שחקנית בעלת חשבון אינסטגרם שהייתה קורבן למתקפה מאורגנת של משתמשים אנטי-ישראלים נחסמה באינסטגרם ללא הסבר. בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בראשון לציון, היא דרשה מחברת מטא, הבעלים של אינסטגרם, שתסיר את החסימה ותפצה אותה על הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהחסימה והיעדר הטיפול בה.
התובעת היא שחקנית, במאית ומפיקת אירועים שהחזיקה חשבון אינסטגרם פופולרי במשך למעלה מעשר שנים. החשבון שימש אותה הן לקידום פעילותה המקצועית והן לתקשורת חברתית, וצבר כ-7,000 עוקבים. עם תחילת מלחמת "חרבות ברזל" ב-7.10.23, החלה התובעת לפרסם תכנים פרו-ישראליים ברשת. בעקבות זאת, היא נהפכה למטרה למתקפה מאורגנת של משתמשים אינדונזים, שכללה הודעות נאצה, איומי מוות, ניסיונות פריצה לחשבונה, ופרסום פרטיה האישיים. בנוסף, נפתחו עשרות חשבונות מתחזים בשמה שפרסמו תכנים אנטי-ישראליים.
חשבונה של התובעת באינסטגרם נחסם פעמיים ללא הודעה מוקדמת: בפעם הראשונה ב-8.12.23 למשך כחודש, ובפעם השנייה ב-22.5.24, חסימה שהייתה בתוקף עד מועד הגשת התביעה. לאחר החסימה הראשונה, על מנת למנוע חסימה חוזרת של החשבון התובעת שילמה לאינסטגרם דמי אימות חשבון כדי לקבל "וי כחול", שמעיד על כך שזוהתה על-ידי הרשת, ולכאורה מעניק לה הגנה מוגברת מפני מתחזים וגישה פשוטה לשירות הלקוחות של הרשת. למרות זאת היא נחסמה שוב, והחסימה השנייה התרחשה בסמוך לשיתוף שעשתה לפרסום אודות החטופות בעזה. למרות ניסיונותיה הרבים ליצור קשר עם אינסטגרם וחברת האם שלה מטא דרך מגוון ערוצים, לא קיבלה מענה ענייני או הסבר לחסימות.
בעקבות זאת, התובעת הגישה תביעה כנגד חברת Meta Platforms, Inc (מטא) לבית משפט השלום בראשון לציון, המבקשת מבית המשפט להורות על השבת חשבונה לפעילות, הסרת החשבון המתחזה, וחיוב מטא בפיצוי כספי בגין עוגמת הנפש והנזקים שנגרמו בעקבות הטיפול הלקוי שלה במקרה. התובעת מיוצגת על-ידי הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר הגשת התביעה הנתבעת הסירה את החסימה של חשבונה של התובעת וסגרה את החשבון שהתחזה אליה.
העילות והטענות המשפטיות שהעלתה התביעה:
- הפרת חוזה: הנתבעת הפרה את תנאי השימוש שמהווים חוזה מחייב בין הצדדים. במסגרת החוזה, הנתבעת התחייבה לספק לתובעת שירותים. הנתבעת חסמה את התובעת לתקופה בלתי סבירה, מבלי לספק הסבר או סיבה לחסימה או לטעון שהיא עברה על תנאי השימוש, באופן שמהווה הפרה יסודית של החוזה וביטולו באופן חד צדדי. כל זאת, תוך הפרה של חובתה של מטא לפעול בתום-לב בקיום החוזה. חובת תום-הלב של הנתבעת בקיום החוזה מוגברת בשל פערי הכוחות העצומים בין הנתבעת לתובעת.
- רשלנות: הנתבעת מודעת לאפשרות של טעויות בחסימות חשבונות, ואף מודעת למרכזיות של חשבון של משתמשיה בחייהם. מערכת היחסים בין התובעת לנתבעת, שבמסגרתה התובעת נסמכה רבות על הנתבעת, מחייבת את הנתבעת לשמור על זכויות התובעת באופן מספק ולהחזיר את הגישה לחשבונה בהקדם. זאת במיוחד במצבים של מלחמה ודיון ציבורי ער אודותיה, כמו גם כשמדובר חשבון בעל אופי עסקי, שחסימתו גורמת לנזק כלכלי רב למשתמשים. התובעת מציינת שחסימתה גרמה לעוגמת נפש, עקב אובדן קשריה עם עוקביה הקיימים והפוטנציאליים. במצב כזה, מטא לא התרשלה רק בכך שחסמה את התובעת בטעות, אלא גם בכך שלא סיפקה אמצעי יצירת קשר סביר לטובת מי שנפגעו מפעולותיה.
בנוסף לחסימת הנתובעת ולהתעלמות מפניותיה בעניין החסימה, התובעת טוענת שנגרמה לה עוגמת נפש כאשר דיווחה על תכנים פוגעניים במסגרת המתקפה מצד המשתמשים האינדונזיים לנתבעת בזמן אמת, כמו גם לאחר חסימתה, והנתבעת, לא רק שלא נקטה בצעדים כנגד הפוגעים, אלא חסמה את התובעת. חסימת התובעת מספר פעמים, התעלמות מפניותיה בנושא והתעלמות מהדיווחים שלה על הפגיעה בה, גם לאחר הפצרותיה החוזרות ונשנות בדבר חוסר הצדק שבחסימתה ותיאור הנזק שעלול להיגרם לה מהחסימה, הן הפעולות שהובילו לעוגמת הנפש ולנזק הכלכלי שנגרם לתובעת, ועל נזקים אלה היא מבקשת פיצוי. - הפרת חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות: הנתבעת הפרת את מחויבותה ל"הודעה והסרה" – בתי משפט בישראל מחייבים רשתות חברתיות לפעול לפי מנגנון של "הודעה והסרה", לפיו הן נדרשות להסיר תכנים פוגעניים וודאים במקרה שבו מדווח להן על תכנים כאלה ויש ביכולתן למנוע את הפגיעה במאמץ סביר. התובעת טוענת שהנתבעת כשלה בטיפול בדיווחים על תכנים פוגעניים וחשבונות מתחזים, ועד היום לא חסמה משתמשים שהתחזו לתובעת, למרות הדיווחים החוזרים והנשנים של התובעת דרך מערכת הדיווח של הנתבעת. ההתחזות לנתבעת בידי המשתמשים האינדונזים פגעה בשמה הטוב ובפרטיותה, והנתבעת חייבת לפצות אותה על כך שלא פעלה למנוע את הפגיעה למרות שהייתה ידועה לה.
- פגיעה בזכויות יסוד על ידי גוף דו-מהותי: כשהנתבעת חסמה את התובעת, היא פגעה בחופש הביטוי, חופש המידע וחופש העיסוק שלה. יש לראות בפייסבוק או ואינסטגרם גוף דו-מהותי – חברה פרטית עליה יש להחיל חלק מכללי המשפט הציבורי בכל הקשור לחסימת משתמשים והגבלת פרסומים, באופן שיחייב אותה בשמירה על זכויות יסוד של משתמשיה. זאת בשל מעמדה הדומיננטי והבלעדי בשוק ואופי השירות אותו היא מספקת, תוך הסתמכות, בין היתר, על נתוני השימוש ברשתות החברתיות שפורסמו על-ידי איגוד האינטרנט, והראו שכ-85% מתושבי ישראל בגילאי 23 – 60 משתמשים בפייסבוק. במסגרת הזו, טען שהנתבעת צריכה להיות שקופה ביחס לחסימות משתמשים, לנמק את החלטותיה להקפיד על קיום הליך הוגן בעת חסימת משתמשים והסרת תכנים. התביעה נדחתה, אך השופטים לא שללו את הטענה לגופה, ובית המשפט אמר שמדובר בשאלה "כבדת משקל" שבמסגרתה יש לבחון את מעמדה של הנתבעת "כפלטפורמה המאפשרת את מימוש חופש הביטוי ואת החשיבות היחסית של הפרסום דווקא בפלטפורמה זו". לטענת התובעת, מעשית, האפשרות לפרסם ולשווק תכנים באמצעות הרשתות החברתיות המופעלות בידי הנתבעת (פייסבוק ואינסטגרם) הכרחית באופן מובהק כיום בישראל להצלחת העסק, ובייחוד כאשר מרבית הפרסום הרלוונטי לקהל היעד של התובעת מתרחש בפייסבוק.
