החל משנת 2014, פועלת שוודיה להגנה מפני דיסאינפורמציה ומתקפות השפעה זרה ברשתות החברתיות בידי מדינות עוינות שמנסות להחלישה. בשנת 2022 הוקמה למטרה זו סוכנות להגנה פסיכולוגית במטרה לבנות את החוסן החברתי ואת המודעות של תושבי שוודיה לסכנות של דיסאינפורמציה וסיוע לגופים ממשלתיים ואזרחיים בהגברת מוכנותם למתקפות השפעה זרה.
סוכנות ההגנה הפסיכולוגית של שוודיה (MPF) נוסדה בשנת 2022 ופועלת תחת משרד ההגנה השוודי. מטרתה להגן על המדינה מפני השפעות זרות ודיסאינפורמציה. הארגון פועל לשיפור חוסן חברתי ושמירה על התהליכים הדמוקרטיים בשוודיה באמצעות זיהוי, ניתוח והתמודדות עם מידע פוגעני או מסוכן המכוון נגד האינטרסים הלאומיים של שוודיה בידי מדינות עוינות. מידע כזה כולל דיסאינפורמציה שמטרתה החלשת החוסן של שוודיה, ערעור אמון הציבור ברשויות, יצירת פילוג חברתי והחלשת הרצון של האוכלוסייה שלה להגן על עצמה, וכן ניסיונות לא ראויים להשפיע על תפיסות, התנהגויות וקבלת החלטות של אנשים במטרה ליצור חוסר יציבות ואמון בשוודיה.
לשוודיה הייתה סוכנות להגנה פסיכולוגית במשך כ-70 שנה, עד שנסגרה בשנת 2008. בעקבות הפלישה של רוסיה לחצי האי קרים בשנת 2014, שוודיה חידשה את האמצעים להגנה פסיכולוגית והקימה מחלקה שתעסוק בכך במסגרת סוכנות החירום האזרחית שלה. ב-2018 הוחלט להרחיב את הפעילות ולהקים סוכנות שתעסוק בכך, אשר הוקמה רשמית ב-2022.
הסוכנות אמונה על הכנת החברה למצבים בהם תופעל לוחמה פסיכולוגית נגדה, בפרט על-ידי הסברה לציבור. מדינות זרות יכולות לנסות להשפיע פסיכולוגית על האוכלוסיה במגוון דרכים, בין הדרכים השונות בהן מדינות זרות מנסות להשפיע על שוודיה נכלל גם תוכן מזויף שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, שהסוכנות מבצעת פעולות לסיוע בזיהויו ובהעלאת המודעות בציבור לגביו.
פעילותה העיקרית היא תיאום ושיפור ההגנה הפסיכולוגית של שוודיה. הסוכנות מספקת סיוע בפיתוח אסטרטגיות להגנה מפני השפעות זרות לרשויות מקומיות, ארגונים, סוכנויות ממשלתיות אחרות וחברות. בנוסף, היא מפתחת שיטות לאיתור וניתוח ניסיונות להשפעה זרה בידי מדינות עוינות, ומספקת לארגונים עצות ותמיכה באשר לדרך התגובה לניסיונות אלו. התיאום בין הגופים הללו מתבצע במסגרת "מועצת שיתוף פעולה" שבה חברים הצבא, המשטרה, סוכנויות ניהול והכנה למצבי חירום, שגרירויות, נציגים שמעורבים באוריינות תקשורתית וארגונים אזרחיים מסחריים ואחרים.
הסוכנות לא פועלת נגד מידע שמופץ באופן פנימי, גם אם הוא מטעה. היא מתערבת רק כאשר מדובר במידע שמקורו זר ומטרתו להזיק לשוודיה או לאינטרסים שלה. דרכי הפעולה של הסוכנות מגוונות, אך בעיקר מבוססות על יידוע הציבור. לדוגמה, הסוכנות זיהתה פעולת השפעה זרה ב-2021 שטענה ששוודיה חוטפת ילדים מוסלמים. הסוכנות חשפה לציבור את פעילות הקבוצה הזרה (שמקורה במצרים), הראתה מקרים קודמים של התקפות שלה ושכנעה את הציבור שהמידע מוטעה ומטרותו לפעול ביציבות של שוודיה. עם זאת, ראש הסוכנות הדגיש שהסוכנות פועלת תחת משרד ההגנה, ויש לה סמכויות רחבות יותר לתגובה.
