סקר מוגנות האינטרנט הישראלי: ניתוח ומגמות של שיח אלים, פגיעות רשת והתמודדות (2024-2023)

הסקירה השנתית של איגוד האינטרנט הישראלי המשקפת את דעות הישראלים על השיח האלים ברשתות בשנה החולפת; היקפו, מאפייניו והשפעותיו על רף האלימות ברשתות ועל החברה. 

הנתונים נדגמו, בחודש פברואר 2024, בקרב 1,000 גולשי אינטרנט המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל על קבוצותיה השונות, ע"י מכון הסקרים "קבוצת גיאוקרטוגרפיה", בהנהלת פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני.

1. אופי השיח האלים ברשת עבור הציבור(ים) בישראל

הנתונים הבאים מציגים את החוויה הכללית של משתתפי הסקר בנוגע לשיח האלים ברשתות, מבלי שנתבקשו להתייחס לביטויי אלימות שנתקלו בהם ברשתות או שהם עצמם חוו. באופן כללי ניתן לראות כי 64% מכל קבוצות הגיל דיווחו כי הביטוי האלים השכיח ביותר ברשת הוא תגובות מעליבות או משפילות במטרה לפגוע בקבוצה או באדם, ובפער משמעותי אחריו, קריאה לפגיעה בקבוצה או באדם (הסתה) (44%), והפצת מדיה אישית כמו תמונות או סרטונים מביכים ללא הסכמה (43%).

כלי הנתונים הבא מציג את דעות הישראלים והישראליות בנוגע לביטויים השכיחים לשיח אלים ולאלימות ברשת וברשתות החברתיות:

שונות לפי קבוצות גיל: מעבר לכך, החלוקה בסוגי האלימות השונים בקרב קבוצות הגיל השונות, מבטאת במידה מסוימת גם את הבדלי השימוש הטיפוסיים בין הגילים — 35% מקבוצת הגיל המבוגרת ביותר (60+), מציינים בעיקר את האאוטינג (חשיפת פרטים או מידע אישי של אחר ללא הסכמה) כסכנה שכיחה, לעומת 22.5% מבני 30-39. ואילו הצעירים ביותר בגילי 18-29, מדווחים כי דווקא הפצת מדיה אישית כמו תמונות או סרטונים מביכים ללא הסכמה מהווה סכנה עיקרית ברשת(45.5%), לעומת 31% מבני 60+. בנוסף, 39% בעיני משיבים בגיל 40-49, חרם הוא ביטוי לסכנה שכיחה במיוחד ברשת, לעומת 30% הגילים המאוחרים יותר (50-59). יתכן והפער הזה נובע מכך שלרוב להורים בני 40-49, יש ילדים בגילי יסודי-חטיבת ביניים (גיל שכיח ביותר לחרם בבית הספר המתבצע דרך הרשת). 

שונות לפי מגדר: מרבית משתתפי הסקר, הן הגברים (59.9%) והן הנשים (67.1%), דירגו תגובות מעליבות במטרה לפגוע בקבוצה או באדם כביטוי נפוץ ביותר לשיח אלים ברשת. לצד זה, יותר גברים דירגו איום והפחדה כלפי אדם או קבוצה כביטוי שכיח (38.5% מהגברים לעומת 32.1% מהנשים), ויותר נשים דירגו חרם כנפוץ ברשת (36.8% מהנשים לעומת 32.7% מהגברים). 

שונות לפי דת ולאום: 70.5% מהמשיבים מהחברה היהודית-חילונית, רואים בתגובות מעליבות או משפילות במטרה לפגוע בקבוצה או באדם, כפגיעה שכיחה ביותר ברשת, זאת לעומת 38% בלבד מהמשיבים מהחברה הערבית. בנוסף,  ניתן גם לראות כי 48.4% מהחברה היהודית-חילונית ראה בקריאה לפגיעה בקבוצה או באדם (הסתה) כביטוי השכיח ביותר לשיח אלים ברשת, לעומת מרבית (64%) מהמשיבים מהחברה היהודית-חרדית, אשר אינם רואים בהסתה כביטוי נפוץ ברשת.  41% מהמשיבים מהחברה היהודית-חרדית דיווחו כי חרם מהווה פגיעה שכיחה במיוחד ברשת (לעומת 15% בלבד מהמשיבים מהחברה הערבית), ו- 27% מהמשיבים הערבים דירגו מעקב או הטרדה ממוקדת (סטוקינג) כמעשה האלים השכיח ביותר ברשת, למול 14% מהמשיבים מהחברה היהודית-מסורתית. 

שונות לפי איזור מגורים: 51.7% מתושבי השפלה והשרון, מדרגים קריאה לפגיעה בקבוצה או באדם (הסתה)  בין  הביטויים השכיחים ביותר ברשת, לעומת 65% מתושבי יהודה ושומרון שאינם מדרגים הסתה בין הביטויים השכיחים לשיח אלים ברשת.

2. הגורמים המשפיעים על השיח ועל החברה בישראל

הסקר הנוכחי נערך בתחילת שנת 2024, ומדגים כיצד האירועים האקטואליים שאפיינו את השנה החולפת ברובדים השונים של מדינת ישראל, משפיעים על הרשת ואף מושפעים ממנה. הממצאים של הסקר לא רק פורסים את הפערים בעמדות ובגישות השונות בקרב האוכלוסיות השונות בישראל, אלא גם מציגים כיצד מפרשים המשיבים את השיח ברשת ואת רמת האלימות בו באופן שונה; 73% מהמשיבים במדגם טענו כי הרפורמה המשפטית הגבירה את רמת אלימות השיח ברשתות החברתיות בישראל, 53% טוענים שמלחמת חרבות ברזל הגבירה את האלימות ברשתות, ואילו 71% מהישראלים חושבים שהפרסומים של חברי הכנסת ברשתות החברתיות משפיעים לשלילה על החברה בישראל. 

כלי הנתונים הבא מציג את תפיסות הישראלים על ההשפעה של אירועים מדינתיים על השיח האלים ברשת, ושל התנהלות נציגי הציבור ברשתות החברתיות על החברה בישראל:

שונות לפי דת ולאום: בעוד שהרפורמה המשפטית ואופן השימוש של חברי הכנסת ברשתות אחראים, לפי רוב המשתתפים, על הסלמת השיח האלים ברשתות ועל ההשפעה השלילית על החברה בישראל, נראה כי יותר משיבים חילונים רואים ברפורמה כאחראית להסלמת השיח האלים ברשתות (81% מבני החברה היהודית-חילונית, לעומת 69% מבני החברה היהודית-חרדית), וכי יותר חילונים סוברים כי התוכן שחברי הכנסת מפרסמים ברשתות החברתיות השפיע לשלילה על החברה בישראל, בהשוואה לבני החברה היהודית-חרדית (81%  חילונים לעומת 63% מהחרדים). 

שונות לפי אזור מגורים: כמחצית (55%) מתושבי יהודה והשומרון חושבים כי לתכנים שחברי הכנסת מעלים לרשתות יש השפעה שלילית על החברה בישראל, לעומת למעלה משני שליש מתושבי תל אביב וגוש דן (76%). אולם, ניכרת הסכמה בין תושבי יהודה והשומרון לדעות של תושבי תל-אביב וגוש דן בעניין הרפורמה המשפטית כגורם שהגביר את השיח האלים ברשתות (79% מתושבי תל-אביב וגוש דן, ו70% מתושבי יהודה ושומרון).

שונות לפי פלטפורמה: מבין המשיבים שטוענים כי חוו שיח אלים בטוויטר, 81.4% טוענים שהרפורמה המשפטית הגבירה את רמת האלימות ברשתות החברתיות. בדומה לכך, למעלה מ 75% מהמשיבים שדיווחו כי נתקלו בשיח אלים בטוויטר או בפייסבוק, חושבים כי התוכן שחברי הכנסת מעלים לרשתות החברתיות משפיע לשלילה על החברה בישראל.

3. פגיעה אישית או חשיפה לשיח אלים וסוגיו כלפי אדם או ציבור 

הנתונים הללו מציגים סוגי הפגיעות אליהן נחשפו המשיבים ברשתות, או חוו בעצמם.  באופן טיפוסי, קיים פער בין התשובות של משיבים כאשר הם נשאלים על שיח אלים באופן כללי, לעומת התשובות שלהם כאשר נשאלים על פגיעה שהם חוו בעצמם; 74% מהישראלים נתקלו ברשתות בקללות ונאצות, הכפשה או העלבה אישית (כלפי אחר), לעומת 29% משיבים שחוו בעצמם קללות ונאצות הכפשה או העלבה אישית. בנוסף,  73% נתקלו בהשמצה או פגיעה בקבוצה בצורה מכלילה ו/או סטריאוטיפית, על סמך זהות או עמדה, אולם, כאשר נתבקשו לסמן את הפגיעות שחוו בעצמם, כלומר שהם עצמם נפגעו מהן, פחות משליש (30%) העידו כי חוו סוג כזה של פגיעה ברשתות כנגדם.  

כלי הנתונים הבא מציג נתונים אודות סוגי הפגיעות כלפי אדם או ציבור אליהן נחשפו המשיבים, למול הפגיעות אותן חוו המשיבים בעצמם: 

שונות לפי גיל:  56.1% מהמשיבים הצעירים בגילי 18-29, שיתפו כי נתקלו בחשיפה של מידע אישי של אחר ללא אישורו, לעומת 36.1% מהאוכלוסייה המבוגרת של בני 60+. 47.3% מהצעירים בגילי 18-29 נתקלו בפרסום או הפצה של תמונות מביכות של אחר ללא אישור, לעומת 21.6% מבני 60+. על אף שמרבית הצעירים בגילי 18-29 העידו כי נתקלו בסוגי פגיעות אלו ברשת כלפי אחר, רק מיעוט העידו כי חוו בעצמם פגיעות ברשת כאשר מידע אישי שלהם נחשף ללא אישורם (16%) או כאשר הופצה תמונה אינטימית שלהם ללא אישורם (11%). 

אוכלוסיית הצעירים פגיעה במיוחד להטרדה מינית דרך הרשת (בהשוואה לשאר האוכלוסייה), בדמות שיח מיני ללא הסכמתם (22%) או דרך קבלת תוכן מיני ללא אישורם (28.2%). קבוצת הגיל 30-39 מדווחת, יותר משאר קבוצות הגיל, על פגיעה כתוצאה מחרם או הדרה הן באופן אישי (17.6%, לעומת 10.3% בקרב בני 60+), והן באופן של חשיפה לעידוד לחרם, הדרה חברתית או ביטול כנגד אחר (68% לעומת 52.6% בקרב בני 60+). 

שונות לפי דת ולאום: ממצאי הסקר עולה כי 76% מבני החברה היהודית נתקלו בקללות ונאצות, הכפשה והעלבה כלפי אחר לעומת 61% מבני החברה הערבית, ובהשמצה או פגיעה בקבוצה בצורה מכלילה ו/או סטריאוטיפית על סמך הזהות או העמדה שלה נתקלו 75% מהמשיבים היהודים, לעומת 60% מהמשיבים הערבים. 

כמו כן, בשונה מההתייחסות לחשיפה לפגיעות כלפי אחר, אשר דווחו באחוזים גבוהים יותר בקרב החברה היהודית, בפגיעות שנחוו על ידי המשתתפים עצמם, ניתן לראות נתונים גבוהים יותר בקרב החברה הערבית מאשר בקרב החברה היהודית-חילונית, במיוחד בשכיחות הדיווחים הללו; מעקב או הטרדה (29% בקרב ערבים לעומת 13.4% בקרב חילונים), חרם ( 23% בקרב ערבים לעומת 13.1% בקרב חילונים), חשיפת מידע אישי ללא הסכמתם (21.5% בקרב ערבים לעומת 12.3% בקרב חילונים) והטרדה בעלת אופי מיני (22.1% בקרב ערבים לעומת 15.4% בקרב  חילונים).

4. סוגי האלימות השונים, בפלטפורמות השונות

בדומה לנתונים שעלו בשנת 2022, גם במדגם הנוכחי, יותר משתתפים העידו על פגיעה בפייסבוק מאשר בשאר הפלטפורמות — הן בקרב המשיבים שנתקלו בפגיעה כלפי אדם או ציבור (69.3%), והן בקרב אלו שחוו פגיעה אישית (53.2%). אומנם ביחס לנתונים מהשנה שעברה, נראה כי החשיפה לפגיעה באחר מתרחבת גם לפלטפורמות אחרות כאשר במהלך 2023 ניכרת עלייה מובהקת בנתוני החשיפה לאחר בטיקטוק– 16% בסקר הקודם (2022),  לעומת 30.4% בסקר הנוכחי, ובמיוחד בטלגרם– 9% לעומת 27% בסקר הנוכחי. 

גם מהנתונים על פגיעה אישית ניכרת עלייה במהלך שנת 2023, כשהמובילה היא וואטסאפ עם עלייה של כ-10%, ביחס לנתונים של השנה הקודמת (37.6% בשנת 2023 לעומת 28% ב-2022), וכך גם אינסטגרם שבסקר הנוכחי דורגה על ידי 28.1% מהמשתתפים כמקום העיקרי בו חוו פגיעה אישית (לעומת השנה שעברה שבה 19% מהמשתתפים בלבד סימנו את אינסטגרם), טיקטוק (16% ב-2023, לעומת 12% ב-2022) וטלגרם (7% בשנת 2022 לעומת 16% במהלך 2023).

כלי הנתונים הבא מציג את תשובות המשיבים לשאלה באיזו רשת חברתית נחשפו בעיקר לשיח אלים כלפיהם וכלפי אחרים במהלך 2023:

שונות לפי גיל: 56.4% מבני ה-18-29 דיווחו כי נתקלו בפגיעות באחר בעיקר בפייסבוק, 50.9% באינסטגרם,  ו-36.9% מהם נתקלו בפגיעות כלפי אחר בעיקר בטיקטוק. לעומתם, הרוב הגדול של שאר קבוצות הגיל, דיווח כי נתקלו בפגיעה באחר בפייסבוק (למעלה מ70%). מבט על התפלגות הדיווחים על פגיעות אישיות מציג תמונת מצב מעט שונה: שיעור הפגיעות האישיות בקרב הגיל המבוגר בפייסבוק נשאר גבוה סביב 63.7%, אומנם בקרב קבוצת הצעירים הוא יורד ל-34.6%, ושתי פלטפורמות אחרות הופכות לזירה העיקרית בה הצעירים מדווחים על חווית פגיעה אישית– וואטסאפ (44%) ואינסטגרם (42.1%). 

שונות לפי מגדר: גם נשים וגם גברים מדווחים כי הפלטפורמה העיקרית בה הם נתקלו בפגיעה באחר היא פייסבוק. יותר נשים מדווחות כי נתקלו בפגיעות בעיקר באינסטגרם בהשוואה לגברים (43.1% מהנשים לעומת 27.8%), ואילו הרבה יותר גברים מדווחים כי הם נתקלים בפגיעה בטלגרם בהשוואה לנשים (35.5% מהגברים לעומת 19.6% מהנשים). כמו כן, גברים ונשים נתקלים במידה שווה יחסית  בפגיעה באחר בטיקטוק (30.8% גברים, 30.3% נשים). באשר לפגיעה אישית, באינסטגרם הפער בין נשים לגברים נשמר אך באחוזים נמוכים יותר (34.5% אצל נשים לעומת 21.4% גברים), וכך גם בטלגרם (20% גברים ו12.5% נשים). בפגיעה אישית בוואטסאפ דיווחו על פגיעה 40.9% מהגברים ו34.5% נשים, בהשוואה ל 29.3% גברים לעומת 27.2% נשים שנתקלו בפגיעה באחר באותה הפלטפורמה. 

שונות לפי סוג פגיעה: בקרב המשיבים שנתקלו בקריאה לפגיעה אלימה או פיטורין של אדם, 79.1% נתקלו בטלגרם (לעומת 69.6% מתוך המשיבים שנתקלו בפגיעה זו בווטסאפ), ואילו מתוך מי שנתקלו בעידוד לחרם, הדרה חברתית או ביטול, 79.9% נתקלו בטיקטוק (לעומת 69.6% מהמשיבים ששנתקלו בפגיעה זו ביוטיוב). 

בקרב המשיבים שנתקלו בקללות ונאצות, הכפשה או העלבה אישית, 89.2% נתקלו בפייסבוק ובאינסטגרם  ( 85.6% בטלגרם), ובקרב המשיבים שנתקלו בהשמצה או פגיעה בקבוצה בצורה מכלילה וא/או סטריאוטיפית, על סמך זהות או עמדה, 88.2% נתקלו בפייסבוק ובטוויטר(לעומת 83.6% שנתקלו בפגיעה זו ביוטיוב).

**מן הנתונים ניתן לראות כי כאשר המשיבים (אלו מהם שנתקלו בפגיעה באחר ברשת) נתבקשו להעריך אילו ביטויי שיח אלים הם השכיחים ביותר ברשת, מרביתם סיווגו כי נתקלו בתגובות מעליבות, השמצה או הכפשה בטוויטר ובאינסטגרם, ובביטויי הסתה ביוטיוב, בטוויטר, ובטלגרם. אומנם כאשר המשיבים נשאלו על מקרים בהם עצמם נתקלו בסוגי אלימות ברשתות, תשובותיהם היו מעט שונות; סוג השיח האלים המתאפיין בהשמצות קללות והכפשות, בא לידי ביטוי במיוחד בפייסבוק בטוויטר ובאינסטגרם, ואילו שיח אלים מסוג הסתה— הקורא לפעולה כנגד אחר, בא לידי ביטוי במיוחד בטלגרם ובטיקטוק. יתכן והפערים האלו בתשובות נובעים מסוג השאלה, ובהחלט מצריכים בירור נוסף. 

5. איך ישראלים מתמודדים עם שיח אלים ברשתות החברתיות?

סך הכל, ניכר פער בין התגובה כאשר הפגיעה הייתה כלפי אחר ( 47% לא הגיבו) לעומת כאשר הפגיעה מכוונת אליהם (25% לא הגיבו). ואילו 59% מהמשיבים שנתקלו בשיח אלים כלפיהם, מעידים על עצמם כי נמנעים מהבעת דעה ברשתות מתוך החשש מתגובה אלימה כלפיהם. 

כלי הנתונים הבא מציג את התפלגות התגובות השונות של המשתתפים שנחשפו לשיח אלים ברשתות החברתיות:

באופן כללי, כשליש (34%) מהמשיבים מעידים על עצמם שבמקרה שנתקלים בחשבונות או תכנים פוגעניים ברשתות הם מדווחים על כך לפלטפורמה (נתון זה מעיד על עלייה של למעלה מפי 2  מאחוז המשיבים שדיווחו כך בשנה הקודמת), 63% מתוך מי שאינם משתמשים במנגנוני הדיווח של הפלטפורמה, אינם מאמינים ביכולת של הפלטפורמה לסייע, ו-27% מהם לא יודעים כיצד לדווח. 

שונות לפי גיל: ככל שגיל המשיבים עלה, כך ירד אחוז השימוש שלהם במנגנוני דיווח (83% מבני ה-18-29 לעומת 38.1% מבני ה-60+). כאשר בני ה-55+ נמנעו מדיווח לרשתות כי לא ידעו כיצד להשתמש בשירות, ואילו בני ה-30-39, הביעו חוסר אמון ביכולות הפלטפורמה לסייע להם ועל כן לא השתמשו בשירות. 

שונות לפי דת ולאום: מתוך כלל המשיבים שאינם משתמשים במנגנוני הדיווח של הפלטפורמות על מנת לדווח על פגיעה, 26.8% מעידים כי אינם יודעים כיצד, ומתוכם, 48.2% הם בני החברה הערבית. לעומת זאת, 63.2% מהמשיבים שאינם משתמשים בדיווחים, נמנעים מכך מפעת חוסר האמון שלהם ביכולות הפלטפורמה לסייע בנושא,  71.6% מתוכם הם יהודים-חילוניים. 

שונות לפי סוג פגיעה: בקרב מי שהעידו כי פחות מרגישים שמנגנוני הדיווח סייעו להם, העידו כי נתקלו בפגיעות הללו באחר: קללות ונאצות, הכפשה או העלבה אישית ברשת (80.2% שהמנגנונים לא סייעו להם לעומת 68.8% שנתקלו בסוג זה של פגיעה ומרגישים שמנגנוני הדיווח כן סייעו להם), קריאה לפגיעה אלימה או פיטורין של אדם (69.9% שמנגנוני הדיווח לא סייעו להם, לעומת 61.6% שהמנגנונים כן סייעו להם), והשמצה או פגיעה בקבוצה בצורה מכלילה על סמך זהות או עמדה (79.9% לעומת 71.2%).

בקרב מי שהעידו כי מרגישים שמנגנוני הדיווח כן סייעו להם, העידו כי חוו באופן אישי את הפגיעות הללו: חרם/הדרה (25.6% לעומת 15.8%), חשיפת מידע אישי ללא הסכמתם-אאוטינג (24.2% לעומת 15.8%), מעקב או הטרדה לא מינית (27.2% לעומת 19.8%) והפצת תמונות אינטימיות מביכות (20% לעומת 9.1%). 

6. חופש הביטוי לעומת מוגנות ברשת

ככלל, 59.3% מהמשיבים מעדיפים את תחושת המוגנות או הבטיחות באינטרנט וברשתות החברתיות, ואילו רק 29.8% מאמינים שחשוב יותר לשמור על חופש הביטוי וההבעה ברשת. 

שונות לפי גיל: ככל שהאוכלוסיה צעירה יותר, כך היא מתעדפת את תחושת המוגנות על פני חופש הביטוי (63.9% מבני ה-18-29 לעומת 44.3% מבני ה-60+). 

שונות לפי מגדר: נשים, יותר מגברים, מעדיפות לשמור על תחושת המוגנות ברשת, גם אם זו באה על חשבון חופש הביטוי (66.3% מהנשים לעומת 51.9% מהגברים). 

שונות לפי דת ולאום: בקרב המשיבים מהחברה היהודית-חרדית הנתונים בולטים במיוחד, כאשר 67.8% מהם מעדיפים את תחושת המוגנות ברשת על פני חופש הביטוי, ואילו בני החברה היהודית-מסורתית, מתעדפים יותר משאר החברות את חופש הביטוי ברשת, על פני תחושת המוגנות (34% מהמסורתיים לעומת 30% מהחילוניים מעדיפים את חופש הביטוי על פני תחושת המוגנות).

שונות לפי סוג פגיעה: בקרב המשיבים שמעדיפים את תחושת המוגנות ברשתות החברתיות,  78.3% העידו כי נתקלו בפגיעה של קללות ונאצות, הכפשה או העלבה באחר (לעומת 71.5% שנתקלו בפגיעה זו והעדיפו את חופש הביטוי),  55.3%  מהם נחשפו למידע של אחר ללא אישורו (לעומת 48.5%), ו- 26.1% חוו קבלת תוכן מיני ללא הסכמה (לעומת 22.1%).  

בקרב המשיבים שמעדיפים את חופש הביטוי וההבעה ברשתות החברתיות, 17.4  מהם חוו חשיפת מידע אישי ללא הסכמתם (לעומת 13.4% שחוו חשיפת מידע אישי ללא הסכמתם והעדיפו את תחושת המוגנות), ו 18.7% נתקלו בחרם באופן אישי (לעומת 13.6%).