחילים ייחשפו לסרטונים המדגישים רווחים מהירים עם דמות מוכרת מהעולם העסקי (למשל מומחי השקעות המרבים להופיע בטלוויזיה) או פוליטיקאי בו הם תומכים (למשל שר האוצר), בעוד שמשתמשים מבוגרים יותר יקבלו סרטונים המתמקדים בביטחון כלכלי ויציבות פיננסית בהשתתפות דמויות המשדרות אמינות ומוכרות (למשל נשיא המדינה או נגיד בנק ישראל). קהלים צעירים יותר ייחשפו לסרטונים בהשתתפות אנשי הייטק (למשל אילון מאסק או מארק צוקרברג) או סלבריטאים וכוכבי תרבות מקומיים (למשל אייל גולן או נעה קירל). בנוסף, שימוש במגוון רחב של אלמנטים גרפיים, סטטיסטיקות מזויפות ועדויות מומצאות מחזק את האמינות המדומה של הסרטונים ומקשה על הצופים לזהות את ההונאה.

3. הפצת מודעות מזויפות לקידום ההונאה בפלטפורמות החברתיות