צריכת חדשות וחשיפה לדיסאינפורמציה בישראל: סקר איגוד האינטרנט והטכניון (חלק א')

במהלך שנת 2024 איגוד האינטרנט הישראלי וקבוצת תקשורת המדע בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון פיתחו וביצועו סקר מקיף הבוחן את מאפייני צריכת המידע של הציבור הישראלי בתחומי חדשות ומדע ואת מידת חשיפתו לדיסאינפורמציה ואופן ההתמודדות עימה. בחודש אוקטובר 2024 ערכנו סקר מקוון בקרב 1005 משתתפים (805 יהודים ו-200 ערבים), המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית משתמשי האינטרנט הבוגרים בישראל. בכלל זה, המחקר מבחין בין מאפיינים דמוגרפיים של המשיבים כגון: מגדר, קבוצות גיל, דתיות, רמת השכלה, נטיה פוליטית וכדומה, ומשווה באמצעותם את תשובות הנבדקים. הממצאים מראים, בין השאר, כי בעוד מרבית המשתתפים (74%) חושבים שכיום קשה יותר להעריך את אמינות החדשות, למעלה ממחצית מהמדגם (56%) סבור כי הוא מסוגל לזהות מידע כוזב. עוד ניכר כי התדירות המדווחת של חשיפה למידע שגוי בחדשות גבוהה במיוחד בנושאי פוליטיקה (55%), מלחמות וסכסוכים (37%) וצבא וביטחון (37%), כאשר רמת החשיפה המדווחת אינה מוסברת באמצעות נטיה פוליטית.

כשנה לאחר פרוץ מלחמת ״חרבות ברזל״ ועל רקע ההישנות הרבה של מידע שגוי ומטעה בנושא המלחמה, מחקר זה ביקש לבחון את היקף החשיפה המדווח של הציבור הישראלי למידע שגוי, את אסטרטגיות הערכת המידע שהוא מפעיל ואת מידת האמון שהוא נותן במקורות מידע שונים לפיכך, על רקע האקלים התקשורתי בישראל כיום וריבוי המופעים של מידע שגוי בנושא המלחמה, הממצאים מציירים תמונה מדאיגה באשר לאיכות הנתפסת של מידע, המגיע לציבור בנושאי פוליטיקה ובטחון וכן מעלים את השאלה האם לציבור הישראלי ביטחון יתר ביכולתו לזהות מידע שגוי. סקירה זו מציגה את הממצאים העיקריים בנוגע להרגלי ומאפייני צריכת חדשות של הציבור בישראל.

א. דפוסי שימוש בטכנולוגיות מידע ושירותים דיגיטליים לצריכת מידע חדשותי

ממצאי הסקר מעידים כי הציבור הישראלי צורך חדשות בעיקר באופן דיגיטלי – -רק 14% מהישראלים מתעדכנים בחדשות באמצעות עיתונים מודפסים, לעומת 31% שצורכים אותם באמצעות רדיו ו- 48% המתעדכנים דרך הטלוויזיה. רובם של הישראלים מעדיפים להתעדכן באמצעים דיגיטליים מקוונים (אונליין) – 61% צורכים חדשות בתדירות גבוהה דרך אתרים ואפליקציות של ערוצי חדשות רשמיים, ו- 58% מהישראלים מעידים כי הם מתעדכנים בחדשות לעיתים קרובות גם דרך ממשקים דיגיטליים שאינם בהכרח רשמיים –  הרשתות החברתיות. 

התרשים הבא מתאר את התדירות בה הציבור מתעדכן בחדשות באמצעות טכנולוגיות מידע שונות:

גיל: מעניין לראות את הפילוח באמצעים לצריכת מידע חדשותי לפי קבוצות הגיל; 78% מהצעירים החילוניים (ערבים ויהודים) עד גיל 39, מעדיפים להתעדכן בחדשות דרך המדיה החברתית. לעומת זאת, ככל שהגיל עולה, יורד השימוש ברשתות החברתיות וצריכת החדשות נעשית בעיקר דרך הטלוויזיה (71% בקרב גילי 50+) ובאתרים או אפליקציות לצריכת חדשות (65%).

באופן מפתיע אוכלוסיית הגיל שהציגה את השימוש הגבוה ביותר בצריכת חדשות מעיתונים כתובים היו דווקא הצעירים בגילאי 24-18, עם 24% מהם שצורכים חדשות דרך עיתונים מודפסים. מה שתורם לנתון חריג זה הוא דפוסי צריכת החדשות של הצעירים מהחברה החרדית – בקרב הציבור החרדי הצעיר יש אחוז גבוה במיוחד של שימוש בעיתונים (35%) שמטה כלפי מעלה את דפוסי הצריכה של הציבור הצעיר. נתון זה נותר גבוה בקרב כל קבוצות הגיל של החרדים ביחס לציבור הכללי, ומאשר כי האוכלוסייה החרדית עדיין מתבססת על עיתונים לצריכת חדשות – יותר מכל אוכלוסייה אחרת בישראל. 

מגדר: פערים באמצעי צריכת החדשות דרך המדיה החברתית עולים גם בין גברים לנשים: 65% מהנשים העידו שהן צורכות חדשות לעיתים קרובות באמצעות המדיה החברתית, לעומת 50% בלבד מהגברים. 

א.1. השוואה בין צריכת מידע חדשותי למידע מדעי

בהשוואה כללית בין צריכת מידע חדשותי למידע אודות מדע, מעניין לראות כי רק 22-21% מהציבור צורכים מידע מדעי מאתרים או אפליקציות של ערוצי חדשות, מגוגל או מנוע חיפוש אחר ובמידה דומה גם ממדיה חברתית כולל X ופייסבוק. 4% מהציבור בלבד צורך מידע מדעי באמצעות פודקאסטים. 

 מגזר: 34% מהציבור הערבי צורכים מידע מדעי מהמדיה החברתית, בהשוואה ל- 19% בלבד מאוכלוסיית היהודים. 

בחיתוך לפי רמות השכלה, עולה כי 34% מבעלי תואר אקדמי מדעי/טכנולוגי או מתמטי, מתבססים על גוגל או מנוע חיפוש אחר לצריכת מדע, לעומת בעלי תואר אקדמי לא מדעי אשר 28% מהם צורכים מדע דרך אתרים או אפליקציות של אתרי חדשות, ו- 27% מהם מתעדכנים במידע מדעי דרך גוגל או מנוע חיפוש אחר. 

 התרשים הבא מתאר את התדירות בה מתעדכן הציבור במידע חדשותי ובמדע באמצעות הסוגים השונים של טכנולוגיות מידע: 

א.2. העדפות הציבור באשר לאמצעי צריכת החדשות – כלל האוכלוסייה

הסקר בחן גם את ההעדפות וההרגלים של הישראלים בנוגע לצריכת מידע וחדשות ברשתות חברתיות שונות. מתוך כלל האוכלוסיה, 42% מהישראלים העידו כי הם משתמשים בפייסבוק לצריכת חדשות, 37% ציינו את וואטסאפ ו- 29% את טלגרם. 

התרשים הבא מתאר את הפלטפורמות או האפליקציות בהן הציבור הישראלי משתמש באופן קבוע להתעדכנות בחדשות: 

מגדר: גברים משתמשים יותר בטלגרם מנשים לצריכת חדשות (33% גברים לעומת 24% מהנשים), בעוד שנשים מעדיפות את אינסטגרם (18% גברים לעומת 41% נשים) ואת טיקטוק ( 9% גברים ו- 17% נשים). 

רמת דתיות: עוד נמצא כי ככל שרמת הדתיוּת עולה, כך השימוש במדיה החברתית לצריכת חדשות יורדת – האפליקציה העיקרית המשמשת את המשיבים שסיווגו עצמם כ 'דתי/ה מאוד' (גם ערבים וגם יהודים) היא וואטסאפ עם 35% משתמשים, מבט ממוקד באוכלוסיית היהודים הדתיים, מחזק את הנתונים לפיהם מידת הדתיות מעלה את צריכת החדשות דרך וואטסאפ (44%). לעומתם, למעלה ממחצית מהציבור החילוני אשר סיווגו עצמם כ'בכלל לא דתי/ה' (בקרב ערבים ויהודים) מעידים שהם צופים באופן קבוע בחדשות דרך הפייסבוק (52%), ו- 32% מהם בטלגרם. 

א.3. העדפות הציבור באשר לאמצעי צריכת החדשות – משתמשי האפליקצייה

מהתבוננות על מאפייני השימוש של משתמשי הרשתות החברתיות (להבדיל ממאפייני השימוש של כלל הציבור כפי שהופיע בתרשים בסעיף א.2.), נראה כי חלק ניכר מהרשתות החברתיות מהוות עבור מרבית המשתמשים שלהן מקור לצריכת חדשות. נתון זה מעלה שאלה בדבר איכות המידע הנצרך דרך הרשתות החברתיות: מרביתם המכריע של משתמשי טלגרם צורכים דרכה חדשות באופן קבוע (70%). חשוב להזכיר כאן כי טלגרם הינה פלטפורמה נטולת פיקוח ובדיקת עובדות, ועל כן מאפשרת העלאה של כמעט כל תוכן, גם אם שקריים ו/או פוגעני . בדומה לכך, גם 60% ממשתמשי פייסבוק צורכים דרכה חדשות באופן קבוע. פייסבוק, בבעלותה של חברת מטא אשר הודיעה בינואר 2025 כי היא משנה את פורמט בדיקת העובדות ועוברת מתהליך המתבסס על גופי צד שלישי לבחינת עובדות, לתהליך הזהה לזה של X ומתבסס על בדיקת עובדות של הערות הקהילה. הליך זה עשוי לפגוע באמינות המידע המועלה לפייסבוק, כפי שפגע באמינות המידע שעלה ל-X. למרות זאת, הסקר הנוכחי מראה כי 58% ממשתמשי X צורכים דרכה חדשות באופן קבוע. אם כן, המידע החדשותי המוצג ברשתות הללו פעמים רבות אינו רשמי, אינו מפוקח ועל כן אמינותו מוטלת בספק, אך אף על פי כן, נצרך על ידי חלק גדול מהציבור. 

במילים אחרות, הנתונים הללו משקפים תמונה לפיה חלק ניכר ממשתמשי האפליקציות צורכים מידע חדשותי שאינו בהכרח אמין. 

ביחס לצריכת מידע מדעי, נראה כי הציבור מעדיף לצרוך מידע מדעי מפייסבוק לעומת טיקטוק:  49% ממשתמשי פייסבוק ו- 42% מכלל האוכלוסייה, צורכים מידע מדעי דרך פייסבוק, בהשוואה ל- 32% ממשתמשי טיקטוק לעומת 9% מכלל הציבור אשר רואים בטיקטוק כספקית המידע שלהם לנושאי מדע. 

הפלטפורמות או האפליקציות דרכן המשתמשים שלהן צורכים חדשות: 

ב. אמון הציבור במקורות מידע חדשותיים: עיתונות, טלוויזיה ואינטרנט 

שאלנו את המשיבים עד כמה הם סומכים על כל אחד ממקורות המידע הבאים כמקור לחדשות. המספרים בגרף מייצגים את מידת האמון הממוצעת של כלל המשיבים בכל אחד מאמצעי התקשורת, בין 0 (מידת האמון הנמוכה ביותר) ל-100 (מידת האמון הגבוהה ביותר). למשל, הציון הממוצע לאמון המשיבים במקור המידע "קבוצות או משפיעני רשת ברשתות החברתיות" הוא 31 מתוך 100. 

ערוצי השידור הציבורי והטלוויזיה המסחרית קיבלו את הציונים הגבוהים ביותר עם 63 ו-60 (בהתאמה) מתוך 100, וביניהם, דירגו המשיבים את החברים והמשפחה כמקורות מהימנים למידע חדשותי, בציון של 62 מתוך 100. 

תרשים 4 – ציון האמון הממוצע לאמצעי תקשורת/ ערוצים והרשתות החברתיות:

המחקר מצא כי מידת השימוש של הציבור הישראלי באמצעים השונים לצריכת חדשות, אינה תואמת בהכרח למידת האמון שהם נותנים באותם אמצעים כמקור למידע חדשותי. כך ניתן לראות כי אתרי החדשות כגון ynet, עיתון הארץ וישראל היום, דורגו ברמת אמינות נמוכה מזו של ערוצי הטלוויזיה (57 לעומת 60), זאת למרות שאתרי חדשות רשמיים מהווים את המקור הדיגיטלי העיקרי לצריכת חדשות באופן משמעותי לפני הטלויזיה (61% לאתרי חדשות לעומת 48% לטלוויזיה). בנוסף, מעניין לראות כי 58% מהציבור משתמש ברשתות החברתיות כמקור משמעותי לצריכת חדשות, אך הציון הממוצע שניתן למידת האמון ברשתות חברתיות על ידי המשיבים הוא 45 בלבד, שתי נקודות ציון מעל בלוגים ופודקאסטים (43) ונקודה אחת מתחת וואטסאפ וטלגרם (46). באופן דומה, אנשים אינם נותנים אמון במשפיעני הרשת ומדרגים אותם עם ציון של 31 מתוך 100.  

גיל: צעירים וצעירות מדרגים במקום הראשון את מידת האמון שלהם בחבריהם ובני משפחותיהם (ציון של 63), זאת בהשוואה למבוגרים בגילי 50+, אשר מביעים את רמת האמון הגבוהה ביותר בשידור הציבורי (69 נקודות) וממקמים את חבריהם ובני המשפחה במקום השני (64 נקודות). במילים אחרות, בקרב המבוגרים ישנה הלימה בין ההעדפה לצרוך חדשות משידור ציבורי, לבין רמת האמון שהם נותנים במקור זה. לעומת זאת, הצעירים מציגים פערים מובהקים בין המקור ממנו הם מעדיפים לצרוך חדשות (82% מסתמכים רשתות חברתיות), לבין רמת האמון הנמוכה שהם נותנים במקור הזה ( ציון של 43 בלבד, בהשוואה ל- 63 עבור חברים ובני משפחה). כלומר, נראה כי על אף בעיית האמון, הצעירים ממשיכים לצרוך חדשות ממקורות חדשותיים שהם אינם סומכים עליהם. 

ג. חשיפה למידע שקרי או מטעה והיכולת של הציבור להתמודד איתו

משתתפי הסקר נשאלו לגבי התדירות בה נתקלו במהלך החודש האחרון במידע שקרי או מטעה בכל אחד מאמצעי התקשורת והרשתות השונות. ככלל נראה כי הציבור נתקל במידע שקרי או מטעה, בעיקר בפלטפורמות המדיה החברתית. בדומה לסעיף הקודם על מידת האמון בתקשורת, על אף השימוש הנרחב במדיה חברתית לצרכי מידע חדשותי, אנשים מדווחים כי הם נחשפים למידע כוזב בתדירות גבוהה יותר בפלטפורמות אלו. הרשת החברתית עליה דיווחו האחוז הגבוה ביותר של משיבים כמציגת מידע שקרי היא טיקטוק –  34% דיווחו כי נתקלו לעיתים קרובות או יותר במידע שקרי בטיקטוק, ו- 28% דיווחו כי נתקלו הכי הרבה במידע כוזב או מטעה דרך משפיעני רשת, או קבוצות וואטסאפ. כלומר, ערוצי התקשורת העיקריים דרכם הציבור נחשף למידע שגוי ושקרי הם הרשתות החברתיות – הרבה לפני המדיה הממוסדת. 

תרשים 5 –  התדירות שבה נתקלו המשיבים במידע שקרי או מטעה בכל אחד מאמצעי התקשורת והרשתות החברתיות, בחודש האחרון:

מעניין לראות כי ממצאי הסקר הנ״ל מציגים לא מעט סתירות וחוסר עקביות בתשובותיהם של המשיבים ובכך מדגימים אולי את הקושי שבזיהוי מקור מידע אמין או באימוץ דפוסי חשיבה ביקורתיים באופן קבוע. למשל, הישראלים מעדיפים לצרוך את החדשות שלהם מאתרי החדשות, אך רמת האמון שניתנה על ידי מרבית הציבור באתרי החדשות דורגה במקום הרביעי לאחר רמת האמון שניתנה לערוצי החדשות בשידור הציבורי, חברים ובני משפחה, ואף טלוויזיה מסחרית. על בסיס דיווח המשיבים באשר לתדירות החשיפה למידע שקרי נראה כי דווקא אתרי החדשות נתפסים יותר אמינים, שכן רק 14% מהמשיבים נחשפו דרכם למידע שקרי או מטעה בהשוואה ל- 21% שדיווחו כי נחשפו לתכנים אלו בערוצי הטלוויזיה המסחרית. מעניין במיוחד לראות כי למרות שאנשים מדווחים שהם נחשפו ליותר תכנים שקריים בוואטסאפ ובפייסבוק מאשר בטלגרם, הם גם משתמשים יותר בפייסבוק לצריכת חדשות מאשר בטלגרם.  

גיל: תמונה מעניינת מתקבלת בנוגע לחשיפה לתכנים שקריים או כוזבים באפליקציית טלגרם; ככל שגיל המשיבים היה צעיר יותר, כך הם דרגו את החשיפה לתכנים שקריים בטלגרם במקום גבוה יותר- 37% מהצעירים (24-18) נתקלו במידע שקרי או מטעה בטלגרם, לעומת 22% מהמשיבים בגילי 31 ומעלה. בנוסף, נראה כי בגילים המבוגרים יותר, אחוזי השימוש בטלגרם גבוהים יותר – 30% מקרב ככל שגיל המשתמשים עולה, כך עולה כמות השימוש בטלגרם- 20% מהצעירים בגילי 24-18 משתמשים בטלגרם בהשוואה ל- 26% בגילי 25 ומעלה. ניתן להסביר זאת בכך שבעוד שהמבוגרים משתמשים יותר בטלגרם, הם מזהים פחות טוב תכנים שקריים, ואפשר כי הסיבה לכך נובעת מכישורי אוריינות נמוכים יותר בקרב הגילים המבוגרים. הסבר זה עומד בהלימה לממצאים נוספים שעלו בסקר זה ומוצגים בהרחבה בהמשך. 

בהתבוננות על נושאי התכנים השקריים בהם נתקלו המשיבים, הקטגוריות הבולטות ביותר נקשרו לאירועים האקטואליים והמשמעותיים ביותר בשנים האחרונות: 60% מהמשיבים מדווחים כי נתקלו במידע שקרי בתחומי מדיניות כלכלית, 62% בתחומים של חיסונים (זאת לעומת תחומים נוספים בבריאות שם רק 34% נתקלו במידע שקרי), ואילו הנושאים בהם הכי הרבה אנשים נתקלו בתכנים שקריים היו בענייני צבא וביטחון בארץ (73%) ומלחמות וסכסוכים בעולם (72%). התוצאה הגבוהה ביותר דורגה על ידי 82% מתוך כלל הציבור הישראלי, ומציבה את הפוליטיקה והבחירות כנושא הבולט ביותר בתוכן שקרי שהם נחשפו אליו. יתכן כי התוצאה הזו נובעת מפרשנות מוטה של התומכים משני צידי המפה הפוליטית, אשר אומנם מתנגדים לעמדה, אידאולוגיה ולפוליטיקאים מהצד השני, אך לכל הפחות מסכימים על דבר אחד – הצד השני משקר. כך או כך, כשרוב רובו של הציבור הישראלי מעיד כי חלק גדול מהתכנים הפוליטיים נתפסים בעיניו כלא אמינים ושקריים, יש מקום להניח כי לא מדובר דווקא בהטייה הנובעת מזיהוי שגוי של מידע מהימן, אלא באחת משתי אפשרויות (שאינן בהכרח סותרות זו את זו): 1) פרשנות פוליטית המבטלת את התכנים של הצד הפוליטי המנוגד (ונובעת וגם מחזקת את הקיטוב החברתי-פוליטי) ; 2) חוסר אמון כולל כלפי המערכת הפוליטית ונציגיה לרבות הממסד התקשורתי.  

תרשים 6 – התדירות שבה נתקלו המשיבים במידע שקרי או מטעה בנושאים שונים:

מגזר: ממצאים משמעותיים מתקבלים מהתמקדות באוכלוסיית היהודים (לא חרדים) והדרוזים בגילי 24-18 – 95% מהם מדווחים כי הם נתקלו במידע שקרי בנושאי צבא וביטחון בארץ. הסבר אפשרי לכך עשוי להיות קשור לעובדה כי גם מבחינת גיל וגם מבחינת שיוך אתני, מדובר באוכלוסיות המשרתות בצה"ל, ולכן יתכן כי המשיבים המשתייכים לקבוצות אוכלוסיה אלו מזהים פערים בין המידע החדשותי לבין המציאות כפי שהם חווים ורואים אותה בפועל. לחלופין, אפשר גם שדווקא מתוך הקרבה לשירות הצבאי, הנתונים מעידים על סקפטיות מוגזמת באשר למידע הצבאי או הביטחוני אליו נחשפו במדיה. עוד נמצא כי 95% מהאוכלוסייה הזו, נתקלו במידע שקרי או מטעה בנוגע לפוליטיקה ובחירות. הסבר אפשרי מציע כי הפער נובע מכך שציבור הצעירים, היהודים והדרוזים, מחזיק בכישורי אוריינות גבוהים יותר המסייעים להם לזהות מידע שקרי טוב יותר בהשוואה לאוכלוסיות אחרות כמו צעירים ערבים או מבוגרים. הממצאים האלו מעצימים את הנתונים שהתקבלו מהאוכלוסייה הכללית, ויחד מצביעים על דפוסים מדאיגים במיוחד של ערעור האמון הבסיסי של הציבור הישראלי בנבחרי המדינה, בגורמי הצבא ובתקשורת הממוסדת. 

ד. כיצד הציבור תופס את יכולתו לזהות מידע שקרי וכיצד הוא מעריך את אמינות המידע שהוא נחשף אליו ברשת 

הנתונים הבאים מלמדים על תפיסות הציבור באשר ליכולתו להעריך את אמינות המידע בו הוא נתקל באינטרנט ובחדשות, ונמצא כי למעלה ממחצית מהמשיבים תופסים עצמם כמי שיכולים לזהות מידע שקרי (56.5% מהאוכלוסיה). הנתון הזה מעט מפתיע בהתחשב בסתירות שהוצגו לעיל, הציבור מעיד כי נתקל יותר במידע שקרי בערוצים המסחריים מאשר באתרי חדשות, אך מהצד השני, הציבור מדרג את רמת האמינות של אתרי חדשות כנמוכה יותר מזו של ערוצי הטלויזיה המסחריים. כמו כן, הנתון הזה מפתיע גם כיוון ש- 74% מהציבור הישראלי מסכים כי כיום קשה יותר לזהות מידע שקרי, אך בכל זאת למעלה ממחצית העידו על עצמם כיודעים לזהות מידע שקרי כאשר נתקלים בו. 

כיצד תופס הציבור את היכולת האישית והכללית להעריך את האמינות של המידע בו נתקל

מתוך הצורך ללמוד על אופן הערכת האמינות של מידע על ידי הציבור, המשיבים התבקשו לדרג את תדירות השימוש שלהם באסטרטגיות שונות על מנת לקבוע האם מידע כלשהו המוצג להם הוא מידע שקרי. כלל האסטרטגיות אותן המשיבים התבקשו לדרג הן אסטרטגיות שכיחות ואינטואיטיביות שאינן דורשות מיומנות, ידע טכנולוגי או כישורים של מומחים, אלא היכרות ממוצעת עם הפלטפורמות והרשתות החברתיות עליהן הם נשאלו בשאלון. לראייה, 71% מהמשיבים העידו כי הם משתמשים רק בהן לבדיקת המידע אליו הם נחשפים. 

תדירות שימוש באסטרטגיות להערכת אמינות מידע חדשותי דיגיטלי

לפי הנתונים ניתן לחלק את האסטרטגיות לפי מידת שכיחותן, דרגת ההתמצאות הדיגיטלית בפלטפורמה והיכרות עם אמצעי בדיקת עובדות: 

• האסטרטגיות השכיחות ביותר המשמשות את מרבית הציבור, מתבססות בעיקר על התרשמות ראשונית מרמת התוכן והפלטפורמה:

1. 1. 1. עד כמה סביר שהסיפור שמתואר אכן אמיתי (73%)
      2. הצלבת מקורות – האם אותו מידע מופיע גם במקור אחר (73%)
      3. האם אני סומך/ת על הפלטפורמה או האתר שפרסם את המידע החדשותי (72%).  

• בדרגה הבאה, התרשמות מהאנשים המעורבים ובחינת נוסח ההודעה:

1. 1. 1. האם אני סומכ/ת על מי ששיתפ/ה את המידע החדשותי (68%) 
      2. מה התגובות ואנשים אחרים אמרו על המידע החדשותי (67%) (67%)
      3. עד כמה המידע החדשותי נראה מקצועי (סגנון, שפה, שגיאות כתיב וניסוח) (65%) 
      4. האמינות של מי שכתב את המידע החדשותי (אדם או ארגון) (60%)  

• סוגי האסטרטגיות הכי פחות שכיחות משלבות כיווני חשיבה לצד היכרות עם אמצעים לבדיקת עובדות:

1. 1. האם המידע החדשותי נכתב על יד ארגון שכבר קיבלתי ממנו מידע בעבר (55%) 
   2. האם המידע החדשותי דווח על ידי מישהו שהיה עד להתרחשותו (54%) 
   3. שימוש באתר של בודקי עובדות (34%). 

 

בהתבוננות על הנתונים לפי גיל, ניתן לראות כי האוכלוסיות המובילות בשימוש באסטרטגיות לבדיקת אמינות של תוכן, הן בעיקרן קבוצות הצעירים ביותר 24-18 ו- 30-25. עם זאת, מפתיע לראות כי בחלק מהאסטרטגיות, דווקא המבוגרים בגילי 65+, הם אלו המציגים את השימוש הרב ביותר בחלק מן האסטרטגיות. זאת על אף שקבוצת גיל זו משתמשת הכי מעט בפלטפורמת האינטרנט, ואילו האוכלוסייה המציגה את רמות אוריינות בדיקות המידע הנמוכות ביותר, היא אוכלוסיית המבוגרים בגילי 49-40. לדוגמה, 41% מהמשיבים הצעירים ביותר מעידים כי לעיתים קרובות הם בוחנים עד כמה הם סומכים על הפלטפורמה או האתר שפרסמו את המידע, לעומת 29% מגיל הביניים (49-40). כמו כן, 31% מקרב הצעירים בגילי 30-25, בודקים לעיתים קרובות האם המידע נכתב על ידי ארגון שכבר קיבלו ממנו מידע בעבר, לעומת 15% מגיל הביניים (49-40). נתון מעניין נוסף נוגע לאוכלוסיית המבוגרים בגיל 65+, אשר במהלך כל הסקר הציגו נתוני שימוש נמוכים יותר ברשתות חברתיות ובמדיה בהשוואה לגילים הצעירים יותר, ועם זאת הם מובילים בפער מובהק בשימוש בכמה מהאסטרטגיות, גם על פני הצעירים ביותר. לדוגמה: 13% מקבוצת המבוגרים ביותר מציגים את האחוזים הגבוהים ביותר בשימוש באתרים לבדיקת עובדות, כאשר רק 3% מקרב הצעירים בגילי 30-25 עושים בדיקה באתרים לבדיקת עובדות. דוגמה נוספת: 23% מהמבוגרים ביותר בגילי 65+ בודקים האם המידע החדשותי דווח על ידי מישהו שהיה עד להתרחשות, זאת לעומת אוכלוסיית גיל הביניים בה רק 14% מקרב גילאי 49-40 בודקים זאת. המקרה יוצא הדופן היה באסטרטגייה "מה התגובות ומה אנשים אחרים אמרו על המידע": רק 22% מתוך גילי 65+ עשו באסטרטגיה זו שימוש, לעומת 37% מקרב הצעירים ביותר. 

לסיכום ממצאי הדוח הנ"ל, מהנתונים שנאספו מקרב מדגם מייצג של כלל אזרחי המדינה, נראה כי מרבית הציבור מעדיף לצרוך את המידע החדשותי מגורמי חדשות רשמיים, אך כאשר נמצאים בתוך הרשתות החברתיות, חלק ניכר מהשימוש בהן יהיה סביב צריכת חדשות. הדבר אינו מפתיע בהתחשב במציאות הישראלית במיוחד מאז ה-7 באוקטובר. לצד זאת, נראה כי מרבית הציבור מודע לקיומם של תכנים שקריים באמצעי התקשורת השונים, ומרביתו גם נוקט בצעדים כדי לזהות אותם. אך הנתונים המפתיעים ביותר בסקר הזה, עולים דווקא מהאוכלוסייה שצפוי שתהיה בעלת אוריינות לבדיקת מידע גבוהה יותר מכל אוכלוסייה אחרת, צעירים וצעירות בגילי 18 – 24: הם מתבססים בעיקר על המדיה החברתית כדי להתעדכן בחדשות, למרות שאינם מביעים בהן אמון. בשילוב בין העולם החדש לעולם הישן, הם מבטאים כישורי בדיקת אמינות מידע טובים יותר במרבית האסטרטגיות, בהשוואה לשאר האוכלוסייה, מלבד אוכלוסיית המבוגרים ביותר אשר מציגים שימוש מרשים ומפתיע במיומנויות לבדיקת עובדות. ניכר גם כי הצעירים אינם ממהרים לסמוך על המידע אליו נחשפים, במיוחד דרך הרשתות החברתיות ובעיקר בנושאים של צבא וביטחון ופוליטיקה ובחירות. לצד יכולות זיהוי המידע השקרי הטובות של הצעירים, הנתונים מעלים חששות מפני תהליכים מדאיגים במיוחד בדמות ערעור האמון הבסיסי של הציבור הישראלי בנבחרי המדינה, בגורמי הצבא ובתקשורת הממוסדת. אלו הם עמודי התווך של כל חברה דמוקרטית, וכאשר הממצאים עלולים להצביע על סדקים באמון הציבור בעמודי התווך של החברה, ובמיוחד באמון של דור העתיד, זה עשוי להוות סכנה ממשית לעתיד החברה בישראל. 

הדוח הנ"ל מהווה רק את חלקו הראשון של המחקר הייחודי הזה. פירוט והרחבת המשך הממצאים, כגון שאלות בנושאי קונספירציה, הצגת יכולות המשיבים בזיהוי מידע כוזב ועוד, יפרסו על פני דוחות ומאמרי המשך.