החל מאוקטובר 2023 ובעקבות מלחמת חרבות ברזל ממשלת ישראל והכנסת פועלות להגבלת פעילותם של גופי תקשורת זרים הפוגעים בביטחון המדינה. בפרט, מדובר בהגבלת יכולת הפעולה בישראל של גופי התקשורת אלמיאדין ואלג'אזירה. ב-20.10.2023 הותקנו תקנות שעת חירום שהסמיכו את שר התקשורת, בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, להורות על חסימת אתרים, חסימת שידורים, סגירת משרדים והחרמת ציוד של גופי תקשורת לתקופה של עד 30 ימים. הוראות אלה יובאו לאישור שופט בבית משפט מחוזי תוך 24 שעות, שיוכל להחליט אם להשאירן בתוקף, לבטלן או לקצר את תקופת תוקפן. מכוח תקנות אלה נחסמו שידורי רשת אלמיאדין בישראל.
חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 נחקק כהוראת שעה שהחליפה את התקנות ביום 2.4.2024, ותוקפה נקבע לחצי שנה, עד אוקטובר 2024. בנוסף, החוק האריך את תוקף הוראות שר התקשורת ל-45 יום. ב-21.11.2024 תוקנה הוראת השעה והוארך תוקף הוראות שר התקשורת ל-60 יום. בנוסף, התיקון האריך את תוקפה של הוראת השעה עד 31.5.2025. מכוח הוראת השעה נחסמו שידורי גופי התקשורת אלג'אזירה ואלמיאדין בישראל.
לסקירה מקיפה של ההיסטוריה החקיקתית של התקנות והחוק, הפעלתם כנגד גופי התקשורת הזרים והליכים משפטיים מכוחם ראו סקירה של איגוד האינטרנט בנושא חוק ותקנות מניעת פגיעת גוף שידורים זר בבטחון המדינה.
ביום 10.6.2024 הוגשה הצעת חוק פרטית לתיקון החוק מטעם חבר הכנסת אריאל קלנר (הליכוד). במסגרת הצעת החוק מוצע:
- להפוך את החוק לקבוע, במקום הוראת שעה.
- להסמיך את שר התקשורת להורות לגורמים המפעילים אתרי אינטרנט לנקוט או גופים שעיקר פעילותם הפצת תכני משתמשים (רשתות חברתיות בהן יש אפשרות להעלות סרטונים כמו פייסבוק, יוטיוב ואינסטגרם) בפעולות למניעת הפצת שידורים חיים או באופן נדחה למשתמשים בשטח ישראל.
- לקבוע שהוראה של שר התקשורת לעצור שידורי ערוץ תהיה קבועה עד לקבלת החלטה אחרת.
- להאריך את תוקפם של צווים אחרים בחוק (סגירת משרדי ערוץ תקשורת, תפיסת מכשירי שידור, הסרת אתרי האינטרנט של גוף התקשורת או הגבלת הגישה אליהם) מ-60 יום ל-90 יום.
הצעת החוק נידונה בוועדה לביטחון לאומי, והתקיימו דיונים לגבי תוכנה ב-28.10.2024, 4.11.2024 ו-8.1.2025.
לעמדת איגוד האינטרנט, אין הצדקה להפוך את החקיקה לקבועה, אלא מדובר בחקיקה קיצונית שמטרתה הגנה על ביטחון ישראל בעת מלחמה בלבד. בהיעדר מצב מלחמה – ישראל, כדמוקרטיה, יכולה להרשות לעצמה פגיעה מסוימת באינטרסים שלה בידי גופי תקשורת זרים, לצורך שמירה על חופש הביטוי, חופש העיתונות והגישה למידע של תושביה. הארכת תוקפם של הצווים מכוח החוק והפיכת צו להפסקת שידורי גופי התקשורת לקבוע מקטינים את ההזדמנויות לביקורת שיפוטית על תקינות ההליך, וכך מגדילים את הסיכוי לפגיעה לא מוצדקת בזכויות של תושבי ישראל.
יתרה מכך, הצעת החוק אינה מגבירה את האפקטיביות של החוק בשמירה על ביטחון המדינה, אך יש לה פוטנציאל לפגוע באופן משמעותי בתשתיות האינטרנט בישראל ובזכויות של תושבי ישראל לחופש ביטוי ולגישה למידע. בפרט, חסימה של אתרים על בסיס כתובת IP עשויה לגרום בקלות לפגיעה בפעילותם של אתרים אחרים, שמקושרים לאתרים שאותם מנסים לחסום, וכך לפגוע בהיקף נרחב באתרי אינטרנט שאינם קשורים.
עיון במסמך המלא:
Loading...
Reload document 
Open in new tab
