שימוש ומוגנות אינטרנט בקרב הגיל השלישי בישראל – נתוני 2023 וכלי ניתוח דמוגרפיים

במחצית השניה של שנת 2023 ערך איגוד האינטרנט הישראלי סקר "שימושים ומוגנות ברשת בקרב הגיל השלישי" בקרב אוכלוסיית בני ה-65 ומעלה בישראל, בו נבדקו דפוסי השימוש השימוש ברשת, מודעות לבטיחות והתגוננות מפגיעות רשת, והעמדות או החסמים של בני הגיל השלישי ביחס לאינטרנט ולשימוש ברשתות החברתיות. הממצאים מדגישים את הצורך והחיוניות של מחקר עומק ומאמץ לאומי של גופים ציבוריים לדאוג לגישה להנחיות וידע בנושאי מוגנות ברשת ושיפור האוריינות הדיגיטלית עבור אוכלוסיית הגיל השלישי.

השאלון נערך באופן טלפוני על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה בקרב 500 משיבים המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית הגיל השלישי בישראל, תוך אבחנה בין שלוש שכבות גיל : גילאי 65-69, 70-74 ו-75+. מתוך המדגם, 150 המשיבים (כ-30%) העידו כי אינם משתמשים באינטרנט כלל, כך שמספר המשיבים על מלוא שאלות הסקר עומד על 350 משיבים. בכלל זה,  מספר המשיבים על הסקר מקרב בני הגיל השלישי בחברה הערבית ובחברה החרדית היה נמוך, ולכן אינו מספק תמונה מייצגת עבור אוכלוסיות אלה. 

מיפוי דפוסי השימוש באינטרנט של הגיל השלישי

השימושים העיקריים באינטרנט בקרב בני ובנות הגיל השלישי הם: קבלת מידע רפואי ושירותי בריאות (71%), קבלת שירותי בנקאות ופיננסים (62%), ביצוע פעולות וקבלת מידע מהרשויות ומשרדים ממשלתיים (55%), גלישה ברשתות חברתיות (54%), ביצוע תשלומים וחשבונות (40%), קניות ברשת (26%). ניתן לחלק את הצרכים הדיגיטליים לשלוש דרגות: רמה בסיסית (יישומי מחשב וחיפוש ברשת), רמה תפקודית (מיצוי זכויות ושירותים חיוניים דיגיטליים) ורמה בטיחותית (מוגנות ברשת ודרכי התגוננות). כמו כן, נמצאו הבדלים מגדריים בכל הקשור לשימוש באינטרנט, וכן הבדלים משמעותיים על רקע הכנסה, חינוך ודת.

ירידה הדרגתית עם הגיל בגלישה במכשיר כלשהו, 60% מהמשיבים גולשים באמצעות סמארטפון מספר פעמים בשבוע, אולם רק מחצית מבני ה-75 ומעלה גולשים באמצעות טלפון נייד. 37% מבני הגיל השלישי עושים שימוש קבוע במחשב נייח כדי להתחבר לאינטרנט. רק 20% משתמשים במחשב נייד יותר מפעם בשבוע כדי להתחבר ברשת ו-10% בלבד בטאבלט. עם העלייה בגיל חלה ירידה בכמעט כל שימושי הגלישה כולל שימוש בדואר אלקטרוני (ועלייה בהיעדר דואר אלקטרוני).

שונות דמוגרפיות: 

גברים ונשים: 75% מהגברים השיבו שהם גולשים באינטרנט לעומת 64% בלבד בקרב הנשים. כמו כן, נמצא כי למרות ששימוש בדואר אלקטרוני הוא בעל תועלת מעשית ומקצועית לצורך קבלת שירותים ומידע חיוניים ופיננסיים, כ-30% מהנשים בגיל השלישי לא משתמשות בדואר אלקטרוני, זאת לעומת 18% מהגברים. גברים גולשים באינטרנט יותר לשירותי בנקאות ופיננסים וביצוע תשלומים וחשבונות מאשר נשים, 77% מהגברים השיבו שהם עושים שימוש באינטרנט לצרכים פיננסיים לעומת 50% בלבד בקרב נשים.

הבדלים בין קבוצות תרבותיות: עם העלייה ברמת הדתיות יש ירידה בשימוש בקבלת מידע רפואי, מידע מרשויות ומשרדי ממשלה, קניות ברשת ורשתות חברתיות. בהשוואה בתוך המגזר היהודי (ללא חרדים): חילונים מבצעים יותר בקניות ברשת (81%), משתמשים ברשתות חברתיות (68%), מבצעים תשלומים וחשבונות (56%). ומקבלים מידע מרשויות ומשרדי ממשלה באופן דיגיטלי (75%). חילונים משתמשים בדואר אלקטרוני יותר לקשר עם נותני שירות והרשמה לאתרים ואפליקציות ולקשר עם בני משפחה וחברים. מסורתיים פחות משתמשים בדואר אלקטרוני

השפעות הכנסה והשכלה בגיל השלישי: הנתונים המשפיעים ביותר על השימוש באינטרנט מבין אלה שנבדקו בסקר היו רמת השכלה ורמת הכנסה. הקבוצה שהעידה כי אינה משתמשת באינטרנט בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי מאופיינת ברמות הכנסה נמוכות בהרבה מהממוצע ורמת השכלה נמוכה מהממוצע.

יש עלייה בכל אופני השימוש בגלישה עם העלייה בהכנסה (ל- 30% מהמשיבים עם הכנסה מתחת לממוצע אין כתובת מייל, לעומת 0 משיבים בעלי הכנסה מעל לממוצע). באותו אופן יש עליה משמעותית בכל שימושי המייל.

בהתאם לעלייה בהשכלה יש עלייה במרבית סוגי השימושים (שירותי בריאות, בנקאות, ביצוע פעולות תשלומים), מבחינת גלישה ברשתות החברתיות לא נמצא הבדל בין רמות ההשכלה השונות.

חשיפה לפגיעות וסיכונים מסוגים שונים ודיווח לרשויות

הפגיעות הנפוצות בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי: ניסיון הונאה לקבלת פרטים אישיים היה הנפוץ ביותר 44%, 25% חוו ניסיון הונאה צרכנית, 5% לשון הרע.

לבני 70-74 קרה יותר שחוו הונאה או ניסיון הונאה לקבלת פרטים (ובני 75+ הכי פחות). חלה ירידה עם הגיל בחשיפה לתוכן לא הולם והונאה צרכנית, ייתכן שנובע מהירידה בשימוש ברשת. מבחינת דיווח על פגיעות מקוונות וקבלת עזרה עולה כי מבין משיבים שהעידו על פגיעות ברשת, כ-40% פונים למשטרה ו-27% נעזרים בבן משפחה. זאת, לעומת 49% שפונים לקרובי משפחה בנושאים של אוריינות דיגיטלית כגון תפעול טכני ומיומנויות גלישה.

שונות דמוגרפיות: 

גברים ונשים: גברים חוו פגיעות אלו ברשת יותר מנשים: הודעת פרסומת עם תוכן לא הולם (22% לעומת 9%), ניסיון הונאה וקבלת פרטים בהתחזות (51% לעומת 39%), וניסיון הונאה בנושאים צרכניים (34% לעומת 19%).

 גברים נוטים לדווח יותר למשטרה ונשים יותר לבני משפחה (47% לעומת 33%). 

הבדלים בין קבוצות תרבותיות: ככל שרמת הדתיות עולה, עולה רמת הדיווח למשטרה ויורדת המעורבות של משפחה או מכרים (עליה הדרגתית: 37% חילונים, 41% מסורתיים ו-44% דתיים).

השפעות הכנסה והשכלה: כמעט בכל סוגי האיומים חלה עלייה עם רמת ההכנסה. הדיווח למשטרה עולה עם ההכנסה (48% מהמשיבים בעלי הכנסה מעל לממוצע לעומת 29% עם הכנסה מתחת לממוצע). משיבים בעלי 11 שנות לימוד ומטה, נוטים לדווח יותר לבני משפחה מאשר לגורמים רשמיים (44%).

הערכת מיומנות/אוריינות/מודעות אודות בטיחות והתגוננות מפגיעות ברשת

ממצאי הסקר מראים שבני הגיל השלישי מכירים את אמצעי הזהירות השונים, אולם רובם עושים שימוש מועט בהם. 55% משתמשים בסיסמאות מורכבות, 54% משתמשים באימות דו שלבי, 47% מבצעים עדכוני מערכות ואפליקציות ו-38% בלבד מקפידים על נעילת מסך טלפון עם קוד או טביעת אצבע. 36% זוכרים סיסמאות בע"פ, 36% רושמים סיסמאות על פתק/פנקס. 24% סיסמאות אחרות לכל חשבון. 17% סיסמאות קבועות.

כשנשאלו על הצרכים הדיגיטליים, מעניין ש- 54% מהמשיבים לא רוצים כלל לשפר ידע בקטגוריות המוצעות. 34% רוצים לשפר מיומנות בסיסית (כולל חיפוש מידע אמין). בערך 1 מכל 4 משיבים רוצים לשפר את המודעות בנושא מיצוי זכויות ומידע להתגוננות.

שונות דמוגרפיות: 

גברים ונשים: נשים ביטאו יותר חשש ופחד מחשיפה כקושי משמעותי לדווח או להתלונן על פגיעה ברשת. גברים משתמשים באפשרויות המוגנות ברשת יותר מאשר נשים (פער של 12%-20% בשימוש בפעולות ההגנה השונות: אימות דו שלבי, סיסמאות מורכבות, עדכוני מערכת וכו' ). 

הבדלים בין קבוצות תרבותיות: חילונים משתמשים במספר אפשרויות מוגנות יותר מאחרים: קוד נעילת מסך, סיסמאות מורכבות ועדכוני מערכת הפעלה (פער של 15%-20%). 

גיאוגרפיה ומרכז-פריפריה: בצפון בלט שימוש בסיסמאות מורכבות ושונות כאמצעי הגנה ברשת. בדרום ובמרכז הכי פחות משתמשים באימות דו שלבי. בירושלים הכי פחות משתמשים בסיסמאות שונות לחשבונות, ויותר נותנים לאדם קרוב לשמור על הסיסמאות. עם חלוקת הצרכים הדיגיטליים ל-3 רמות: רמה בסיסית (יישומי מחשב וחיפוש ברשת), רמה תפקודית (מיצוי זכויות ושירותים חיוניים דיגיטליים ) ורמה בטיחותית (מוגנות ברשת ודרכי התגוננות ), נמצא שבצפון ובירושלים מבקשים יותר מידע על מיצוי זכויות ושירותים חיוניים דיגיטליים. בת"א מבקשים יותר מידע על דרכי התגוננות נגד איומים הונאות וסכנות חדשות ברשת. באזור המרכז פחות מתעניינים במיומנויות בסיסיות ליישומי מחשב אינטרנט ורשתות.

השפעות הכנסה והשכלה: שכיחות ההפעלה אמצעי ההתגוננות של עדכון מערכת הפעלה ושימוש בסיסמאות מורכבות בקרב הגיל השלישי עולה באופן הדרגתי עם ההכנסה, יחד עם רישום הסיסמאות במחשב או בסמרטפון. אימות דו שלבי וסיסמאות מורכבות בלטו בקרב בעלי הכנסה על תיכונית ומעלה (הפרש של כ-30% בשימוש בכלים אלו בין משיבים בעלי הכנסה מעל לממוצע לבין מתחת לממוצע). בעלי השכלה על תיכונית ומעלה משתמשים יותר יחסית בסיסמה אחרת לכל חשבון. משתמשים בעלי השכלה נמוכה יותר, נותנים לאדם קרוב לשמור על הסיסמאות.

תפיסות, עמדות חסמים כלפי האינטרנט והשימוש ברשתות החברתיות, ממה מפחדים? מה מגביל אותם? מה חושבים שיעזור להם? 

49% מבני הגיל השלישי מקבלים עזרה מקרובי משפחה ומכרים בתפעול טכני ומיומנויות גלישה. 31% לא מקבלים עזרה כלל. 25%-28% מקבלים עזרה בצריכה ברשת, קבלת שירותים ממשלתיים והגנה על הבטיחות והפרטיות ברשת. 19% בלבד מקבלים עזרה בשליחת מיילים. מבחינת דיווח על פגיעות מקוונות וקבלת עזרה עולה כי מבין משיבים שהעידו על פגיעות ברשת, כ-40% פונים למשטרה ו-27% נעזרים בבן משפחה. זאת, לעומת 49% שפונים לקרובי משפחה בנושאים של אוריינות דיגיטלית כגון תפעול טכני ומיומנויות גלישה. בני 70-74 נעזרים יותר בתפעול טכני ובטיחות ופרטיות ברשת, בני 65-69 בקבלת שירותים ממשלתיים (דבר שפחות עם הגיל).

קשיים לדיווח/תלונה על פגיעה: 28% טענו שדבר לא מקשה עליהם לדווח על פגיעות ברשת ו- 25% סירבו או לא ידעו לענות. 13.5% אמרו שאינם יודעים למי לפנות. 13% העידו על חוסר מודעות לעצם הפגיעה ברשת, 9% על חוסר אמון במערכת האכיפה ו- 6% על פחד או חשש מחשיפה, 7% על בושה.

שונות דמוגרפיות: 

הבדלים בין קבוצות תרבותיות: חילונים מרגישים פחות צורך בעזרה לקבלת שירותים ממשלתיים ברשת (23% חילונים לעומת 33% דתיים). דתיים ציינו חסם משמעותי לדיווח על פגיעה: "לא יודעים למי לפנות" (20% דתיים לעומת 12% חילוניים).

גיאוגרפיה ומרכז-פריפריה: בערים קטנות ציינו שהם פחות מקבלים עזרה מקרובים ומכרים, 25% מהמשיבים ביישובים קטנים עד 50K איש, ענו שהם לא מדווחים על פגיעות ברשת בגלל חוסר מודעות לעצם הפגיעה ברשת, לעומת 11% מהערים הגדולות עם 200K תושבים ומעלה . בערים קטנות ציינו את הקושי לדווח בשל חוסר מודעות לעצם הפגיעה ברשת.  

השפעות הכנסה והשכלה: בעלי הכנסה מתחת לממוצע מקבלים יותר עזרה בשליחת מיילים (21% לעומת 12% מבעלי הכנסה מעל לממוצע). בעלי הכנסה ממוצעת, מבקשים עזרה ברכישות וצרכנות ברשת (40%, פער של כ-20% ביחס לקצוות). בעלי השכלה אקדמית ציינו יותר שאינם יודעים למי לפנות כחסם דיווח (20% לעומת 7% עד 11 שנות לימוד).