מאמר שפורסם ב-arXiv בספטמבר 2024 מציג מחקר מטלטל שבחן את האופן שבו הרשת החברתית X מתמודדת עם דיווחים על תוכן אינטימי שפורסם בה ללא הסכמת המשתמשים (NCIM- Non consensual intimate media), בהתאם למדיניות הפלטפורמה. מטרת המחקר הייתה לבחון את היעילות של מנגנוני הדיווח הקיימים להסרת NCIM בפלטפורמות דיגיטליות, בדגש על פלטפורמת X (לשעבר טוויטר). המחקר חשף כי תוכן אינטימי שפורסם ללא הסכמה לא הוסר כלל מפלטפורמת X כאשר דווח לפי מדיניות הפלטפורמה על תוכן אינטימי לא בהסכמה (NCIM).
כדי לבחון את התמודדות הפלטפורמה עם הדיווחים, החוקרים ביקשו להשוות בין שני מסלולי דיווח: דיווח לפי מדיניות הפלטפורמה על עירום לא בהסכמה, ודיווח לפי חוק זכויות יוצרים האמריקאי (DMCA), על מנת להבין כיצד מסגרת משפטית מחייבת משפיעה על קצב וטיב תגובת הפלטפורמה לעומת מדיניות פנימית לא מחייבת. מטרת העל הייתה להדגים את הפער הקיים באכיפה ולהצביע על הצורך בחקיקה ייעודית שתגן על פרטיות אינטימית ברשת.
שיטת המחקר:
החוקרים יצרו 50 תמונות עירום מזויפות באמצעות בינה מלאכותית, שפורסמו ב-10 חשבונות חדשים בפלטפורמת X. מחצית מהתמונות (25) דווחו כהפרת זכויות יוצרים לפי DMCA, ו-25 נוספות דוחוו לפי מדיניות הפלטפורמה על תוכן אינטימי לא בהסכמה. הנתונים שנאספו במשך שלושה שבועות כללו זמן תגובה, הסרה וסנקציות על החשבונות. הבחירה ב-X נעשתה מטעמים מחקריים ואתיים, בין היתר בשל היעדר מתנדבים אנושיים בצוותי הסינון של X, מה שמצמצם סיכון לחשיפת אנשים לתכנים רגישים.
אפשרויות הדיווח ותגובת הפלטפורמה בהתאם למדיניותה שנבחנו במחקר – תוכן אינטימי ללא הסכמה (למעלה) ותוכן המפר זכויות יוצרים (למטה) – מתוך המחקר המלא
המחקר התמודד עם שאלות אתיות מהותיות הנוגעות ליצירת תוכן מיני מזויף ושימוש במנגנון DMCA מחוץ להקשרו המקורי. החוקרים נקטו אמצעי זהירות מחמירים, ביניהם שימוש בדמויות מלאכותיות בלבד, בדיקה שאין דמיון לאנשים אמיתיים, והגבלת הפצת התוכן למינימום הנדרש למחקר. השימוש ב-DMCA נעשה במתינות ותוך מודעות להשלכות.
ממצאים מרכזיים:
המחקר העלה פער חד ומשמעותי בין שני מנגנוני הדיווח. כל 25 התמונות שדווחו לפי חוק ה-DMCA הוסרו תוך פחות מ-25 שעות, עם שיעור הצלחה של 100%, וכל החשבונות שפרסמו את התמונות הושעו זמנית. לעומת זאת, אף אחת מהתמונות שדווחו לפי מדיניות ה- NCIM לא הוסרה גם לאחר שלושה שבועות, ושום סנקציה לא ננקטה כלפי החשבונות המדווחים.
לפי המחקר, הממצאים מדגימים בבירור את האפקטיביות של מסגרת חוקית מחייבת (חוקי זכויות יוצרים) מול חולשתה של מדיניות פנימית נטולת אכיפה (במקרה הנוכחי, כללי הקהילה של X). הממצאים גם ממחישים את הפער במידת האחריות שנוטלות פלטפורמות כלפי תוכן מזיק, בהתאם למחויבות המשפטית שלהן ומחזקים את הקריאה לחקיקה ייעודית שתגן על קורבנות NCIM.
המחקר מצביע על כך שדיווח על תכנים אינטימיים לא בהסכמה באמצעות מנגנון ה-DMCA מציב בפני נפגעות שורה של אתגרים משפטיים ורגשיים. מנגנון זה נועד במקור להגן על קניין רוחני, ולכן דורש מהמדווחות להוכיח שהן מחזיקות בזכויות היוצרים על התוכן, תנאי שמתמלא לרוב רק אם הן עצמן צילמו או יצרו את החומר. רבות מהנפגעות אינן עומדות בתנאי זה, למשל כאשר מדובר בהפצה של תמונות שצולמו על-ידי צד שלישי. גם כאשר כן מתקיים התנאי, ההליך דורש מהנפגעת למסור פרטים מזהים מלאים – שם, כתובת מגורים ותיאור מדויק של ההפרה, דבר שעלול לחשוף אותה לפגיעה נוספת, במיוחד כשמדובר בתוכן מיני אינטימי. המחקר מתאר כיצד נפגעות רבות פונות לאתר המפר בתחנונים, באמצעים לא פורמליים כמו טפסי יצירת קשר או אימייל, ולעיתים אינן זוכות למענה כלל או נאלצות להמתין שבועות וחודשים להסרה, אם בכלל. בכך, הופך מנגנון ה-DMCA לכלי שאינו מותאם למאפיינים הייחודיים של פגיעות NCIM, ומדגיש את הצורך במנגנון ייעודי ופרטיותי יותר להסרת תוכן מסוג זה.
מסקנות והמלצות:
- יש לעגן את הזכות לפרטיות אינטימית במסגרת משפטית מחייבת, בדומה לאופן שבו זכויות יוצרים מוגנות כיום. המחקר ממליץ על חקיקה פדרלית ייעודית וקביעת סטנדרטים מחייבים לפלטפורמות דיגיטליות, שיבטיחו הסרה מהירה ויעילה של תכנים פוגעניים, עם תמריצים משפטיים לפלטפורמות לפעול לפי תקנים אלו.
- המחקר ממליץ על חקיקה פדרלית ייעודית וקביעת סטנדרטים מחייבים לפלטפורמות דיגיטליות, שיבטיחו הסרה מהירה ויעילה של תכנים פוגעניים, עם תמריצים משפטיים לפלטפורמות לפעול לפי תקנים אלו.
- החוקרים ממליצים על יצירת מדדים שקופים לביצועים של פלטפורמות בהסרת תכנים מזיקים, שיאפשרו לציבור ולעורכי דין לנטר את הפעולות של הפלטפורמות ולוודא שהן עומדות בחוקים.
- המחקר מציע להקים מנגנונים שיבטיחו הגנה על פרטיות הנפגעים באופן שקוף ומבוקר, מבלי להסתמך על רצונן הטוב של הפלטפורמות בלבד.
למחקר היו הגבלות לרבות שכן הוא נערך בפלטפורמה אחת בלבד, עם מדגם מצומצם וחשבונות חדשים, ולכן ממצאיו אינם ניתנים להכללה. החוקרים ממליצים לערוך מחקרים נוספים בפלטפורמות שונות, הקשרים משפטיים מגוונים ואוכלוסיות נוספות, כדי לבסס את המסקנות ולחזק את ההמלצות.
