פסיקה תקדימית של בית משפט השלום בירושלים על בעלות משותפת וזכויות ניהול של עמוד פייסבוק שהוקם ונוהל במשותף לאורך שנים: לשני הצדדים זכויות ניהול בדף, כך שאחד מהם לא רשאי להסיר באופן חד-צדדי את הרשאות הניהול של העמוד.
הנתבע, חבר הכנסת לשעבר אביר קארה והתובע הם פעילים בתנועת "אני שולמן", שמטרתה שיפור מעמדם של עצמאים בישראל. שניהם ניהלו את דף הפייסבוק של התנועה במשך שנים, עד שבעקבות סכסוך ביניהם הנתבע, שהקים את דף הפייסבוק, הסיר את הרשאות הניהול של התובע. התובע ביקש מבית המשפט להצהיר שהוא בעלים במשותף של הדף ושיש לו זכויות ניהול בדף שלא ניתנות להסרה על-ידי הנתבע.
גם התובע וגם הנתבע טענו שהם הגו את שם הדף והתנועה, ולכן יש להם זכויות יוצרים ביחס לדף הפייסבוק עם השם הזה. לאחר שבחן את הראיות, כולל שיחות וואטסאפ בין הצדדים ועדויות למפגשים בהם הצדדים דיברו על הנושא, בית המשפט הגיע למסקנה שהשניים הגו את השם במשותף, ולכן מדובר ב"יצירה משותפת" שלשניהם יש זכויות עליה.
בפסק הדין שניתן ביום 30.9.2024 הכריע בית המשפט בשאלת זכויות הניהול המשותפות של העמוד, לאחר שנקבע שמדובר ביצירה משותפת ונתן פסק דין הצהרתי לפיו התובע הוא בעלים שותף בדף הפייסבוק "אני שולמן" וכי אותן זכויות שיש לנתבע בניהול דף זה יהיו גם לתובע, והורה לנתבע להעביר לתובע תוך 30 יום את כל ההרשאות הנדרשות לצורך ניהול הדף. זאת, בהתבסס על פסיקה מהשנים האחרונות לפיה זכות ניהול ובעלות על חשבונות ודפים ברשתות החברתיות היא זכות קניינית שיכולה להניב הכנסה, ואף חלק מהזכות החוקתית לכבוד.
במקרה זה, בית המשפט ציין שהצדדים הסכימו בעבר על חלוקת הרווחים מדף הפייסבוק ביניהם, הקימו במשותף עמותה עם שם זהה לדף, והתנהלו בפועל כשותפים. מכל הדברים הללו אפשר להבין שהנתבע ראה בתובע כשותף מלא בדף, בשונה ממתנדבים או מנהלי דפים אחרים, כפי שצוין בפסק הדין:
"חומר הראיות מעיד באופן ברור על עמלם המשותף של שני הצדדים לקידום מטרות התנועה כמחאה חברתית, החל מיצירת קבוצה לפני הקמת דף הפייסבוק, חילופי הרעיונות בין שניהם לרבות מפגש במסעדה של התובע, בחירת השם "אני שולמן"[,] ודרך הניהול המשותף של הדף למצער בתחילת דרכו, הגם זה נפתח פורמאלית על-ידי הנתבע בלבד[.] משך ההיכרות בין הצדדים, העמל שהשקיע התובע כפי שתיאר בתביעתו ולא נסתר בראיות מפריכות, הקדשת הזמן והמחשבה, מלמדים כי חלקו של התובע בהקמת הדף, וכן לשם הפעלתו וניהולו, לא היה שולי."
פסק הדין
ת"א 19094-03-21 בנין נ' קארה (30.09.2024)
