ביום 17.3.2025 הגישו איגוד האינטרנט הישראלי והקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר באוניברסיטה העברית את התייחסותם לנוסח העדכני של הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – חשיפת פרטי מידע של מנוי ברשת תקשורת אלקטרונית), התשפ"ג-2022 כפי שאושר בוועדת השרים בתחילת שנת 2025.
לעמדתנו, אין מקום לדון בקביעת הסדר ביחס ללשון הרע טרם חשיבה על ההסדר הראוי ביחס להטרדה מינית ופגיעה בפרטיות. ביום 10.1.2025 הונחה על שולחן הכנסת בידי חברי כנסת הצעת החוק הפרטית שנוסחה על ידי הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר בנושא חשיפת זהותם של מטרידים מינית ברשת תקשורת אלקטרונית. אנו סבורים כי העדפת דיונים במסגרת הצעת החוק הזו, הן מבחינת העוולה שהיא שמה במוקד, והן מבחינת המנגנונים המגנים טוב יותר על הזכות לביטוי באנונימיות, תשרת בצורה מיטבית את האינטרס הציבורי.
רקע ותמצית ההתייחסות
עם התקדמות הטכנולוגיה והרחבת הגישה לרשת, התגברה כמות הפגיעות שמתבצעות ברשת. חלק מהפגיעות הללו מתבצעות תוך ניצול האנונימיות של הרשת – משתמשים פוגעים לעיתים רבות אינם נדרשים להזדהות בשמם, ויכולים להסתתר מאחורי המסך. מאחר שעל מנת לתבוע במשפט הישראלי יש לספק את פרטי הנתבע, האנונימיות מקשה על נפגעים באיתור הפוגעים שלהם ובהגשת תביעות נגדם. לכן, עם השנים נפגעים רבים פנו לחברות טכנולוגיה בבקשה לקבל פרטים כלשהם על המשתמשים האנונימיים.
אנו מסכימים כי יש לתת מענה לצורך שבחשיפת זהות מעוולים אנונימיים במקרים המתאימים. עם זאת, הצעת החוק הנוכחית, כתיקון לחוק איסור לשון הרע בלבד, ובנוסח הגולמי שלה מספקת מענה חלקי ומוגבל לחוסר המשפטי שיש לתת לו מענה, ומנגד אינה נותנת הגנה מספקת לזכויות ואינטרסים אל מולם יש לאזן את הליך חשיפת הזהות. טיפול משפטי ראוי ומאוזן בחשיפת פרטי מעוול אנונימי מחייב מענה כולל לסוגים נוספים של פגיעות רשת, כמו פגיעה בפרטיות והטרדה מינית – שנותרות ללא מענה בהצעת החוק, כמו גם להבטיח כי לא יעשה שימוש לרעה בהליך זה על מנת להשתיק ביטויים אנונימיים לגיטימיים.
זאת ועוד, בעוולת לשון הרע, יש לתת את הדעת על כך שצדדים בוויכוח עלולים לעשות שימוש לרעה במנגנוני חשיפת פרטים שיעמדו לרשותם, ובכך לפגוע באופן משמעותי בליבת חופש הביטוי באינטרנט – האנונימיות. זאת, בניגוד להסדר לחשיפת פרטים בגין פגיעה בזכות יוצרים, בפרטיות או בהטרדה מינית, שההשפעה שלהן על חופש ביטוי פחותה. ההבדל בין לשון הרע לעוולות האחרות נובע בין היתר מההגדרה של 'לשון הרע' בחוק, הגדרה שהיא רחבה מאד וכוללנית, וממבנה החוק, השם את הדגש בדיון המשפטי על ההגנות הקבועות בו ולא על הוכחת עצם קיומה של העוולה.
Loading...
Reload document 
Open in new tab 