המידע והתרשימים בעמוד זה מבוססים על נתונים שפרסם מכון המחקר Pew Research Center בחודש אפריל 2020 על 34 מדינות (הנתונים נאספו ברבעון הרביעי של שנת 2019) ובחודש פברואר 2024 (הנתונים נאספו בשנים 2023-2022) בקרב 26 מדינות.
בשמונה מדינות בעלות הכנסה בינונית שנסקרו על ידי מרכז המחקר Pew ב-2023, שתי פלטפורמות עיקריות – וואטסאפ ופייסבוק – שולטות בזירת המדיה החברתית
- במדינות אמריקה הלטינית, אפריקה ודרום אסיה, 73% מהמבוגרים אומרים שהם משתמשים בוואטסאפ ו-62% אומרים שהם משתמשים בפייסבוק. מספר נמוך בהרבה אומרים שהם משתמשים בטיקטוק (חציון של 36%), אינסטגרם (29%), טוויטר (20%) או טלגרם (15%). הסקרים נערכו בארגנטינה, ברזיל, הודו, אינדונזיה, קניה, מקסיקו, ניגריה ודרום אפריקה.
- וואטסאפ בולטת במיוחד בזכות התפוצה הרחבה שלה במדינות בעלות הכנסה בינונית. בכל שמונה המדינות שנבדקו, לפחות מחצית מהמבוגרים משתמשים בוואטסאפ, עם שיעורים הנעים בין 50% בהודו ל-90% בברזיל. בארצות הברית, לשם השוואה, רק 29% מהמבוגרים משתמשים בוואטסאפ.
- פייסבוק יותר פופולרית בארה"ב מאשר בחלק מהמדינות בעלות ההכנסה הבינונית. כשני שליש מהמבוגרים בארה"ב (68%) משתמשים בפייסבוק, לעומת שיעורים נמוכים יותר בקניה (62%), דרום אפריקה (61%), ניגריה (56%), אינדונזיה (53%) והודו (39%).
- השימוש בטיקטוק וטוויטר דומה בדרך כלל בארה"ב ובמדינות בעלות הכנסה בינונית שנבדקו. לדוגמה, שליש מהמבוגרים בארה"ב משתמשים בטיקטוק, בדומה ל- 36% במדינות הבינוניות. אפילו בהודו – שם טיקטוק נאסר באופן רשמי – 13% מהמבוגרים אומרים שהם משתמשים בפלטפורמה.
השימוש במדיה חברתית נפוץ יותר בקרב צעירים ואנשים בעלי הכנסה גבוהה בכלכלות מתפתחות
צעירים נוטים הרבה יותר מאשר מבוגרים להשתמש במדיה חברתית, כולל אתרים ספציפיים. לדוגמה, בהודו, שלושה רבעים מהצעירים בגילאי 18 עד 29 משתמשים בוואטסאפ, לעומת רק 17% מהאנשים בגיל 50 ומעלה. דפוס זה עקבי כמעט בכל הפלטפורמות, אם כי ההבדלים אינם תמיד כה גדולים.
אנשים עם הכנסה גבוהה נוטים יותר להשתמש בפלטפורמות שעליהן נשאלו בסקר בכל אחת מהמדינות שנבדקו. לדוגמה, 63% מהניגרים בעלי הכנסות מעל החציון הלאומי משתמשים בפייסבוק, לעומת 41% מהניגרים שמרוויחים פחות מהחציון הלאומי.
ישנם הבדלים דומים גם לפי רמת השכלה, עם שיעור שימוש גבוה יותר באתרים אלו בקרב אנשים בעלי השכלה גבוהה יותר.
הנתונים המפתיעים של גרמניה: פער משמעותי בין שימוש באינטרנט לשימוש ברשתות חברתיות
הרוב המכריע של המבוגרים הגרמנים (93%) גולשים באינטרנט לפחות מדי פעם או שיש להם גישה לאינטרנט באמצעות סמארטפון. אולם, רק כמחצית מהמבוגרים הגרמנים (51%) מדווחים על שימוש ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם, סנאפצ'אט, טיקטוק או X. כלומר, שיעור המשתמשים באינטרנט בגרמניה גבוה משמעותית משיעור המשתמשים ברשתות חברתיות, פער גדול יותר מכל מדינה אחרת שנבדקה.
לשם השוואה, בקרב כמה משכנותיה המערביות של גרמניה, כגון בלגיה, צרפת, איטליה, ספרד, שוודיה ובריטניה, בדומה לגרמניה, כ-90% או יותר מהמבוגרים משתמשים באינטרנט. אולם, בניגוד לגרמניה, בכ-⅔ מהמדינות האלה או יותר משתמשים ברשתות חברתיות.
במדינות אחרות ברחבי העולם, השימוש באינטרנט פחות נפוץ מבגרמניה, אך השימוש ברשתות חברתיות נפוץ יותר. דוגמה מובהקת לכך היא דרום אפריקה, שם שיעור המשתמשים באינטרנט נמוך ב-15% בהשוואה לגרמניה (78% לעומת 93%), אך במקביל, שיעור המשתמשים ברשתות חברתיות גבוה ב-20% (71% לעומת 51%). במילים אחרות, גולשי אינטרנט בדרום אפריקה נוטים הרבה יותר מגולשי אינטרנט בגרמניה להשתמש ברשתות חברתיות.
צעירים גרמנים פחות פעילים ברשתות חברתיות בהשוואה למדינות אחרות
שימוש ברשתות חברתיות בגרמניה נמוך יחסית אפילו בקרב צעירים. בכל מדינה שנסקרה, צעירים נוטים יותר מבוגרים להשתמש ברשתות חברתיות. למרות שגרמניה היא מדינה יחסית מבוגרת – עם גיל חציון גבוה יותר מרוב המדינות – זה לא בהכרח מסביר את השימוש הנמוך יותר שלה ברשתות חברתיות, כאשר גם צעירים גרמנים משתמשים ברשתות חברתיות בשיעורים נמוכים יחסית.
בעוד ש-100% מהמבוגרים הגרמנים מתחת לגיל 40 מחוברים לרשת, חלק קטן בהרבה מהם (79%) משתמשים ברשתות חברתיות. לעומת זאת, בצרפת השכנה, 99% מהמבוגרים מתחת לגיל 40 משתמשים באינטרנט ו-90% משתמשים ברשתות חברתיות.
למה השימוש ברשתות חברתיות נמוך יותר בגרמניה?
לא ניתן לקבוע בוודאות מדוע גרמנים נוטים פחות מאנשים בוגרים במדינות רבות אחרות להשתמש ברשתות חברתיות. אבל העובדה ששימוש באינטרנט נפוץ כל כך בגרמניה מרמזת שזה לא בגלל חוסר גישה לאתרים אלה.
יתרה מכך, הנתונים מלמדים שלגרמנים גם אין השקפה שלילית במיוחד על רשתות חברתיות או על ההשפעה שלהן על החברה בהשוואה לאנשים במדינות אחרות (הרחבה: נתונים השוואתיים בין מדינות העולם בשאלה על עמדות ביחס להשפעת הרשתות החברתיות על הדמוקרטיה)
