דו"ח סטנפורד לבטיחות נוער ורווחה דיגיטלית לשנת 2025 (Stanford Youth Safety and Digital Wellbeing Report) הוא מסמך מקיף המבוסס על סדנה בין-תחומית שאורגנה באוניברסיטת סטנפורד בשיתוף המרכז לבריאות דיגיטלית (the Center for Digital Health- CDH) והמעבדה למדיה חברתית (Social Media Lab- SML). הסדנה כללה משתתפים מתחומי בריאות הציבור ובריאות הנפש, החינוך והתעשייה. הסדנה הייתה בעלת מטרה כפולה: לאתר ולדרג נזקים עיקריים בשימוש ברשתות החברתיות בקרב בני נוער, ולגבש אסטרטגיות מדידה ומיתון עבור כל נזק פוטנציאלי, בהתבסס על ראיות מדעיות. מאמר זה מציע את עיקר הממצאים וההמלצות מתוך הדו"ח לציבור הישראלי.
השיח סביב רשתות חברתיות ורווחת בני נוער נעשה מורכב יותר ויותר, כאשר חוקרים, מקבלי החלטות ובכירים בתעשייה מנסים להבין את ההיקף האמיתי של הסיכונים והתועלות האפשריים. אף על פי שמסגרות רגולציה חדשות בעולם, כגון חוק השירותים הדיגיטליים של האיחוד האירופי (DSA), מחייבות גישות מבוססות-סיכון להערכת ומיתון נזקים מקוונים, נותרו שאלות רבות פתוחות באשר לאופן שבו סיכונים אלה מוגדרים, נמדדים ומטופלים בפועל. כיצד פוגעים סוגי נזקים שונים בבני נוער? אילו אסטרטגיות הן היעילות ביותר להפחתת סיכונים תוך שמירה על ההיבטים החיוביים של השימוש ברשתות החברתיות? וכיצד ניתן לאזן בין צעדים להגברת הבטיחות ברשת לבין שיקולים רחבים יותר, כגון פרטיות, חופש הביטוי וחדשנות טכנולוגית? דוח עדכני זה ביקש לסכם את התובנות המרכזיות שעלו במהלך הסדנה, ולהאיר את המגמות המשתנות בתחום הרווחה הדיגיטלית של בני נוער.
מתודולוגיה ועיקר הממצאים
הדו"ח רתם שיטת עבודה בשם Integrated Harm Framework (IHF), במסגרתה זוהו וקוטלגו סוגים שונים של פגיעות וסיכונים ברשת, תוך התבססות על ארבעה מקורות מחקריים בינלאומיים מהשנים האחרונות. הסיכונים שנבחנו סווגו לארבע קטגוריות עיקריות: (1) איומים על בטיחות או פעילות פלילית, (2) בריאות ורווחה, (3) נזקים המבוססים על תכנים, ו-(4) נזקים כלליים שאינם תלויים ישירות בתוכן.
בסך הכול נבחנו 22 סוגי פגיעות וסיכונים ברשת. המשתתפים התבקשו לדרג כל אחד מהם בסולם של 1 עד 9, כאשר 9 הוא החשיבות הגבוהה ביותר להכללה בהערכת סיכון. חמשת הנזקים שקיבלו את הדירוג הגבוה ביותר היו: שידול מיני של קטינים ניצול מיני באמצעות תכנים מיניים וסחיטה מינית (8.91); הפצת תכנים מיניים המנצלים קטינים CSA/CSE (8.87); קהילות ו/או תכנים המעודדים פגיעה עצמית או התאבדות (8.78); בריונות, הטרדה ורדיפה, כולל אלימות מגדרית (8.7); וקהילות ו/או תכנים המעודדים הפרעות אכילה ודימוי גוף שלילי (8.52).
לעומת זאת, נזקים שקיבלו דירוגים נמוכים יותר כללו השוואות חברתיות (6.26), השפעות פסיכולוגיות כלליות כגון דיכאון או חרדה (6.09), מידע כוזב ודיסאינפורמציה (5.83), ופגיעות עקב הטיות אלגוריתמיות (5.53). חשוב לציין כי כל הנזקים קיבלו רוב קולות בעד הכללה, אך חלקם דורגו נמוך יותר בשל תפיסות שונות של שכיחות או חומרה.
מדידה והערכת נזקים
החלק השני של הדו"ח עוסק במדידה והערכה של הסיכונים. המשתתפים הדגישו את הצורך להבחין בין שכיחות לבין חומרה, ולהתאים את שיטת המדידה לשאלות הספציפיות: כמה נפוצה התופעה? כמה היא חמורה כאשר היא מתרחשת? עד כמה התערבות מסוימת מפחיתה את הסיכון? ומה מידת ההתכנות ליישום ההתערבות בהתחשב בעלויות, פרטיות וחופש הביטוי?
לצורך כך נבחנו שלושה סוגים של מדדים: (1) נתוני פלטפורמות כמו זמן מסך, תדירות האינטראקציות ומידת המעורבות עם סוגים מסויימים של תוכן, (2) דיווחים ממשתמשים ונתונים מדוחות וסקרים מייצגים, ו-(3) השלכות "אופליין" קליניות מאומתות כגון דיכאון או חרדה. עם זאת, עלו אתגרים משמעותיים כמו חוסר בסטנדרטים למדידה בין פלטפורמות ובין אוכלוסיות, קושי להשיג נתונים מהודעות פרטיות או מוצפנות, השפעות תרבותיות שונות, ואיכות נמוכה של מודלים בשפות שאוכלוסית הדוברים שלהן קטנה יותר באיחוד האירופי.
עקרונות ואסטרטגיות למזעור נזקים
בחלקה השלישי של הסדנה, ביקשו הקבוצות להגדיר עקרונות כלליים לקראת גיבוש אסטרטגיה למזעור הנזקים מהסיכונים ברשת.
- התאמה ושיתוף בני נוער: לעיתים יש צורך להתאים את אסטרטגיות ההתמודדות עם סיכונים מקוונים כך שיותאמו במיוחד לבני נוער, שכן הם עשויים להיות שונים מהותית מאסטרטגיות שמיועדות להגנה על האוכלוסייה הכללית. חשוב לשלב את קולם של בני הנוער עצמם בתהליך פיתוח האסטרטגיות למזעור נזקים.
- מטרות ריאליסטיות: יש להכיר בכך שלא ניתן למנוע כל נזק – יש לקבוע "רמת סיכון נסבלת", ולכן יש לאזן בין אידיאליזם לפרגמטיות. גם אם לא ניתן למגר לחלוטין את הנזקים, הפחתת שכיחותם היא הישג חשוב. לכן, יש לקבוע עבור כל סוג נזק רמת סיכון מתאימה הנחשבת כסבירה.
- התאמה לפלטפורמות מוצפנות (WhatsApp, Telegram) ולפלטפורמות פתוחות (TikTok, Instagram): נזקים רבים מתרחשים בערוצים מוצפנים של מסרים, ודורשים אסטרטגיות ייחודיות למדידה ולהתמודדות. פלטפורמות עשויות לגשת לתכנים אם התקבל דיווח, אך קלות הדיווח והמדיניות לגבי בחינת דיווחים משתנות בין פלטפורמות. בחלק מהמקרים, כמו בעסקאות בלתי חוקיות, סביר שמשתמשים לא ידווחו – כדי לא להפליל את עצמם. הוצעו מנגנוני סריקה, אך אלו עלולים לפגוע בפרטיות אם יעשה בהם שימוש נרחב מעבר לתוכן בלתי חוקי בלבד.
- שיתוף פעולה בתעשייה: שיתופי פעולה חוצי-פלטפורמות ומגזרים הם חיוניים, במיוחד במקרים חמורים כמו פגיעה מינית בילדים (CSAM). לעיתים המפתח לפתרון נמצא בתוך הפלטפורמות עצמן, אך במקרים אחרים נדרש שיתוף פעולה חזק עם גופים חיצוניים כמו רשויות אכיפת החוק, מערכות הבריאות, בתי ספר או משפחות.
אסטרטגיות למיתון נזקים
- אימות גיל
אימות גיל הוא מרכיב חיוני, אך רמת החומרה הנדרשת תלויה בסוג ההתערבות. לדוגמה, באנדרואיד ו-iOS קיימים חשבונות ילדים בסיסיים – פתרון קל יחסית אך עם אימוץ מוגבל. אימות חמור יותר (כמו תעודה מזהה) מציע הגנה טובה יותר אך פוגע בפרטיות ונגישות. יש לחזק הגדרות פרטיות כברירת מחדל עבור צעירים – כולל מגבלות על הודעות פרטיות והמלצות פרופילים בין מבוגרים לקטינים. חשוב להבחין בין אימות גיל לבין ההגדרות המובנות לחשבונות קטינים, שכן ניתן ליישם את השניים במקביל.
שיטות כמו זיהוי פנים או ניתוח התנהגותי מעלות חששות פרטיות ועלולות לזהות בטעות בגירים כקטינים. - חינוך דיגיטלי
יש לפתח תוכניות לחינוך לדיגיטל – בבתי ספר, סדנאות, ובפלטפורמות עצמן – שיסייעו לנוער להבין סיכונים ולקבל החלטות מודעות. גם להורים, מורים וקהילות תפקיד מרכזי בהכוונת השימוש. יש לספק להם כלים ברורים ומבוססי ראיות. שילוב בין חינוך קהילתי לעיצוב פלטפורמות ידידותי לנוער יכול ליצור השפעה הדדית חיובית. - ניהול תוכן
יש הסכמה גוברת על חשיבות ניהול התוכן, אך יש להתמקד גם בגורמים שמובילים להפצתו – בעיקר קידום אלגוריתמי לפי מעורבות. רק חלק מהנזקים הם תוכניים גרידא (כמו CSAM או הפרעות אכילה). רבים קשורים להתנהגות או חוויות, ולכן ניהול תוכן לבדו אינו תמיד פתרון מספק. - התערבות אלגוריתמית
צמצום ויראליות יכול להפחית משמעותית הפצת תוכן מזיק, אך עשוי גם לפגוע בטעות בהפצת תכנים חברתיים לגיטימיים. אלגוריתמים צריכים להעדיף איכות על פני תשומת לב – מה שדורש הגדרה ברורה ועקבית של "תוכן איכותי". - עיצוב ממוקד נוער
יש לפתח פיצ’רים שמעודדים שימוש מודע – כמו תזכורות למטרות שימוש, הודעות כמו “תחשוב לפני שאתה מפרסם” ותזכורות תקופתיות לכללי קהילה. מטרתם: לסייע לנערים ונערות בהתבוננות עצמית ובהכוונת ההתנהגות הדיגיטלית שלהם.
המלצות ייעודיות לקהלים שונים
-
לפלטפורמות
מומלץ להגביר את השקיפות ולפרסם דו"חות תקופתיים על שכיחות נזקים ויעילות אמצעי ההגנה. מומלץ גם לאפשר שליטה נרחבת יותר למשתמשים, במיוחד בני נוער, ולשפר את הכלים המיועדים להורים.
-
למחוקקים
ההמלצה היא לקדם סטנדרטים אחידים בין מדינות, לחייב שיתופי פעולה בין פלטפורמות, להקצות משאבים לגופים המטפלים בפשיעה מקוונת, ולוודא שאמצעי רגולציה לא פוגעים באוכלוסיות מוחלשות. ישנה גם קריאה לכלול את קולם של בני הנוער בתהליכי קבלת ההחלטות.
-
לחוקרים
הדו"ח ממליץ למקד מאמצים במחקרים פרקטיים שיכולים להשפיע על מדיניות או עיצוב מוצר, ולהרחיב את שיתוף הפעולה עם אנשי עיצוב, רגולטורים ומדינות שבהן קיימת נגישות גבוהה לנתונים (כמו האיחוד האירופי).
-
להורים ולמשפחות
הדגש הוא על מתן מידע מעשי ונגיש – לא שיפוטי – שיאפשר להורים לפעול מתוך ביטחון ולשמר שיח פתוח ומכיל עם ילדיהם, תוך חיזוק תחושת הסוכנות והשותפות.
