סגור
נתונים אודות הבדלים בנגישות לאינטרנט בין אוכלוסיות שונות בישראל, ופערים באוריינות דיגיטלית.
סקר טלפוני שנערך בקרב 400 משיבים דוברי ערבית המהווים מדגם מייצג של גיל, מין וחלוקה גיאוגראפית במגזר הערבי. הסקר ביקש לבחון…
המשיכו לקרוא כתבה זוסקר טלפוני שנערך בקרב 400 משיבים דוברי ערבית המהווים מדגם מייצג של גיל, מין וחלוקה גיאוגראפית במגזר הערבי. הסקר ביקש לבחון את הרגלי צריכת המדיה במגזר הערבי תוך התמקדות באתר פייסבוק, העמדות כלפי חשיפה באתר והשפעת האתר על הציבור הערבי בישראל. להלן הממצאים העיקריים מהסקר -
המשיכו לקרוא כתבה זוהסקר נערך בקרב 350 נשים בגילאים 25-60 המשתמשות במידה חברתית. להלן עיקרי הממצאים - מדיה 95% מהנשים שנסקרו בודקות\שולחות מייל לפחות פעם אחת ביום ו-21% קוראות בלוגים. נראה כי נשים בטווח הגילאים 25 - 35 משתתפות יותר בקבוצות דיון (27%) ביחס לנשים בטווח הגילאים 36 - 54 (20%) ונשים מעל גיל 55 (12%).
המשיכו לקרוא כתבה זוהמחקר הקיף כ-1,200 נשאלים הגולשים באינטרנט (המייצגים את כלל האזרחים ישראל) ועסק בשני מוקדים עיקריים - 1. הרגלי צריכת וייצור התוכן של הגולשים בישראל (השתתפות פעילה ברשתות חברתיות, צפייה והעלאה של סרטונים, שיתוף תמונות, כתיבת בלוגים ועוד) 2. הרגלי והעדפות הגולשים בכל הקשור לצריכת תוכן באתרים מקומיים ובינלאומיים.הסקר הינו פרויקט משותף של בית הספר לתקשורת, המסלול האקדמי, המכללה למנהל במימון חברת “גוגל” ישראל ובראשו עמד ד”ר יובל דרור. להלן עיקרי הנתונים כפי שהם מופיעים בדוח המחקר -
המשיכו לקרוא כתבה זולפי מחקר של משרד התמ"ת משנת 2010, המבוסס על נתוני הלמ"ס, ובהשוואה למחקר דומה שנעשה בשנת 2006: יש עליה בשימוש במחשב בקרב אנשים עם מוגבלות עולה ל- 58%, אך עדיין נמוך בהשוואה לשימוש בקרב…
המשיכו לקרוא כתבה זומהנתונים עולה כי למרות החשיבות המיוחסת לבחירות המוניציפליות במגזר הפלסטיני-ישראלי ועל אף שיעור ההצבעה הגבוה - השימוש ברשת לצורכי הקמפיינים השונים במגזר היה זעום.
המשיכו לקרוא כתבה זודוח "eHealth Literacy: Extending the Digital Divide to the Realm of Health Information" מציג ממצאי מחקר שערכו ד"ר אסתר בריינין וד"ר אפרת נטר מהמחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין. במחקר, שנערך על ידי סקר טלפוני, השתתפו 4,286 נשאלים בכדי להגיע למדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בארץ. במחקר נבחנו התדירות ואופן השימוש באינטרנט לצורכי בריאות. להלן ממצאים עיקריים מתוך הסקר -
המשיכו לקרוא כתבה זו"סקר השימוש ביישומי האינטרנט, התנהגות ולמידה ברשת בקרב ילדים ובני נוער" נערך על ידי אינה בלאו מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה באוניברסיטת חיפה. הסקר כלל 3,867 ילדים ובני נוער (בגילאי 7 עד 17), מתוכם 2884 מהמגזר היהודי, 534 מהמגזר הערבי ו- 449 מהמגזר הבדואי. הסקר התבסס על שאלון מקוון בעברית וערבית שפורסם במשך שבועיים באינטרנט ובו התבקשו הנשאלים לדרג בין 1 ל-5 את מידת השימוש ביישומי אינטרנט . ייתכן כי המשיבים היו מבין הפעילים יותר ברשת האינטרנט, יחסית לכלל אוכלוסיית הצעירים בארץ. להלן עיקרי…
המשיכו לקרוא כתבה זוסקר האינרנט של TNS טלסקר, הוא סקר תקופתי הנערך בקרב מדגם של 1,204 משתמשי אינטרנט (גילאי +13) מפיזור ארצי המייצג את האוכלוסייה היהודית בישראל. מהסקר שנערך בדצמבר 2011 עולה כי -
המשיכו לקרוא כתבה זוממצאים עיקריים -
המשיכו לקרוא כתבה זומחקר של משרד התמ"ת המתבסס על נתוני הלמ"ס בין השנים 2002-2006 מעלה כי קיים בישראל אי שוויון בשימוש באינטרנט ובמחשב, בין אנשים עם מוגבלות לבין שאר האוכלוסייה. בעוד 65% מהישראלים ללא מוגבלות סיפרו כי…
המשיכו לקרוא כתבה זוממצאים עיקריים -
המשיכו לקרוא כתבה זוממצאים עיקריים -
המשיכו לקרוא כתבה זוWorld internet project הוא פרויקט עולמי הסוקר את השימוש והעמדות של אנשים בנושא האינטרנט. הסקר כולל 16 מדינות ומציג נתונים ברמת פירוט משתנה המאפשרים להשוות בין המדינות השונות. הנתונים המתייחסים לישראל מבוססים על סקר שנערך בקרב 654 נשאלים (504 מהם יהודים ו-151 ערבים) בגילאי 13 ומעלה מתוך מדגם מקרי המייצג את אוכלוסיית ישראל. להלן ממצאים עיקריים מהסקר - פערים מהותיים באופני השימוש באינטרנט בין המגזר היהודי למגזר הערבי -
המשיכו לקרוא כתבה זו35% מהאנשים עם מוגבלות דיווחו כי השתמשו במחשב בחודש שקדם לראיון. לשם השוואה, בקרב האוכלוסייה ללא מוגבלות הנתון גבוהה כמעט פי 2 ועומד על כ-65%.
המשיכו לקרוא כתבה זודוח של מיכל אלפסי ממשרד התמ"ת שהוכן לקראת הכנס השנתי השלישי של המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. הדוח מציג ניתוח של נתונים מתוך הסקר החברתי 2002 ו-2010. להלן טבלה המרכזת את אחוזי השימוש במחשב ובאינטרנט בקרב אנשים עם מוגבלויות -
המשיכו לקרוא כתבה זו
אנו מנהלים את מרחבי שמות המתחם הלאומים (domain names) הישראלי בסיומת il. ו-.ישראל, ואת מחלף האינטרנט (IIX), ודואגים שבכל עת, ומכל מקום, ניתן יהיה להשתמש בבטחון, במהירות ובחופשיות בשירותי אינטרנט ישראליים וגלובליים. כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, פעילות זו מתנהלת באופן ניטרלי, ללא מטרות רווח וללא שיקולים מסחריים ופוליטיים. זאת, לצד יצירת מידע, כלים שימושיים ונתונים על האינטרנט בישראל.
