חזרה לעמוד הקודם

איך לשמור על זכויות יוצרים: שימוש נכון וחוקי בתמונות ותוכן באתר שלי

כולנו מכירים את הסיטואציה הבאה: אנו נחשפים לעושר עצום של תוכן באינטרנט – מידע, תמונות, סרטונים ועוד, ולא אחת אנו שואלים את עצמנו – האם מותר לנו להשתמש בתכנים הללו באתר אינטרנט שאנו מקימים? האם מותר לנו להעתיק תכנים כאלה לעמוד הפייסבוק שלנו? האם ניתן להשתמש בתמונה שמצאתי בחיפוש ב- Google?

הדבר רלבנטי במיוחד לכל מפעיל או מנהל של נכס דיגיטלי – בין אם מדובר באתר אינטרנט, אפליקציה (יישומון) או ערוץ מדיה חברתית – אשר מעוניין לכלול בו תכנים רבים ועדכניים שיעשירו אותו, לרבות צילומים (סטילס / וידאו), מאמרים וטקסטים, מוסיקה, מפות ותכנים רבים נוספים.

בסקירה זו רכזנו עבורכם מספר עצות והמלצות, לצד מספר כללי אצבע פשוטים שיסייעו בידיכם בפעם הבאה שתתלבטו בשאלת השימוש בתוכן מהרשת. בנוסף, ננסה לתת רקע קצר על דיני זכויות יוצרים ונסביר אילו יצירות מוגנות באמצעות הדינים הללו ומה משמעות השימוש בהן.

1אמל"ק

  • הגנת זכות היוצרים ניתנת באופן אוטומטי בעת שהיצירה נוצרת. אין כל חובה של היוצר, או של בעל זכות היוצרים, לציין את פרטיו בסמוך ליצירה (אם כי הדבר יכול לסייע לו להוכיח כי הוא בעליה, במידת הצורך). גם הצבת סמל זכויות היוצרים © – אינה חובה. לכן, העובדה כי לא רשומה מגבלה או שם כלשהו בסמוך ליצירה שמתפרסמת ברשת, אין משמעה כי היצירה אינה מוגנת.
  • העובדה שיצירה התפרסמה באינטרנט, או בכל מקום פומבי אחר, אין משמע הדבר כי כעת היא מותרת לשימוש. הרשת אינה משוחררת מהוראות החוק. העובדה כי גוף או אדם פרסם צילום או מאמר ברשת, אינה מעניקה לאחרים את האפשרות להעתיק ולהשתמש בו (אלא אם הדבר הותר במפורש), גם אם לעיתים הדבר פשוט כלחיצת כפתור.
  • תמיד נכון לתת קרדיט אם הדבר אפשרי. בנוסף, אל תשנו או תסלפו את היצירות שאתם משתמשים בהן, אל תוסיפו להן כיתובים, תערכו אותן וכיו"ב – אלא אם אתם בטוחים שמותר לכם לעשות כך. שימו לב שקרדיט למקור בו מצאתם את היצירה אין משמעו מתן קרדיט ליוצר היצירה (למשל, קרדיט לאתר Ynet אינו שקול לקרדיט לכותב המאמר או צלם התמונה מאתר זה).
  • מומלץ להשתמש בתוכן שאתם יצרתם, או שקיבלתם בו רשות שימוש מבעל הזכויות. אפשר להשתמש גם בתוכן שאין בו זכות יוצרים, כלומר שנמצא בנחלת הכלל, אבל צריך לבדוק היטב שזה אכן המצב.

2מהן זכויות יוצרים ומהי יצירה מוגנת?

זכויות יוצרים הן חלק ממערך כללים שנועד לספק הגנה על קניינו הרוחני של האדם. עידוד היצירה המקורית והעשרת עולם היצירות הם מהעוגנים והשיקולים המרכזיים העומדים בבסיס דיני זכויות היוצרים בעולם כולו.

בעל זכות היוצרים ביצירה מעשיר את עולם היצירות שלנו ודיני זכויות יוצרים נועדו לתמרץ אותו לעשות זאת. ההנחה היא כי מלאכת היצירה דורשת השקעת משאבים, וכי לולא הגן הדין על היוצר, כך שיתאפשר לו ליהנות מפירות יצירתו, הייתה היצירה מתמעטת.

אלו יצירות זוכות להגנת דיני זכויות היוצרים?

סעיף 4 לחוק זכות יוצרים קובע, בין היתר, שזכות יוצרים תהא ביצירות מקוריות שהן ספרותיות, אמנותיות, דרמטיות, או מוסיקליות, המקובעות בצורה כלשהי (כלומר יצירות הלובשות ביטוי מוחשי – אין זה מספיק כי יימצאו בראשו של היוצר).

החוק מונה בהגדרותיו שלל יצירות, כולל רישומים, ציורים, יצירות פיסול, מפות, יצירות אדריכליות, צילומים, גופנים, מחזות, יצירות קולנועיות, יצירות דרמטיות-מוסיקליות, יצירות מחול ופנטומימה, הרצאות, טבלאות, תוכנות מחשב (הנחשבות כיצירה ספרותית) ותקליטים. מגוון אינסופי של יצירות נכלל במסגרת הביטויים הללו.

סעיף 5 לחוק זכות יוצרים קובע כי זכות יוצרים ביצירה לא תחול על: רעיונות, תהליכים ושיטות ביצוע, מושגים מתמטיים, עובדות או נתונים ועל חדשות היום, אם כי הזכות כן תחול על אופן ביטויים (למשל, מאמר המבוסס על חדשות היום, או ספר המתאר שיטה מסוימת).

גם פרסומים רשמיים של המדינה, כגון חוקים, תקנות, דברי הכנסת והחלטות של רשויות שיפוטיות – אינם מוגנים בזכויות יוצרים.

בניגוד לענפים אחרים בתחום הקניין הרוחני, זכות יוצרים אינה מחייבת רישום כלשהו של היצירה על-מנת לזכות בהגנה. הלכה למעשה, ההגנה ניתנת באופן אוטומטי בעת שהיצירה נוצרת. באופן דומה, גם אין כל חובה של היוצר, או של בעל זכות היוצרים, לציין את פרטיו בסמוך ליצירה (אם כי הדבר יכול לסייע לו להוכיח כי הוא בעליה, במידת הצורך). גם הצבת סמל זכויות היוצרים © – אינה חובה. לכן, העובדה כי לא רשומה מגבלה או שם כלשהו בסמוך ליצירה שמתפרסמת ברשת, אין משמעה כי היצירה אינה מוגנת.

על-מנת שיצירה תיחשב ככזו שדיני זכויות היוצרים מגינים עליה, נדרשת דרישה מינימלית של יצירתיות ומקוריות, מבלי להידרש לאורך היצירה או איכותה. כך למשל, הפסיקה הכירה גם בשורה אחת משיר, בסיסמאות קצרות ובטקסטים שיווקיים פשוטים ככאלה המוגנים בזכויות יוצרים.

לפיכך אנו ממליצים – נתקלתם בתוכן כלשהו במהלך גלישה ברשת ואינכם יודעים אם מדובר ביצירה המוגנת בזכויות יוצרים, אם לאו – אם אתם לא בטוחים, צאו מנקודת הנחה כי מדובר ביצירה מוגנת.

מהי תקופת ההגנה?

סעיף 38 לחוק זכות יוצרים קובע כי התקופה שבה תהיה זכות יוצרים ביצירה היא למשך חייו של היוצר ושבעים שנה לאחר מותו. לכלל הבסיס הזה קיימים חריגים שונים, למשל ביחס ליצירה שנוצרה על-ידי כמה יוצרים במשותף, ליצירה שפורסמה בעילום שם, ליצירה שהמדינה היא הבעלים הראשון בה, ועוד. לא נרחיב בכך בסקירה זו. עם זאת, נציין בקצרה כי על יצירות מסוימות שנוצרו לפני כניסתו של חוק זכות יוצרים העדכני לתוקפו, עשויות לחול תקופות הגנה שונות (כך למשל, תקופת ההגנה על צילומים שצולמו קודם לשנת 2007 היא 50 שנה ממועד הצילום).

תקופת ההגנה על יצירה עשויה להשתנות ממדינה למדינה. עם סיומה של תקופת ההגנה, היצירה אינה מוגנת עוד בזכויות יוצרים והיא הופכת לחלק מנחלת הכלל (public domain), כך שהשימוש בה מותר גם ללא הסכמת בעל זכות היוצרים.

מה המשמעות לכך כי יצירה זוכה להגנת דיני זכויות היוצרים?

בית המשפט העליון ציין באחד מפסקי הדין המרכזיים בתחום כי "זכות היוצרים היא בעיקרה זכות למנוע מאדם אחר לקחת לעצמו את פרי עמלו של היוצר".

זכות היוצרים היא למעשה אגד של זכויות שונות. סעיף 11 לחוק זכות יוצרים קובע כי זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות באותה יצירה, או בחלק מהותי ממנה, כל פעולה שהזכות לעשותה שמורה לבעלי זכויות היוצרים, לרבות – העתקתה, פרסומה, ביצועה בפומבי, שידורה, העמדתה לרשות הציבור, עשיית יצירה נגזרת ממנה (תרגום למשל), השכרתה, הפצתה המסחרית ועוד. הזכויות הללו מכונות הזכויות הכלכליות ביצירה, להבדיל מהזכויות המוסריות בה, בהן נעסוק בהמשך.

מהי הפרת זכות יוצרים?

כאשר יצירה זוכה להגנת דיני זכויות היוצרים – הרי שהשימוש בה באתר אינטרנט (או כל שימוש אחר) ללא רשותו או הסכמתו של בעל זכות היוצרים – ייחשב לרוב כהפרת זכות יוצרים, בין אם מדובר בהעתקת היצירה, העמדתה לרשות הציבור, או כל פעולה אחרת השמורה לבעל זכות היוצרים כמפורט לעיל.

כאשר נבחנת הפרת זכות יוצרים ביצירה מוגנת, על בעל הזכות להוכיח לרוב כי המפר העתיק או השתמש בחלקים ממשיים ומהותיים מהיצירה הרלבנטית, כאשר לא הכמות היא הקובעת, אלא האיכות. ניתן לרוב להסיק העתקה כאשר למפר הייתה גישה ליצירה, וכאשר הדמיון בין היצירות הוא במידה כזו אשר לא סביר להניח כי הוא יד המקרה.

לרוב, השאלה אם הדמיון בין שתי היצירות מספיק על מנת לקבוע כי מדובר בהעתקה של חלק ממשי ומהותי, היא שאלה של עובדה ושל דרגה. תשובה לשאלה כזו ניתנת לרוב לא על סמך השוואה מכנית של מספר מילים או שורות הדומות ביצירות, אלא לפי התרשמות מהיצירות בכללותן.

שימו לב – העובדה שיצירה התפרסמה באינטרנט, או בכל מקום פומבי אחר, אין משמע הדבר כי כעת היא מותרת לשימוש. הרשת אינה משוחררת מהוראות החוק. העובדה כי גוף או אדם פרסם צילום או מאמר ברשת, אינה מעניקה לאחרים את האפשרות להעתיק ולהשתמש בו (אלא אם הדבר הותר במפורש), גם אם לעיתים הדבר פשוט כלחיצת כפתור.

מה המשמעות של הפרת זכויות יוצרים?

הפרת זכות יוצרים היא עוולה אזרחית ובמקרים מסוימים גם עבירה פלילית. המפר חושף עצמו לתביעה מצד בעל זכות היוצרים. במסגרת תביעה מסוג זה רשאי התובע לדרוש סעד של צו מניעה (זמני או קובע – שימנע מהמפר את המשך השימוש ביצירה) וכן רשאי הוא להוכיח ולתבוע את נזקיו בפועל, או לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק (פיצויים סטטוטוריים) בסכום של עד 100,000 ש"ח לכל הפרה. לא נרחיב בכך במסגרת סקירה זו, אך נציין כי מטבע הדברים הליכים כאמור כרוכים באי-נעימות רבה ולרוב גם בעלויות ניכרות.

מיהו בעל זכות היוצרים ואיך להימנע מהפרתן?

שימו לב – יוצר או מחבר היצירה אינו בהכרח בעל זכות היוצרים בה. זכות יוצרים ניתן להעביר, ניתן לסחור בה והיא אף עוברת בירושה. אין תחליף לבדיקה עצמאית כדי לוודא מי מחזיק כעת בזכויות ביצירה בה אתם רוצים להשתמש.

על-מנת להימנע מלהפר זכויות יוצרים של אחרים, נרצה לעיתים לפנות אל בעל זכות היוצרים ביצירה בה אנו רוצים להשתמש, כדי לקבל את רשותו והסכמתו לאותו שימוש – בתנאים או שלא בתנאים, בתשלום או בלעדיו (או במילה אחרת – ברישיון). אבל למי פונים?

אין בנמצא מרשם גלובלי כלשהו בו ניתן לברר מי בעל זכות היוצרים ביצירה. יש תחומים בהם זה יותר מסודר, כגון תחום המוסיקה הכולל גם אגודות לניהול משותף לזכויות יוצרים (אקו"ם למשל). עם זאת, לרוב אין תחליף לבדיקה, חיפוש ומחקר, עד שמגיעים לבעל הזכות הרלבנטי. לפעמים התשובה נמצאת על-גבי היצירה עצמה, בסמוך לה, או בתנאי השימוש של האתר שבה אתם גולשים.

כלל הבסיס בדיני זכויות היוצרים הוא כי יוצר היצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה [סעיף 33 לחוק]. כמו לכל כלל, גם לכלל הזה קיימים חריגים. כך למשל, מעסיק הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו, לצורך עבודתו ובמהלכה (אלא אם כן הוסכם אחרת – בהסכם העבודה למשל).

ומה הכלל לגבי יצירה מוזמנת? ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים הוא היוצר (הקבלן / הספק), אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר (במפורש או במשתמע). המדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על ידה או על ידי עובד המדינה, עקב עבודתו ובמהלכה (אלא אם כן הוסכם אחרת).

אם כל זה לא מספיק מסובך, זה המקום להסביר כי זכות יוצרים ניתן למכור ולהעביר, לסחור בה, וגם לתת בה רישיונות – ייחודיים ושאינם ייחודיים. מכיוון שתקופת הגנת זכות היוצרים היא לרוב 70 שנים לאור מות היוצר, הרי שזכות יוצרים ביצירה ניתן גם לרשת, לפי צוואה או מכוח הדין.

מה לגבי קרדיט?

כמפורט לעיל, דיני זכויות היוצרים עורכים הבחנה בסיסית בין זכויותיו הכלכליות של בעל זכות היוצרים, לבין זכותו המוסרית של יוצר היצירה. בעוד שהזכות הכלכלית עוסקת באפשרות לשימוש ומסחור של היצירה, הזכות המוסרית ביצירה עוסקת בזכותו של היוצר כי היצירה תיוחס לו ובזכותו למנוע את סילופה ע"י עיוותים ושינויים, הצמדתה לפרסומת מסחרית וכדומה.

בעוד שהזכויות הכלכליות ביצירה ניתנות להעברה, הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה (אם כי היא עוברת בירושה), והיא תעמוד ליוצר אף אם העביר את זכות היוצרים ביצירה לאחר. הזכות המוסרית היא זכותו של היוצר כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין וכן כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס ליצירה, אם יש בכך כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.

אנו ממליצים – תמיד נכון לתת קרדיט אם הדבר אפשרי. בנוסף, אל תשנו או תסלפו את היצירות שאתם משתמשים בהן, אל תוסיפו להן כיתובים, תערכו אותן וכיו"ב – אלא אם אתם בטוחים שמותר לכם לעשות כך. שימו לב שקרדיט למקור בו מצאתם את היצירה אין משמעו מתן קרדיט ליוצר היצירה (למשל, קרדיט לאתר Ynet אינו שקול לקרדיט לכותב המאמר או צלם התמונה מאתר זה).

אין הגנות?

יש, אבל ההסתמכות על ההגנות הללו אינה מומלצת לרוב. דיני זכויות היוצרים כוללים איזון בין זכותו של בעל הזכות ביצירה לשלוט על השימוש ביצירתו, לבין שימושים מותרים ביצירה שאינם מחייבים קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ואינם מחייבים תשלום עבור השימוש – כל עוד מדובר בשימוש לפי התנאים ולצורך המטרות המפורטות בפרק "שימושים מותרים" שבחוק (סעיפים 19-32 לחוק).

 ההגנה הידועה ביותר היא "שימוש הוגן". החוק קובע כי "שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך". בחינת הגינות השימוש נעשית, בין היתר, לפי קריטריונים של מטרת השימוש ואופיו; אופי היצירה שבה נעשה השימוש; היקף השימוש;  והשפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה. לרוב, היעדר קרדיט ליוצר בעת השימוש ביצירה ימנע את תחולת ההגנה.

בין השימושים המותרים הנוספים שהחוק קובע ניתן לציין שימוש ביצירה בהליכים משפטיים, שימוש אגבי ביצירה, שידור או העתקה של יצירה הממוקמת במקום ציבורי, העתקת תוכנת מחשב לצרכי גיבוי ותחזוקה, העתקה זמנית, יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע או לא אותר, התאמת יצירה לאדם עם מוגבלות, ועוד.

מדוע כתבנו כי ההסתמכות על ההגנות הללו אינה מומלצת? משום שההגנות הללו משמשות לרוב כטענת הגנה מפני טענה להפרת זכות יוצרים. ההחלטה האם ההגנה חלה, אם לאו, מסורה לשיקול דעתה של הערכאה המשפטית המבררת, בהתאם לנסיבות העניין. במרבית המקרים, ההחלטה האם קיימת הגנה כלשהי היא אינה שחור ולבן, ושימוש ביצירה תוך הסתמכות על הגנה עשוי לחשוף את המשתמש לתביעה על הפרת זכות יוצרים.


3 כללי אצבע לשימוש בתוכן מהרשת

  1. השתמשו בתוכן שאתם יצרתם – במידה ומדובר בתוכן מקורי שלכם, שאתם יצרתם, סביר להניח כי אתם בעלי זכויות היוצרים בו ולכן אתם לא צריכים רשות מאף אחד כדי להשתמש בו (שימו לב לחריגים מעלה, כגון יחסי עובד-מעסיק וכו'). יצירה כזו עשויה להיות טקסט שכתבתם, צילום שצילמתם (כן, גם עם הטלפון), מוסיקה מקורית שהקלטתם, או ציור שציירתם.
  1. השתמשו בתוכן שקיבלתם רישיון שימוש בו – קיבלתם רשות להשתמש ביצירה מבעלי הזכויות? נהדר! יש לכם רישיון שימוש. רישיון שימוש ביצירה אינו חייב להיות בכתב (אך יהיה לכם יותר קשה להוכיח אותו אם יהיה בע"פ) והוא אינו חייב ללבוש צורה פורמלית של הסכם. הוא יכול להינתן גם בדואר-אלקטרוני, בהודעת WhatsApp או בכל דרך אחרת.

 קיימים אין ספור שירותים מקוונים שמאפשרים שימוש ביצירות, מכל הסוגים, בתשלום או לא. וודאי נתקלתם, למשל, בצילומים שמקורם בשירותים של Getty Images או Shutterstock, או באתרים שמאפשרים שימוש במוסיקה או בצילומים ללא תשלום. בכל מקרה – חשוב מאוד לקרוא את הוראות הרישיון. רישיון יכול להיות מוגבל בזמן, בטריטוריה, או במדיה מסוימת. הוא יכול לחייב מתן קרדיט בתבנית מסוימת, או לוותר לחלוטין על חובה זו. רישיון יכול לאפשר שימוש מסחרי ביצירה והוא יכול לאפשר כל שימוש למעט שימוש מסחרי. שימו לב שיצירה יכולה להיות מוגנת גם בזכויות נוספות, כגון הזכות לפרסום (למשל כשמדובר בצילום של אדם מפורסם), כך שרשיון מבעל זכות היוצרים אינו תמיד מספק. אל תשכחו לקרוא את האותיות הקטנות! 

השתמשו בתוכן המצוי בנחלת הכלל – יצירה שתקופת ההגנה עליה הסתיימה מצויה בנחלת הכלל ולמעשה השימוש בה מותר לכל לפי דיני זכויות היוצרים. כאמור לעיל, אם אתם לא בטוחים, צאו מנקודת הנחה שהיצירה מוגנת.

סקירה זו נועדה לתת רקע קצר בשאלת המותר והאסור בשימוש בתוכן מהרשת, כאשר היא מתמקדת בדיני זכויות היוצרים בישראל ובפרט חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 ("חוק זכות יוצרים" או "החוק"). דיני זכויות היוצרים כוללים אינספור סוגיות ושאלות משפטיות שונות, בעולם המקוון ומחוצה לו. מטבע הדברים, סקירה זו אינה יכול להקיף את כולן או לשמש תחליף לייעוץ משפטי בנושאים אלה.

אין לראות בסקירה משום ייעוץ משפטי אלא כמידע כללי ראשוני המיועד להרחבת הדעת. תשובה משפטית מלאה תלויה בעובדות ובדקויות של כל מקרה ומקרה, ולפיכך מומלץ להיוועץ בעורך/ת דין בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה