בחודש יולי קיימה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דיון מיוחד על היערכות מדינת ישראל להתמודדות עם הונאות מקוונות עכשוויות בעידן הרשתות החברתיות ו-GenAI. הדיון התבסס על מחקר וממצאים שנאספו בקו הסיוע לאינטרנט בטוח שמפעיל איגוד האינטרנט הישראלי לאורך שנת 2025, יחד עם ניתוח מעמיק של איומים דיגיטליים חדשים ברשת האינטרנט עבור משתמשים בישראל והצעות להתמודדות עם העלייה המשמעותית בהונאות הפיננסיות, המתפשטות בחסות ערוצי ההפצה האלגוריתמיים של הרשתות החברתיות המרכזיות.
בחודש מאי 2025 פרסם איגוד האינטרנט הישראלי את "העוקץ האלגוריתמי: רשתות חברתיות ובינה מלאכותית כאמצעי להונאות פיננסיות" – סקירה מחקרית חדשה המתעדת גל של הונאות פיננסיות ששוטף את הרשתות החברתיות בשנה האחרונה ללא טיפול או מענה הולם. המחקר הוגש כחומר רקע לדיון מיוחד של ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת בנושא, ושימש כתשתית עובדתית ומקצועית בין השותפים לדיון, בו השתתפו נציגי רשויות האכיפה וגופים ממשלתיים כגון פרקליטות המדינה, מערך הסייבר ומשרד התקשורת, ארגוני החברה האזרחית והפלטפורמות המקוונות הגדולות בישראל.
ההונאות הפיננסיות החדשות שמציפות את הרשתות החברתיות – מתוך חומרי הרקע שהוגשו לוועדה והוצגו בדיון
עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי ויונתן בן חורין, מנהל קו הסיוע לאינטרנט בטוח, הציגו בפני הוועדה והשותפים לדיון את תמונת המצב המטרידה שחושף המחקר בהתבסס על מאות תלונות ודיווחים שהגיעו לקו הסיוע לאינטרנט בטוח בעת האחרונה, וניתוח מעמיק של איומים דיגיטליים חדשים ברשת האינטרנט בישראל. כפי שחושף המחקר, ההונאות המקוונות החדשות, השונות באופיין באופן מהותי מהונאות הפישינג המוכרות יותר, עושות שימוש משולב בכלי AI ובערוצי קידום וטרגוט ממומן של פלטפורמות מטא, במטרה לפגוע באלפי ישראלים שנופלים לתרמיות הדיגיטליות המתוחכמות.
עידן רינג, בדבריו בוועדה הסביר:
הונאות ה-AI מתבססות לרוב על שימושים בכלי יצירת תוכן כדי להתחזות למומחים, אישי ציבור או מותגים ידועים. המטרה שלהן היא לגרום לאזרחים להשקיע במניה או לרכוש מוצר או שירות שלא קיימים, אך לעיתים הן גם מניעות משתמשים לקחת חלק בהונאות פיננסיות מתוחכמות יותר כמו "נפח וזרוק" (pump&dump) של מניות, והנזקים חמורים בהרבה ממה שהכרנו קודם.
עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי, מתוך הדיון בוועדה
האיגוד הציג את הנתונים העדכניים בנושא לשנת 2024 המבוססים על פעילות בתחום המחקר וכן על הדיווחים לקו הסיוע לאינטרנט בטוח. הנתונים מצביעים על כך שפריצה והשתלטות על חשבונות היוו 27% מהדיווחים, והונאות ועוקצים – 17.6%. מחקר מוגנות סייבר שנערך בדצמבר 2024 על ידי איגוד האינטרנט הישראלי, בתמיכת קרן תובענות ייצוגיות, מצא נתונים מדאיגים:
- 42% מהישראלים נפלו קורבן לפישינג והונאות ברשת.
- 55% מהישראלים חוששים שייפלו קורבן לפשיעת סייבר בשנה הקרובה.
- 30% מהישראלים חשופים לפגיעות סייבר עקב חולשות בדפדפנים ובמכשירים שאינם מעודכנים.
נתונים שהוצגו בפני הוועדה מתוך מחקר מוגנות ואוריינות סייבר של איגוד האינטרנט (דצמבר 2024)
כפי שפורסם בהודעה הרשמית לעיתונות מטעם ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, בוועדה הביעו דאגה מכך שהתופעה אינה מקבלת מענה הולם מצד גופים מדינתיים, רשויות אכיפה וחברות טכנולוגיה, שלדבריהם מאפשרים במחדליהם את המשך קיומה. הוועדה קראה לרשתות החברתיות, שמרוויחות מפרסום ההונאות, לשאת באחריות ולהשקיע משאבים משמעותיים יותר במניעה, ולצד זאת קראה למדינה לפעול באמצעים אפקטיביים ונחושים הרבה יותר כדי לבלום את ההתפשטות של תופעה זו.
משתתפי הדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה
נציג מטא בדיון, עו"ד עומר בן יעקב, טען כי החברה מובילה גלובלית במאבק בהונאות ומקור הבעיה אינו בפלטפורמה, אלא בגורמי פשיעה גלובליים מתוחכמים. עוד נטען כי הם מפעילים אמצעים מרובים שאמורים להתריע ולמנוע מעבר לאתרי הונאה – אך התוצאות בשטח, בפרט בישראל, מראות כי במנגנוני הפיקוח והבקרה שלהן ישנם כשלים מהותיים. המודעות הזדוניות חוזרות שוב ושוב ואינן מוסרות לאלתר, וכלי השיווק והטרגוט היעילים של מטא ממשיכים לשמש את הנוכלים לאיתור הקורבנות.
מדבריהם של נציגי המדינה ממערך הסייבר, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, משרת התקשורת, המשטרה ונציגים נוספים, ניתן להבין כי אין לגופים אלו לבדם את המשאבים והסמכויות למיגור התופעה. אמנם נכונה טענתם כי קיים כאן אתגר בכך שהנוכלים אינם ישראלים והזירה אינה בסמכותם, שכן מדובר בפעילות המתרחשת בתוך פלטפורמות מסחריות וגלובליות, אך עם זאת, אין משמעות הדבר כי המדינה והמחוקקים אינם נדרשים לסייע בטיפול ומענה לתופעה המסוכנת.
בישראל כיום לא קיימת חקיקה ואין כל פיקוח על פעילות ותוכן ברשתות חברתיות, ולכן אין ערוץ שדרכו תוכל המדינה לדרוש שקיפות ומענה מצד הפלטפורמות והתאגידים הטכנולוגיים. במחקר המלא ניתן לעיין גם בהמלצות שלנו למדינה ולפלטפורמות עצמן בנוגע לצעדים והפעולות שיש לקדם על מנת להתמודד עם התופעה בצורה מיטבית ולהגן על המשתמשים והמשתמשות בישראל מפני הונאות מסוכנות ופגיעות כלכליות משמעותיות.
