ביום 5.11.2023 הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז תובענה ייצוגית נגד חברת מטא, המפעילה בין היתר, את פייסבוק ואינסטגרם, שתיים מפלטפורמות הרשתות החברתיות הפופולריות ביותר בעולם עם מיליארדי משתמשים, שרבים מהם קטינים. ההליך הוגש בשם כל המשתמשים הבגירים והקטינים של פייסבוק ואינסטגרם ב-7 השנים האחרונות. התביעה הייצוגית נתמכת גם בחוות דעותיהם המעמיקות של חוקרים ומומחים בישראל התומכים בהאשמות המופנות כלפי מטא.
לפי כתב התביעה וחוות דעת המומחים שהוגשו, רשתות חברתיות אלו מעוצבות ומתוכננות לנצל רגישותם הפסיכולוגית של קטינים למטרות רווח, כשהן מבצעות עליהם מניפולציות שנועדו להביאם לשימוש בהיקף הולך וגובר בפלטפורמות, במטרה לגרום "התמכרות" של ילדים ובני נוער לרשתות, המזיקה לבריאותם הנפשית והפיזית. זאת, בדומה לטענות שהועלו בחודש שעבר בתביעת ענק של 41 מדינות בארצות הברית נגד פייסבוק ואינסטגרם על ביצוע מניפולציות פסיכולוגיות ממכרות עבור ילדים ובני נוער. בארה"ב וישראל גם יחד, כתבי התביעה מראים כי פעולותיה המטעות של מטא מהוות הפרה של חוקי הגנת הצרכן כאשר היא משווקת ומפתחת את הפלטפורמות במיוחד עבור ילדים ובני נוער על אף שהיא מודעת לנזק שהן גורמות.
בכתב התביעה המפורט מתייחסת התביעה גם לטענות שהוצגו בפני ביהמ"ש הפדרלי בארה"ב, בהן נטען כי מחקרים הראו כי שימוש ברשתות החברתיות של מטא קשור להתפתחותן של בעיות פסיכולוגיות כמו דיכאון, בעיות דימוי גוף, הפרעות אכילה, הפרעות שינה, חרדה ובדידות, בפרט בקרב צעירים וצעירות. עוד מדגישה התביעה כי החברה הייתה מודעת לכך ששימוש יתר בפלטפורמות שלה עשוי להוביל לנזקים נפשיים קשים למשתמשים, זאת על בסיס מחקרים פנימיים שביצעה אף היא בעצמה. אף על פי כן, היא המשיכה לשווק את הפלטפורמות כבטוחות לצעירים, ולעצב את הממשק שלהן לשימוש ממושך ובלתי מוגבל.
חוות דעת מומחה: מיכל מוטס-פלג
מיכל מוטס-פלג היא פסיכולוגית בהתמחות קלינית ודוקטורנטית במעבדה לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה. בחוות דעתה המקצועית מתייחסת מוטס-פלג לעומקם של דברים במהות הפגיעה הנפשית הפוטנציאלית והממשית והשפעתה על בני הנוער.
מוטס-פלג מצביעה על התכונות המוטמעות בממשקי הפלטפורמות המיועדות לעודד שימוש ממושך ובלתי מוגבל ברשתות החברתיות הנשענות על נטייתם של צעירים וצעירות לעסוק תדיר בהשוואה חברתית במסגרת עיצוב זהותם בשלב זה בחיהם, המשפיעה על התנהגותם ברשתות:
"נמצא כי מספר ה"לייקים" שהמשתמשים מקבלים על התוכן שמפרסמים בפלטפורמות השונות והנו גלוי לעיני כל משמש בני נוער כמדד לערך עצמי וככלי להשוואה חברתית. המדד המספרי של כמות ה"לייקים" מהווה גם הוא חיזוק חיובי עבור המשתמשים ומעודד אותם לחזור שוב ושוב לפלטפורמה…זאת ועוד, העובדה כי מספר ה"לייקים" הנו פומבי מגבירה את הלחץ על בני נוער להשיג אהדה ותגובות ממשתמשים רבים ככל האפשר. לכן חלקם משתמשים באסטרטגיות שונות כגון שימוש בפילטרים, עריכת תמונות ושיתוף מידע חלקי בלבד על מנת להציג את עצמם באופן אידיאלי, מה שמגביר ומייצר פגיעה בתהליך התקין של השוואה חברתית ויוצר מצג של סטנדרטיים בלתי מושגים עבור בני נוער אחרים. החשיפה למידע חלקי או מעובד לצד גישה לכמות גדולה ביותר של משתמשים להשוואה, עלולה לייצר השוואה למודלים שאינם מציאותיים, או עיסוק יתר בהשוואה חיצונית".
לאחר שנחשפה למידע שהוצג כמצגות המפרטות את ממצאי המחקרים הפנימיים שביצעה חברת מטא עצמה, היא מדגישה כי "בני נוער מושפעים בצורה משמעותית יותר מתופעה של השוואה חברתית שלילית משאר האוכלוסיה, וכי נערות חשופות לכך במיוחד לעומת נערים." עוד היא מוסיפה:
"מצוין כי 66% מהנערות חוו השוואה חברתית שלילית בעת שימוש באינסטגרם, לעומת 40% מהנערים שדיווחו על חוויה דומה. ממצגת אחרת עולה כי מטא מצאה כי קרוב ל-40% מהנערות שמשתמשות בפלטפורמות שלהם נחשפות לעיתים קרובות לתוכן שגורם להן להרגיש רע לגבי המראה שלהן. זאת ועוד, חמישית מבני הנוער דיווחו במחקר זה כי אינסטגרם גורם להם להרגיע רע לגבי עצמם."
חוות דעת מומחה: ד"ר ליאור זלמנסון
מומחה נוסף שהגיש את חוות דעתו בתמיכה בכתב התביעה הוא ד"ר ליאור זלמנסון, חוקר רשתות חברתיות, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב וכן חוקר אורח בקורנל טק ניו יורק ובבית ספר למנהל עסקים סטרן באוניברסיטת ניו יורק. זלמנסון מרחיב בחוות דעתו על התכונות (affordances) השונות בממשקי הפלטפורמות אשר גורמות לתחושת ההתמכרות ולשימוש הבלתי מבוקר של הצעירים ברשתות החברתיות, כמו למשל הטמעת האפשרות לתיוג משתמשים, אשר מפעילה נוטיפיקציות אצל המשתמש, המוגדרות כפעילות כברירת מחדל מצד הפלטפורמה, וגורמת לו להיכנס אל האפליקציה גם אם הוא אינו משתמש בה ברגע הנתון. עוד מתעכב זלמנסון על אפיונו של פיד המשתמשים המציג כל העת תוכן חדש ומייצר את "אלמנט הגלילה האינסופית", אשר בעקבותיו משתמשים נוטים להישאר זמן ממושך בפלטפורמה גם ללא רצון או כוונת תחילה. כידוע, בדומה לרשתות חברתיות אחרות, בפלטפורמות של פייסבוק ואינסטגרם מוטמע גם מנגנון המלצות אשר מתוכנת להציג תוכן מותאם לפי תחומי העניין של המשתמשים שמטרתו לייצר "מעורבות" (תגובות, "לייקים" ושיתופים, התורמים להנעת התוכן הלאה והפיכתו לויראלי).
זלמנסון מתייחס גם הוא לאספקט הנפשי שעליו מושתתות תכונות אלו:
"אחת משיטות העידוד היא הצגה של תוכן מותאם משתמש אשר להערכת החברה יזכו לעניין ותגובה של המשתמש. מחקרי עבר הראו שתוכן אשר זוכה לרוב למעורבות רבה נוטה להיות בעל פוטנציאל רגשי גבוה הפונה לרגשות כגון עצב, שמחה, כעס או פחד…במילים אחרות, מטא מציגה למשתמשיה – גם הקטינים – תכנים שיעוררו אותם רגשית, ובכלל זאת יעורר אצלם רגשות עזים (ובכלל זאת רגשות שליליים חריפים)."
ע"פ כתב התביעה, המניע מאחורי הטמעתן של תכונות אלו המשאירות את המשתמשים בפלטפורמות לאורך זמן ממושך, ובפועל ממכרות אותם לשימוש בהן, הוא כלכלי:
"מרבית הרווח שהמשיבות משלשלות לכיסן, מגיע ממכירת פרסום ממוקד…המתאפשר על ידי כך שהמשיבות אוספות מידע אישי על המשתמשים בפלטפורמות, מפרסמים יכולים לפנות ישירות לקהל יעד מוגדר ומפולח. ככל שהמשתמשים נמצאים זמן רב יותר בפלטפורמה, כך המשיבות יכולות לאסוף עליהם מידע רב ומדויק יותר, ומשכך גם למכור למפרסמים אפשרויות פרסום איכותיות ואפקטיביות יותר… וזאת תוך ניצול ומניפולציה על מאפיינים ידועים של פסיכולוגיה אנושית הנוגעים ליצירת ושינוי הרגלי התנהגות."
כתב התביעה ובקשת אישור תובענה ייצוגית (ת"צ 7658-11-23 פלונית נ' Meta Platforms INC)
חוות דעת מומחה: ד"ר ליאור זלמנסון
לקריאה נוספת בכתב העת העת למחקר אינטרנט וחברה בישראל:
התמכרות לרשתות חברתיות ופגיעה בבריאות הנפש: תמונת מצב וקריאה למענה מדינתי (נועה דרור, מאי 2023)
רשתות חברתיות כמעצבות תרבות מקוטבת: מבט גלובלי וישראלי (הדר להב, פברואר 2023)
הנחיות האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA): שימוש ברשתות חברתיות בגיל ההתבגרות (יולי 2023)
