ככל שעולה הנוכחות של הצעירים ובני הנוער ברשת האינטרנט, כך הם נחשפים ליותר סכנות הקיימות ברשת, ומכאן עולה הצורך להגנה טכנולוגית שתחזק את ההדרכה ההורית. עמוד זה מרכז את הנתונים מסקר הורים של מוקד 105 להגנה על ילדים ברשת והמשרד לביטחון פנים, הבוחן את ההיכרות והשימוש של ההורים עם שירות סינון התכנים אותו מחוייבות ספקיות האינטרנט להציע למינויים שלהן, והשכיחות של שימוש באמצעים טכנולוגיים להגנה על ילדים מפני הסכנות ברשת. הסקר נערך בין התאריכים 12-18/9/2022 על ידי חברת iPanel בקרב מדגם מייצג של 500 הורים לילדים בני 8-14.
גלישה באינטרנט של ילדים צעירים וחשיפתם לתכנים לא הולמים
בקרב אותם 500 איש אשר השתתפו בסקר, 75% טענו כי ילדיהם הצעירים בטווח הגילים 8-14 משתמשים באינטרנט דרך הטלפון הסלולרי שלהם או של אחיהם, כ54% גולשים באינטרט דרך המחשב הנייד ואילו 40% דרך טבלט או אייפד.
מרבית משתתפי הסקר (25%) מחוברים לבזק או בזק בינלאומי כספקית האינטרנט שלהם, 20% מחוברים לפרטנר ולסלקום ו12% מנויים להוטנט כספקית אינטרנט.
כאשר המרואיינים נתבקשו להעריך האם ילדיהם נחשפו לפגיעות ו/או לתכנים בלתי הולמים ברשת, 46% מכלל המרואיינים ענו כי ילדיהם לא נחשפו לפגיעות או תכנים לא הולמים. לעומת זאת, 38% מכלל ההורים במדגם טענו כי ילדיהם כן נחשפו לפגיעות או תכנים בלתי הולמים באינטרנט, כאשר 64% מהם הם הורים מהמגזר החרדי, 52% מהמגר הדתי ו-47% מהמגזר הערבי. סוגי הפגיעות אליהם נחשפו הילדים לפי הערכת ההורים היו אלימות, ביוש ועלבון (31%), חרם (11%), תוכן מיני (16%) והצעה מגונה (6%).
שירותי סינון תכנים – מודעות, שימוש וחסמים
באשר לרמת המודעות לקיומו של שירות סינון תכנים עבור ילדים ובני נוער באינטרנט, 88% ממשתתפי המדגם מכירים או ששמעו על שירות סינון התכנים, כאשר האחוז הגבוה ביותר של משתתפי המדגם המכירים את שירות סינון התכנים משתייכם לאוכלוסיית היהודים המסורתיים (93%), לעומת אוכלוסיית הערבים אשר בקרבה רק 78% מכירים את השירות. עם זאת, רק 23% מכלל המדגם הכירו כי המדינה מממנת שירות סינון תכנים עבור ילדים ובני נוער באינטרנט, אשר על פי חוק ספקיות האינטרנט מחויבות להציע אותו בחינם, לכל המצטרפים.
למעלה ממחצית ממשתתפי המדגם (56%) אינם משתמשים במנגנוני סינון תכנים עבור ילדיהם, ובממוצע, יותר ערבים משתמשים בתוכנות סינון לעומת יהודים (44% לעומת 37%). כאשר הפער המשמעותי ביותר הוא בין החרדים אשר 63% מהם משתמשים בתוכנות סינון, לבין החילונים, אשר רק 26% מהם משתמשים בתוכנות סינון.
מבחינת גיל הילדים שבביתם מופעל שירות סינון תכנים, בקרב נוער בגילי 15-17, אצל 47% מהם מופעל שירות תכנים, לעומת גילי 8-14 שם רק בכ40% מהמקרים מופעל סינון תכנים.
כאשר משתתפי הסקר נשאלו בדבר הסיבה בגינה אין להם שירות סינון תכנים עבור ילדיהם, 35% מהשמתתפים העידו כי 'לא יצא להתעמק בנושא', 25% מהמשיבים סומכים על שיקול דעתם של ילדיהם באינטרנט, וטענו כי אינם נכנסים לאתרים בהם נשקפת סכנה, 18% מהם מעבירים את האחריות לעצמם וטענו כי לא מספיק מבינים בזה ולא יודעים איך זה עובד, 18% סימנו כי גם אין להם סבלנות להתעסק בזה, 18% נוספים הביעו חוסר אמון במשמעות של סינון התכנים- יתכן ונובע מפאת חוסר אמון בסינון עצמו, או מפאת חוסר הבנה של ההיקף והמסוכנות של התכנים הדורשים סינון ברשת, 13% העידו שאינם משתמשים מכיוון שלא ידעו למי לפנות בנושא.
36% מכלל משתתפי המדגם העריכו כי יפנו בעתיד הקרוב לספק האינטרנט אליו הם מחוברים ויבקשו להצטרף לשירות סינון תכנים עבור ילדים ובני נוער באינטרנט בביתם, 24% העידו כי הם בטוחים שכן, ואילו 22% סברו כי לא יעשו זאת. כאשר נשאלו מה הסיבה העיקרית לכך שלא יפנו לספק האינטרנט אליו הם מחוברים ויבקשו להצטרף לשירות סינון תכנים באינטרנט, 22% מקרב אלו שאינם מעוניינים בשירות, מסבירים את בחירתם בכך שילדם אינו נכנס לאתרים בהם נשקפת סכנה, 20% מאמינים שהסינון אינו משמעותי, ו19% אמרו שאין להם סבלנות להתעסק עם זה מול החברות.
מימוש חובת יידוע ושירות סינון של ספקיות האינטרנט – מודעות ושימוש
26% מהמשיבים טענו כי בעת יצירת המינוי מול ספקית התקשורת, השירות של סינון תכנים עבור ילדים כלל לא הוצע להם, ו14% טענו כי השירות הוצא להם בתשלום (ולכן לא הצטרפו)- זאת במנוגד למחוייבות הספקיות. רק 17% מהמשתתפים שטענו כי השירות הוצע להם ללא תשלום הצטרפו, ואילו 13% ממי שהשירות הוצע להם ללא תשלום, לא הצטרפו.
תוכנות מעקב הורים
50% מהמשיבים משתמשים בתוכנות מעקב הורים אחר ילדיהם, כאשר 46% מתוכם הם יהודים, ו-65% הם ערבים. מרבית משתתפי המחקר המשתמשים בתוכנות מעקב על ילדיהם, משתמשים בהן על הטלפון הנייד של ילדיהם (44%), ו-7% על המחשב הביתי, ורק 4% על קונסולות משחקים, טבלטים וכדומה.
באשר לשאלה באיזו תוכנת מעקב הורים אתם משתמשים, 45% מהמשתמשים השיבו כי הם משתמשים בתוכנות מעקב הורים מסוג פמילי לינק של גוגל, 16% לא זוכרים, 7% משתמשים באפליקציית Find my Kids, ו-3% דרך הטלפון הנייד והספק. כאשר הפונקציות והשירותים העיקריים בהם נוהגים המשיבים להשתמש בתוכנות מעקב ההורים אחר ילדיהם, הן מיקום גיאוגרפי (58%), כניסה לאפליקציות (52%), הגבלת זמן גלישה (47%), היסטוריית גלישה (37%), גלישה ברשתות חברתיות (29%) ומעקב אחר הודעות טקסט וצ'אטים (22%).
בעוד שכ63% מהמשתמשים בתוכנת מעקב הורים מעידים כי השימוש הניב תועלת או הצדיק את השימוש בהן, 16% טענו כי אינם משתמשים בתוכנת המעקב כי הילד תמיד בהשגחת מבוגר, 14% טענו כי אין בכך צורך, ו11% השיבו כי הם סומכים על הילד, ואילו 9% מהמשיבים טענו כי הסיבה בגינה הם אינם משתמשים בתוכנת מעקב היא כי יש להם סינון תכנים.
