סגור
נתונים ומחקר אודות מצב ואיכות תשתיות האינטרנט בישראל ובעולם ומוכנות מדינתית להטעמה ויישום של טכנולוגיות אינטרנט חדשניות.
בין השנים 2011-2016 פורסם דו"ח השנתי בשם "התקשורת בישראל: סדרי יום, שימושים ומגמות". הדו"ח נערך על ידי ד"ר רפי מן…
המשיכו לקרוא כתבה זובין השנים 2011-2016 פורסם דו"ח השנתי בשם "התקשורת בישראל: סדרי יום, שימושים ומגמות". הדו"ח נערך על ידי ד"ר רפי מן וד"ר אזי לב-און, ופורסם בשנת 2016 על ידי המכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה…
המשיכו לקרוא כתבה זוהאינטרנט הופך לחלק גדול יותר ויותר בחייהם של אזרחים רבים במדינות המתקדמות בעולם- בין אם בתחום הכלכלה, הפוליטיקה, התרבות וחיי היומיום. גם במדינות המתפתחות מספר המחוברים ממשיך לעלות, ועדיין העולם רחוק מלהיות מרושת לגמרי.המחקר הנוכחי בוחן את הגישה לאינטרנט במדינות מתפתחות ומפותחות, ביניהן ישראל. המחקר בוחן עוד מספר היבטים כגון השימוש ברשתות חברתיות במדינות השונות, ומספר בעלי הטלפונים החכמים במדינות אלו.מתוך הממצאים:
המשיכו לקרוא כתבה זוהדוח של OpenSignal ממפה את מידת הכיסוי והביצועים של רשת ה- LTE (או G4), ברחבי העולם.OpenSignal דולה את הנתונים ממליוני המשתמשים באפליקציה שלה. לצורך המחקר הנוכחי נדלה מידע מ- מאות אלפי משתמשים בעלי מכשירים מתקדמים המחוברים למפעיל 4G. הדוח כולל מידע שנדלה בחודשים אוקטובר- דצמבר, אך מתייחס גם למידע משלושת החודשים שקדמו להם לצורך השוואות.רשת ה- LTE עם ממוצע המהירות הגבוה (37 Mbps) ביותר שייכת לסינגפור. הרבה אחריה נמצאת ניו זילנד, עם מממוצע מהנירות של 29Mbps, ואחריה הונגריה וישראל עם…
המשיכו לקרוא כתבה זוסקר חדש של איגוד האינטרנט הישראלי, שנערך לקראת ראש השנה תשע"ו, חושף את הרגלי הצריכה של הישראלים ברשת ומציף תובנות חשובות לבעלי העסקים, תובנות שיכולות לסייע להם להבין טוב יותר את הצרכן הישראלי. הסקר נערך על ידי מכון שריד בקרב 628 משיבים ובדק את התנהגות הצרכן הישראלי ברשת: מהם החסמים והמניעים לרכישה באינטרנט, מה ישראלים קונים באינטרנט ומה לעולם לא יקנו באינטרנט. המחקר גם משווה בין היתרונות והחסרונות של אתרי מסחר מקוון בארץ ובחו"ל.בין הממצאים:
המשיכו לקרוא כתבה זוכיום מוקמים עוד ועוד אתרים לחרדים, היקף הגולשים החרדים מזנק בצורה דרמטית. לתופעה הזאת יש השלכות חברתיות ותרבותיות רבות הנוגעות לשילוב החרדים בחברה ובתעסוקה.בכנס "ועידת הדיגיטל החרדי" ציינו כי כיום יש 13 אתרי תוכן פעילים שמזוהים עם המגזר החרדי.
המשיכו לקרוא כתבה זובין השנים 2011-2016 פורסם דו"ח השנתי בשם "התקשורת בישראל: סדרי יום, שימושים ומגמות". הדו"ח נערך על ידי ד"ר רפי מן וד"ר אזי לב-און, ופורסם בשנת 2015 על ידי המכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה…
המשיכו לקרוא כתבה זועם ההשתכללות המואצת של הטלפונים החכמים (smartphones) נראה שבעליהם מפתחים כלפיהם קשר רגשי חזק ומייחסים להם מאפיינים אנושיים. המחקר הנוכחי בודק האם ניתן לזהות סממנים 'פטישיסטיים' בזיקה הרגשית של בעלי סמארטפונים כלפי המכשיר והאם יש לסממנים הללו קשר לזיכרונות לגבי 'אובייקט מעבר' (transitional object) בילדות המוקדמת.הנבדקים היו 84 סטודנטים, בעלי טלפונים חכמים, שענו על שאלון מקוון שכלל שאלות סגורות ופתוחות.מתוך הממצאים:
המשיכו לקרוא כתבה זובין השנים 2011-2016 פורסם דו"ח השנתי בשם "התקשורת בישראל: סדרי יום, שימושים ומגמות". הדו"ח נערך על ידי ד"ר רפי מן וד"ר אזי לב-און. הדו"ח פורסם בשנת 2013 על ידי המכון לחקר מדיה חדשים, חברה…
המשיכו לקרוא כתבה זוהמחקר, שנערך על ידי ד"ר חגית מישר-טל, עוסק בזיהוי מאפייני השימוש והעמדות של מורים כלפי השימוש בוויקיפדיה. במסגרת המחקר נבדקו עמדותיהם של מורים כלפי שימוש בוויקיפדיה לצרכים אישיים ומקצועיים וכן עמדותיהם לגבי השימוש באינציקלופדיה המקוונת על ידי תלמידים. במסגרת המחקר חולקו כ-200 שאלונים למורים שהשתתפו בהשתלמויות מקצועיות הקשורות לתקשוב, מהם התקבלו חזרה כ-150 שאלונים מלאים. להלן ממצאים עיקריים מתוך המחקר -
המשיכו לקרוא כתבה זודפוס הקניה המקוונת הולך וכובש לו לו מקום בין דפוסי הקניה הרווחיים במערב. דפוס קניית הספרים און- ליין (הכולל קניה של ספרים מודפסים באתרי האינטרנט, וקנייה של ספרים אלקטרוניים- eBook) התפתח בשלב מוקדם יחסית ודורג כמוצר הפופולרי ביותר בעולם, מתוך כלל המוצרים הנרכשים ברשת.בישראל, לעומת זאת, מיקומם של הספרים נמוך יחסית למערב במדרג המוצרים והשירותים שאנשים נוטים לקנות באינטרנט. 8.7% מכלל משקי הבית קנו ספרים און ליין ב- 2012 ושיעור הקונים ספרים דיגיטליים עמד על 3.9%.הסקירה המובאת מתמקדת בהיבטי צרכנות…
המשיכו לקרוא כתבה זולקראת יום האינטרנט הבטוח 2014 ערך איגוד האינטרנט הישראלי סקר במטרה להבין אילו סכנות עומדות בפני משתמשי האינטרנט בישראל וכיצד הם מתמודדים איתן. מהסקר עולה כי כ-80% מהנשאלים חושבים כי רשת האינטרנט היא מקום מוגן במידה מועטה/מועטה מאד עבור ילדים אך אחוז דומה מרגיש בטוח כמבוגרים בעת השימוש ברשת במידה בינונית ומעלה. על פי הסקר ההורים סבורים כי האיום העיקרי בגלישה של ילדיהם הינו חשיפה לתכנים פורנוגרפיים והטרדה מינית (כ-92% מההורים) ולאחר מכן חרמות, בריונות מילולית וחשיפה לאלימות (87% עד…
המשיכו לקרוא כתבה זומדד E-friction נוצר על ידי חברת המחקר BCG, בהזמנת ארגון ,ICANN במטרה לבחון את החסמים העומדים בפני אנשים פרטיים, עסקים וארגונים אחרים מלהשתתף באופן פעיל ברשת האינטרנט. המדד מקיף 65 מדינות ומאגד לתוכו 55 מדדים הבוחנים חסמים ב-4 תחומים עיקריים- חסמים בפני עסקים, חסמים העומדים בפני יחידים, חסמים בפני גישה למידע וחסמים בתשתית. ישראל דורגה במקום ה-22 בעולם במידת החסמים העומדים בפני יחידים \ ארגונים להשתתף ברשת האינטרנט.להלן ממצאים מתוך תתי המדדים השונים -
המשיכו לקרוא כתבה זודוח הלמ"ס מציג נתונים כלכליים ותעסוקתיים מענפי טכנולוגיות המידע בשנת 2012. הדוח, המסכם את שנת 2012, מתייחס לענפי טכנולוגיות המידע לפי הגדרתם בארגון ה-OECD הכולל את תעשיית ה-ICT המכילה בתוכה מפעלי ייצור וענפי השירות ב-ICT המכילים את תחומי התקשורת, התוכנה, המחקר והפיתוח וחברות ההזנק (ללא חברות ביוטכנולוגיה). להלן הממצאים העיקריים מתוך הדוח -
המשיכו לקרוא כתבה זודוח "The Information Economy Report 2012: The Software Industry and Developing Countries " פורסם כחלק מתכנית העבודה של וועידת הסחר והפיתוח של האומות המאוחדות. דוח 2012 בוחן את תפקיד תעשיית המידע בכלל ותעשיית התוכנה בפרט בפיתוח וקידום כלכלת המידע. להלן נתונים מהדוח האחרון הנוגעים לכלכלת המידע בישראל -
המשיכו לקרוא כתבה זוכחלק מחוברת "מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל" פרסם מוסד שמואל נאמן סקר שנערך בסוף שנת 2011 העוסק בתפיסות ועמדות הציבור הישראלי בנושאים שונים הקשורים למעמד המדע והטכנולוגיה. סקר זה מהווה המשך לסקר שנערך בשנת 2009, בהזמנת המולמו"פ ובביצוע מכון "דחף".הסקר הנוכחי, כמו הסקר הקודם, בוחן עמדות באוכלוסייה הכללית כלפי נושאים הקשורים למדע וטכנולוגיה וכחלק מכך עוסק גם בעמדות הציבור כלפי השימוש באינטרנט. בסקר השתתפו 528 משיבים המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת בישראל. להלן ממצאים עיקריים מתוך הסקר -
המשיכו לקרוא כתבה זו
אנו מנהלים את מרחבי שמות המתחם הלאומים (domain names) הישראלי בסיומת il. ו-.ישראל, ואת מחלף האינטרנט (IIX), ודואגים שבכל עת, ומכל מקום, ניתן יהיה להשתמש בבטחון, במהירות ובחופשיות בשירותי אינטרנט ישראליים וגלובליים. כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, פעילות זו מתנהלת באופן ניטרלי, ללא מטרות רווח וללא שיקולים מסחריים ופוליטיים. זאת, לצד יצירת מידע, כלים שימושיים ונתונים על האינטרנט בישראל.
