סגור
נתונים ומחקר אודות רשתות חברתיות ופלטפורמות מקוונות בישראל, מאפייני השימוש בהם ועמדות הציבור ביחס אליהם.
המחקר נערך על ידי 'חברת יפעת' עבור הקרן החדשה לישראל ובחן 4,000 פוסטים, שפורסמו ברשתות החברתיות בחצי השנה האחרונה. מטרת המחקר הייתה…
המשיכו לקרוא כתבה זוהמחקר נערך על ידי 'חברת יפעת' עבור הקרן החדשה לישראל ובחן 4,000 פוסטים, שפורסמו ברשתות החברתיות בחצי השנה האחרונה. מטרת המחקר הייתה לבחון את דרכי ההתבטאויות ברשת ומידת האלימות העולה מהתבטאויות העוסקות בערבים, פליטים, חרדים, מתנחלים, אנשי שמאל, בעלי הון, פוליטיקאים, עיתונאים, המערכת האקדמאית ובג"צ. להלן ממצאים עיקריים מתוך המחקר -
המשיכו לקרוא כתבה זוסקר אופני השימוש ברשתות חברתיות בקרב בני נוער ערבים נערך על ידי אסמאא נאדר גנאיים, חאלד אסעד ומואניס טיבי ממכללת אלקאסמי. הסקר נערך בקרב 495 בני נוער ערבים (הגיל הממוצע היה 15.9) אשר יש להם חשבון פעיל ברשת החברתית "פייסבוק". מטרת הסקר הייתה לבחון את אופני השימוש באתר פייסבוק והקשרים החברתיים הנוצרים בו. להלן ממצאים עיקריים מתוך הסקר -
המשיכו לקרוא כתבה זובין השנים 2011-2016 פורסם דו"ח השנתי בשם "התקשורת בישראל: סדרי יום, שימושים ומגמות". הדו"ח נערך על ידי ד"ר רפי מן וד"ר אזי לב-און, ופורסם על ידי המכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה בשיתוף יפעת…
המשיכו לקרוא כתבה זומחקר שנערך על ידי ענת כהן ולאה עייני מאוניברסיטת תל אביב. במחקר נבדקו 267 תלמידים בכיתות ח' עד י"ב בעזרת סקר שהכיל 47 שאלות (סגורות ופתוחות). ממצאים עיקריים מהמחקר -
המשיכו לקרוא כתבה זוסקר טלפוני שנערך בקרב 400 משיבים דוברי ערבית המהווים מדגם מייצג של גיל, מין וחלוקה גיאוגראפית במגזר הערבי. הסקר ביקש לבחון את הרגלי צריכת המדיה במגזר הערבי תוך התמקדות באתר פייסבוק, העמדות כלפי חשיפה באתר והשפעת האתר על הציבור הערבי בישראל. להלן הממצאים העיקריים מהסקר -
המשיכו לקרוא כתבה זוהסקר נערך בקרב 350 נשים בגילאים 25-60 המשתמשות במידה חברתית. להלן עיקרי הממצאים - מדיה 95% מהנשים שנסקרו בודקות\שולחות מייל לפחות פעם אחת ביום ו-21% קוראות בלוגים. נראה כי נשים בטווח הגילאים 25 - 35 משתתפות יותר בקבוצות דיון (27%) ביחס לנשים בטווח הגילאים 36 - 54 (20%) ונשים מעל גיל 55 (12%).
המשיכו לקרוא כתבה זוסקר שנערך לקראת יום הגלישה הבטוחה וכלל 300 הורים, 150 נערים בגילאי 13 עד 16 ו-150 ילדים בגילאי 6 עד 12 (שנסקרו בשיתוף עם הוריהם).בסקר ניתן למצוא השוואה בין תפיסות ההורים לדעות הילדים בנושאי דרכי הגלישה, זמן הגלישה והאתרים או שירותים אליהם הם גולשים, ופעולות בעלות סיכון שמבצעים הילדים ובני הנוער. בנוסף נבדקה קבלת הדרכה על גלישה בטוחה ונקיטת פעולות בנושא בקרב ההורים, בני הנוער והילדים, כמו גם דרך ההתמודדות במקרים של חשיפה לתכנים שאינם מתאימים והטרדות באתרים שונים. להלן…
המשיכו לקרוא כתבה זוהמחקר הקיף כ-1,200 נשאלים הגולשים באינטרנט (המייצגים את כלל האזרחים ישראל) ועסק בשני מוקדים עיקריים - 1. הרגלי צריכת וייצור התוכן של הגולשים בישראל (השתתפות פעילה ברשתות חברתיות, צפייה והעלאה של סרטונים, שיתוף תמונות, כתיבת בלוגים ועוד) 2. הרגלי והעדפות הגולשים בכל הקשור לצריכת תוכן באתרים מקומיים ובינלאומיים.הסקר הינו פרויקט משותף של בית הספר לתקשורת, המסלול האקדמי, המכללה למנהל במימון חברת “גוגל” ישראל ובראשו עמד ד”ר יובל דרור. להלן עיקרי הנתונים כפי שהם מופיעים בדוח המחקר -
המשיכו לקרוא כתבה זוהסקירה, שנערכה על ידי מרכז יפעת, בוחנת מגמות בהיקף החשיפה של נושאים מסדר היום הציבורי בתקשורת המסורתית ובאתרי התוכן. הסקירה כוללת השוואת אחוזי החשיפה של נושאים מתוך סך החשיפה בתקשורת ובאינטרנט בכל שנה כמו גם השוואת ממוקדת יותר של אירועים מרכזיים שעמדו במרכז סדר היום הציבורי בשנת 2010 והחשיפה שלהם באמצעי התקשורת השונים (עיתונות, אתרי תוכן, טלווזיה, רדיו ותוכן גולשים).
המשיכו לקרוא כתבה זו"סקר השימוש ביישומי האינטרנט, התנהגות ולמידה ברשת בקרב ילדים ובני נוער" נערך על ידי אינה בלאו מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה באוניברסיטת חיפה. הסקר כלל 3,867 ילדים ובני נוער (בגילאי 7 עד 17), מתוכם 2884 מהמגזר היהודי, 534 מהמגזר הערבי ו- 449 מהמגזר הבדואי. הסקר התבסס על שאלון מקוון בעברית וערבית שפורסם במשך שבועיים באינטרנט ובו התבקשו הנשאלים לדרג בין 1 ל-5 את מידת השימוש ביישומי אינטרנט . ייתכן כי המשיבים היו מבין הפעילים יותר ברשת האינטרנט, יחסית לכלל אוכלוסיית הצעירים בארץ. להלן עיקרי…
המשיכו לקרוא כתבה זוהממצאים הכללים העולים מהסקר הם כי ל-81% מבני הנוער בישראל, ל-59% מההורים ול-42% מהמורים בישראל יש חשבון פייסבוק פעיל. 27% מבני הנוער בישראל חברים של לפחות אחד מן המורים שלהם בפייסבוק ו-24% מהמורים השיבו כי הם חברים של תלמידים שלהם מההווה ו/או מהעבר.נתונים אודות פגיעה באמצעות פייסבוק12% מבני הנוער בישראל השיבו כי נפגעו באמצעות רשת הפייסבוק. 8% מהפגיעות היו מילוליות (4% נפגעו מאלימות מילולית או קללות ו-4% מעלבונות). 3% מהפגיעות היו בשל הפצת שמועות לא נכונות ו-3% נוספים נפגעו מחבריהם…
המשיכו לקרוא כתבה זורוב מוחלט מבני הנוער (כ-93%) גולשים לפחות פעם בשבוע באתרי רשתות חברתיות וכ-77% אחוז מהם עושים זאת לפחות פעם ביום.בממוצע כ-39% מהנשאלים סבורים כי אתרים אלו בטוחים, הערכות הבטיחות גבוהות יחסית בקרב המגזר הערבי (52% סברו כי אתרים אלו בטוחים ביחס ל-36% בקרב המגזר היהודי) ובקרב בנים (42% מהבנים סברו כי אתרים אלו בטוחים ביחס ל-33% בקרב הבנות).הסיבות העיקריות לכך שהרשתות החברתיות נתפסות כמרחב לא בטוח הן ריבוי מתחזים (29%) והעדר פרטיות וחשיפת פרטים אישיים (24%).כ-55% מהנשאלים טוענים כי הם תמיד…
המשיכו לקרוא כתבה זוהדוח "הטרדה מינית בעבודה" מביא ממצאים משני סקרים שערך משרד התמ"ת בנושא הטרדה מינית -
המשיכו לקרוא כתבה זוWorld internet project הוא פרויקט עולמי הסוקר את השימוש והעמדות של אנשים בנושא האינטרנט. הסקר כולל 16 מדינות ומציג נתונים ברמת פירוט משתנה המאפשרים להשוות בין המדינות השונות. הנתונים המתייחסים לישראל מבוססים על סקר שנערך בקרב 654 נשאלים (504 מהם יהודים ו-151 ערבים) בגילאי 13 ומעלה מתוך מדגם מקרי המייצג את אוכלוסיית ישראל. להלן ממצאים עיקריים מהסקר - פערים מהותיים באופני השימוש באינטרנט בין המגזר היהודי למגזר הערבי -
המשיכו לקרוא כתבה זו
אנו מנהלים את מרחבי שמות המתחם הלאומים (domain names) הישראלי בסיומת il. ו-.ישראל, ואת מחלף האינטרנט (IIX), ודואגים שבכל עת, ומכל מקום, ניתן יהיה להשתמש בבטחון, במהירות ובחופשיות בשירותי אינטרנט ישראליים וגלובליים. כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, פעילות זו מתנהלת באופן ניטרלי, ללא מטרות רווח וללא שיקולים מסחריים ופוליטיים. זאת, לצד יצירת מידע, כלים שימושיים ונתונים על האינטרנט בישראל.
