סגור
עמוד זה מרכז סקירות ועדכונים אודות מודלים ועקרונות לאסדרת פלטפורמות ושירותים מקוונים המתגבשים בזירה הבינלאומית.
ביום 13.09.2022, חתם מושל מדינת קליפורניה על חוק חדש (AB-587: Social Media Companies: Terms of Service) שמטרתו להגן על משתמשים ברשתות חברתיות מפני שנאה ומדיסאינפורמציה, באמצעות דרישה מהרשתות חברתיות לפרסם בפומבי את…
קראו עודסקירת דוחות שפרסמה נציבות הסחר האמריקאית, שמציגים את הפעולות שעשתה הרשות להגנה על צרכנים מבוגרים וזקנים, שעלולים להיות פגיעים יותר להונאות והתנהגויות מטעות או לא הוגנות.
קראו עודמאגר של בקשות להסרת תכנים באינטרנט, באמצעותו ניתן לבחון תבניות ודפוסים בבקשות חסימת תכנים. המאגר מאפשר לחפש בו מידע לפי מדינה, וניתן להשתמש בו כדי לחקור מגמות בהגשת בקשות לחסימת והגבלת תכנים בישראל.
קראו עודסקירה של פעולות רשויות הגנת הצרכן והגנה על הפרטיות באיחוד האירופי ובארה"ב לזיהוי, מניעה ואכיפה כנגד "תבניות אפלות" (Dark Patterns), שמטעות משתמשים וגורמות להם לרכוש ולמסור מידע בניגוד לרצונם, בממשקים של פלטפורמות מקוונות.
קראו עודסקירת הליכי האכיפה של נציבות הסחר הפדרלית בארה"ב (FTC) נגד אפליקציית NGL המאפשרת למשתמשיה לקבל הודעות אנונימיות. בפשרה בין הצדדים, שממתינה לאישור בית המשפט, הוסכם כי החברה תשלם פיצויים ושהאפליקציה לא תהיה נגישה לילדים ובני נוער.
קראו עודנציבות האיחוד האירופי פרסמה הנחיות מכוח חוק השירותים הדיגיטליים (Digital Services Act) לגבי האמצעים שענקיות הרשת נדרשות ליישם כדי להגן על הגינות ויושרה של מערכות הבחירות במהלך השנה הקרובה. הנציבות סיפקה בנוסף הנחיות ספציפיות להתנהלות הפלטפורמות ומנועי החיפוש ביחס לבחירות לפרלמנט האירופי ביוני 2024.
קראו עודסקירה של מדיניות הפיקוח של חברות הרשתות החברתיות הגדולות וענקיות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית על תוכן מטעה לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב ובחירות אחרות ב-2024, ועל המחויבויות שלקחו על עצמן ביחד ולחוד להתמודדות עם תוכן מטעה הנוגע לבחירות, בפרט תוכן שהופק על-ידי בינה מלאכותית.
קראו עודבתי משפט בארה"ב דנו בהליך תקדימי בו נבחנת החוקתיות של שיתוף הפעולה של הממשל האמריקאי עם הרשתות החברתיות בנושאי אכיפה (Missouri v. Biden), וניתנו מספר צווים שהשפיעו באופן דרמטי על היכולת של הממשל להמשיך בפעולות אלה. לאחר דיון בהליך בבית המשפט העליון, התביעה כנגד שיתוף הפעולה של הממשל עם הרשתות נדחתה בשל היעדר זכות עמידה של התובעים.
קראו עודכתובת IP עשויה להכיל מידע רב הנוגע לזהותו של אדם ולהתנהגותו, אך הדבר אינו מובן מאליו. פסיקות ברחבי העולם בחנו את הסוגיה, וקבעו עקרונות כלליים לגבי השאלה מתי גישה ממשלתית לכתובת IP פוגעת בפרטיות, וכן מתי היא מתאפשרת ומתי היא אסורה.
קראו עודסקירת איסורים והגבלות בעולם על Deepfakes - סרטונים או תמונות מזויפים שנוצרים באמצעות בינה מלאכותית. טכנולוגיות אלו מציבות אתגרים משפטיים בפני רשויות ברחבי העולם, בכל הנוגע להתחזות, פגיעה בפרטיות, פרסום פורנוגרפיה אסורה, הטרדה ועוד.
קראו עודהסקירה כוללת ניתוח של התכליות והמטרות העומדות בבסיס הצעת החקיקה, מונחי מפתח ופירוט של החובות אותן מטילה החקיקה על שירותים מקוונים בהיבטי תחרות, הגנת צרכן וטיפול בפערי כוחות בין פלטפורמות מקוונות למשתמשים העסקיים שלהן; כמו גם סקירה של ביקורות והתייחסויות להצעת החוק.
קראו עודנציבות התקשורת הפדרלית של ארה"ב החליטה על החזרת כללי נייטרליות הרשת, כפי שחלו בארה"ב עד שנת 2017 על ספקיות הגישה לאינטרנט. הכללים יאסרו על תעדוף תכנים על-ידי ספקיות גישה לרשת על מנת להבטיח גישה שוויונית לאינטרנט מצד עסקים וצרכנים.
קראו עודהמועצה המפקחת של חברת מטא (Meta Oversight Board) המליצה על שינוי מדיניות האכיפה של החברה לגבי השימוש במילה "שהיד". בעוד שכיום מטא אוסרת לחלוטין על השימוש במילה "שהיד" בפלטפורמות שלה, המועצה המליצה שמטא תבחן את השימוש באופן שתלוי בהקשר, ותאסור על השימוש במילה "שהיד" אך ורק כשהשימוש מבטא הסכמה, עידוד או שבח לארגוני טרור, פעולות טרור או אנשים מסוכנים.
קראו עודהאיחוד האירופי הטיל קנס של 1.8 מיליארד אירו על חברת אפל בשל כך שבמשך קרוב לעשור ניצלה לרעה את כוחה הדומיננטי בשוק הפצת יישומוני מוזיקה למשתמשי אייפון, אייפד ואייפוד שעושים שימוש במערכת ההפעלה שלה, באופן שהגביל את אפשרויות הבחירה של צרכנים והגביר את רווחיה.
קראו עודסקירת המאפיינים הייחודיים של מדיניות התוכן של טלגרם, אשר מבדילים אותה מרשתות חברתיות אחרות והופכים אותה לכר פורה לפעילות בלתי חוקית והתארגנויות של ארגוני טרור.
קראו עוד
אנו מנהלים את מרחבי שמות המתחם הלאומים (domain names) הישראלי בסיומת il. ו-.ישראל, ואת מחלף האינטרנט (IIX), ודואגים שבכל עת, ומכל מקום, ניתן יהיה להשתמש בבטחון, במהירות ובחופשיות בשירותי אינטרנט ישראליים וגלובליים. כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, פעילות זו מתנהלת באופן ניטרלי, ללא מטרות רווח וללא שיקולים מסחריים ופוליטיים. זאת, לצד יצירת מידע, כלים שימושיים ונתונים על האינטרנט בישראל.
