כללי קהילה ואכיפת הפלטפורמות נגד פייק ודיסאינפורמציה (אוקטובר 2023)

בעקבות מתקפת הטרור על ישראל והמלחמה בין ישראל לחמאס, נעשה שימוש ברשתות החברתיות הפופולריות להפצה בהיקף נרחב של מידע שקרי ("פייק ניוז") או מטעה (דיסאינפורמציה). כללי הקהילה של הרשתות החברתיות הם נדבך משמעותי בהבנת פעילות האכיפה שלהן וההתמודדות שלהן עם מידע מטעה או מזויף. מה אומרים כללי הקהילה של הפלטפורמות כיום על מידע מטעה? כיצד הן מתמודדות עם המשבר כעת?  

בעקבות מתקפת הטרור על ישראל והמלחמה בין ישראל לחמאס, נעשה שימוש ברשתות החברתיות הפופולריות להפצת מידע מזויף או מטעה בהיקף נרחב. על רקע ההתרחשויות הללו ומערכות בחירות קרובות במספר מדינות המשתייכות לאיחוד האירופי, הנציבות האירופית פנתה לרשתות המרכזיות – טיקטוק, יוטיוב, טוויטר (X), פייסבוק ואינסטגרם (מטא) – בדרישה שיפעלו למניעת הפצת מידע מטעה, מידע מזויף, תוכן שעבר מניפולציה וכל תוכן לא חוקי אחר. המכתב מהווה תזכורת לרשתות החברתיות לגבי המחויבויות שלהן לפי ה-Digital Services Act לפיקוח על תוכן, ואי-ציות לבקשות שפורטו במכתב עלול לגרור הטלת קנסות כבדים על הרשתות החברתיות. כל הרשתות החברתיות שאליהן פנתה הנציבות התבקשו להחזיר תשובה בתוך 24 שעות או שיינקטו נגדן פעולות אכיפה. 

בישראל, בדיון שנערך בנושא התמודדות עם מידע מטעה בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת ביום 16.10.2023, אף אחת מהרשתות החברתיות שהוזמנו לא הסכימה לשלוח נציג לדיון. 

בהקשר זה, חשוב להסתכל על כללי הקהילה של הרשתות, על מנת לבחון כיצד הן מתמודדות עם מידע מטעה, בפרט כאשר למידע המטעה יש לעיתים פוטנציאל לגרום לפגיעה ממשית ונזק מהותי בעולם. לכן נבחן – מה אומרים כללי הקהילה של הפלטפורמות לגבי מידע מטעה? 

TikTok – טיקטוק

המידע מעודכן לאוקטובר 2023

תנאי הקהילה של טיקטוק אוסרים על פרסום תכנים מטעים שיגרמו ל"נזק משמעותי", שעלול להיות נזק פיזי, נפשי, כלכלי או חברתי. טיקטוק מציינת בפרט שאין איסור על נזק למוניטין או נזק מסחרי לחברה מסוימת. כמו Meta, גם טיקטוק נעזרת בגופי בדיקת עובדות עצמאיים שאת שירותיהם היא שוכרת. 

מידע מטעה שאסור לפרסום לפי תנאי הקהילה של טיקטוק יוסר או יוגבל לצפייה, בהתאם לחומרת התוכן והנזק שעלול להיגרם מהשארתו בפלטפורמה. אולם, טיקטוק מציינת בתנאי הקהילה שלה שהיא לא תנקוט פעולות אכיפה כנגד תאוריות קונספירציה כלליות שטוענות למעורבות של "חברות סודיות" באירועים, וכן לא תפעל להסרת פרסומים מטעים לגבי אירועים שקורים תוך כדי הפרסום (עד שתיערך בדיקה שתקבע אם הם אכן שגויים), אך בשני המקרים לא תאפשר הצגה שלהם כהמלצות למשתמשים אחרים. כמו כן, טיקטוק מציינת במפורש שהיא תאפשר דיון על משבר האקלים וכל מידע שמוצג כדעה ולא כעובדה (כל עוד הוא לא עובר על תנאי שימוש אחרים בפלטפורמה).

ביחס לבחירות, טיקטוק לא תאפשר מידע מטעה לגבי תהליכים אזרחיים ובחירות. המדיניות אוסרת על מידע מטעה לגבי ההרשמה להצבעה, אופן ההצבעה, זכאות להצביע בבחירות, זכאות להתמודד בבחירות, הליכי ספירת הקולות ותוצאות הבחירות. תכנים אלה יוסרו. 

טיקטוק אוסרת בנוסף על תוכן מזויף שמתיימר להיות אמיתי או תוכן שעבר מניפולציה. ניתן להעלות תוכן שנוצר על ידי AI, אולם לא ניתן להעלות חיקוי ב-AI של אדם פרטי. ניתן להעלות תוכן שנוצר ב-AI שמציג אישיות ציבורית, אולם לא ניתן להציג אותה מבצעת מעשים או אומרת דברים שמפרים את כללי הקהילה האחרים של טיקטוק (לדוגמה, סרטון שמציג את נשיא ארה"ב מאיים על אחרים). תכנים כאלה יוסרו. 

על רקע המלחמה ופניית האיחוד האירופי, טיקטוק הודיעה ב-16.10.2023 כי תגדיל את המאמצים שלה להתמודדות עם תוכן מטעה – היא תקים מרכז שליטה מיוחד לבחינת תוכן בעברית ובערבית, ותשכור עובדים דוברי השפות הללו כדי שיבחנו את התכנים. טיקטוק ציינה שהסירה כבר מעל ל-500,000 סרטונים מהאזור המושפע כעת מהמלחמה בין החמאס וישראל מאז תחילת הלחימה (ככל הנראה – ישראל, עזה והרשות הפלסטינית), אך לא ציינה כיצד האכיפה מתחלקת בין סרטונים מסיתים או מקדמי טרור ובין סרטונים שמפיצים מידע מטעה.   

YouTube – יוטיוב

המידע מעודכן לאוקטובר 2023

יוטיוב אוסרת במדיניות שלה לגבי תוכן מטעה על תוכן שנועד לדיכוי מעורבות בבחירות, כמו מידע מטעה לגבי מיקום הבחירות, זמן הבחירות או הזכאות להצביע ולהתמודד. בנוסף לכך, היא אוסרת על תוכן שעבר מניפולציה או תוכן מזויף שעלול להטעות משתמשים ולהוביל לנזק משמעותי. לבסוף, היא אוסרת גם על תוכן מטעה שהוצא מהקשרו ושיש סיכוי סביר שיוביל לנזק משמעותי, גם אם הוא אמיתי והבעיה העיקרית בו היא ההקשר. לדוגמה, טענות לפגיעה בזכויות אדם בסכסוך מסוים שלמעשה התרחשו בתקופה אחרת או בסכסוך אחר.  

כתוספת למדיניות הכללית שלה בנוגע לתוכן מטעה או מזויף, יוטיוב פועלת נגד מידע מטעה ב-4 נושאים אחרים בעלי זיקה למידע מטעה: 

1. מידע רפואי מוטעה (Medical misinformation) בנושא נגיף הקורונה אסור. יוסר תוכן שמפיץ מידע רפואי מוטעה הסותר את המידע הרפואי שמפרסמים ארגון הבריאות העולמי (WHO) או רשויות בריאות מקומיות בנוגע לנגיף הקורונה.
2. מרמה (Deceptive practices) אסורה, ויוטלו סנקציות נגד משתמשים שמציגים מצג שווא או פועלים בשיטות מרמה אחרות. הסנקציות נעות מהסרת האפשרות לפרסום על הסרטון שאותר כבעייתי (כך שלא ניתן יהיה להפיק ממנו רווח באופן ישיר) ועד הסרת הסרטון וחסימת הערוץ. יוטיוב אוסרת שימוש במדיה שעברה מניפולציה למטרות מרמה, באופן שעלול להוות סיכון רציני לנזק. יוטיוב מציינת שבפרט היא עובדת כדי להגן מפני התקפות ושיבושים במערכות בחירות, ומתמקדת במאבק בפעולות בעלות השפעה פוליטית.
3. התחזות (Impersonation) אסורה לחלוטין וחשבונות מתחזים יוסרו.
4. תוכן שנאה (Hate speech) אסור, ובתוכו נכלל איסור בין היתר על הכחשה של אירועים אלימים חמורים בעלי תיעוד מוכח (לדוגמה, הכחשת שואה). 

בניגוד למכתבים שנשלחו לרשתות החברתיות האחרות על ידי האיחוד האירופי, הפנייה ליוטיוב לא האשימה אותה בהפצת מידע מטעה, אלא רק הזכירה לה את מחויבותיה. כמו כן, הפנייה ליוטיוב לא דרשה שיוטיוב תענה בתוך 24 שעות. ניתן להסיק מכך שהאיחוד האירופי התרשם שיוטיוב אכן פועלת בצורה מספקת כדי למנוע הפצה של מידע מטעה.  

Twitter (X) – טוויטר

המידע מעודכן לאוקטובר 2023

תנאי הקהילה של X ביחס למידע מטעה נמצאים בחלקם במדיניות שלה בנושא "תוכן מלאכותי ותוכן שעבר מניפולציה" (Synthetic and manipulated media policy), שם X מציינת שהיא תמחק תוכן מלאכותי, תוכן שעבר מניפולציה ותוכן שהוצא מהקשרו שעלול לבלבל אנשים או לגרום לנזק. אולם, היא מציינת שבחלק מהמקרים היא תסמן תוכן כזה על מנת לספק הקשר ולסייע לקוראים להבין את האותנטיות של התוכן. 

בנוסף, X אוסרת על מידע מטעה בזמן משבר כחלק ממדיניותה בנושא "מידע מטעה במשבר" (Crisis misinformation policy) – היא תגביל את ההפצה של תוכן שהוכח כשגוי, שמנוסח כעובדה, וסביר שיגרום לנזק לציבור שנמצא במשבר. משתמשים שהפיצו תוכן כזה מספר פעמים יורחקו מהפלטפורמה. כדוגמה למקרים שבהם המדיניות תחול, X מציינת שהיא תפעל נגד תכנים שטוענים לשימוש בכוח מצד אחד מהצדדים בסכסוך פעיל, טענות שגויות לפשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות, שיקוף שגוי של המצב בפועל, וטענות מטעות לגבי המצב ההומניטרי בשטח. 

קטגוריה נוספת של תוכן מטעה היא מידע מטעה שפוגע ב"יושרה של תהליכים אזרחיים" (Civic integrity policy). מדיניות זו כוללת תכנים שמטרתם לשבש בחירות או תהליכים אזרחיים אחרים, כמו תכנים שעלולים להוביל לאלימות בנוגע לבחירות או תכנים מטעים לגבי מועד הבחירות, מיקום ההצבעה או הזכאות להצבעה. X לא מבהירה שתמחק פוסטים כאלה, אלא "תגביל את ההפצה שלהם" ותסמן אותם כמטעים. 

לגבי כל 3 הקטגוריות שצוינו לעיל, נראה ש-X לא ציינה במפורש שתמחק תוכן באופן גורף. נראה שלצורך התמודדות עם תוכן מטעה, X מעדיפה לעשות שימוש נרחב במערכת "בודקי עובדות" קהילתית, שתפקידה לסמן תוכן מטעה ולהוסיף לו הקשר והבהרות, במקום הסרתו או הסתרתו. נראה כי מערכת זו נכשלה במתן מענה מהיר מספיק להפצת המידע המטעה, שהגיע לקנה מידה רחב מספיק כדי להצדיק אזהרה ודרישת מידע לצורך פתיחה אפשרית בחקירה מצד הנציבות האירופית, שדרשה בפנייה מיום 10.10.2023 ש-X תפעל באופן חד יותר נגד הפצת מידע מטעה בפלטפורמה ונגד תוכן שמקדם טרור. באותו יום, חשבון הבטיחות בקהילה של X ציין בתגובה שיש אינטרס ציבורי בתכנים הללו, כך ש"גם אם זה קשה, יש לציבור אינטרס לדעת מה קורה", אולם צוין גם שאכן ננקטה פעולה רחבה יותר נגד תכנים מטעים, נגד תכנים גרפיים, נגד חשבונות שמקדמים טרור ונגד חשבונות של ארגוני טרור. 

יתרה מכך, לעיתים המערכת מפיצה מידע מטעה או לא מדויק בעצמה, לדוגמה בציוץ הזה, שבו בודקי העובדות טענו שטבח סברה ושתילה בוצע "על ידי ישראל", למרות שהטבח עצמו לא בוצע על ידי ישראל: 

במקרים נוספים, ציוצים רשמיים של צה"ל ושל מדינת ישראל סומנו על-ידי הערות שקבעו שהתמונות שהגורמים הישראלים סיפקו ממתקפת הטרור הן "תוצר של AI" או "מבוימות". לדוגמה, הערה שנוספה לתמונה שפורסמה על-ידי משרד החוץ ומכילה דם, שקובעת שהתמונה מבוימת: 

Meta (פייסבוק ואינסטגרם)

המידע מעודכן לאוקטובר 2023

Meta קובעת בתנאי הקהילה שלה ארבעה סוגים של מידע מטעה שיוסרו מהפלטפורמות, בכפוף להתייעצות עם גופי בדיקת עובדות עצמאיים שאת שירותם החברה שוכרת: 

1. מידע מטעה שעלול לגרום לאלימות או פגיעה פיזית, כמו  תכנים שמציגים פגיעה שלא קרתה או מוציאים פגיעות מחוץ להקשר באופן שעלול לעורר תגובה, כמו פרסומים מפוברקים על מעשי זוועה בין צדדים במלחמה. החברה מציינת שהיא עובדת עם גופים לא ממשלתיים שלא למטרות רווח ברחבי העולם ובאזורי קונפליקט, על מנת להתאים את המדיניות למצבים אזוריים ייחודיים. 
2. מידע רפואי מטעה שעלול להזיק. השאלה מהו מידע רפואי מטעה נקבעת לטענת החברה בהתייעצות עם "ארגוני בריאות מובילים". מידע רפואי מטעה מחולק ל-3 קטגורית:
   1. מידע מטעה לגבי חיסונים, כמו הטענה שחיסונים גורמים לאוטיזם.
   2. מידע רפואי מטעה בזמן משברי בריאות הציבור. לדוגמה, מידע מטעה בנוגע לוירוס הקורונה, שעלול להוביל אנשים שהוטעו לסכן את בריאותם האישית ואת בריאות הציבור.
   3. קידום תרופות פלא מזיקות – המדיניות אוסרת על תרופות פלא שסביר שיובילו לפציעה משמעותית או מוות, כאשר לטיפול אין שימוש רפואי לגיטימי ומוכח. לדוגמה, שתיית אקונומיקה וחומרי חיטוי אחרים. 
3. התערבות בבחירות והטעיית בוחרים, כמו הפצת תאריכי בחירות שגויים או מיקומי אתרי בחירות שגויים (ראו פרסום קודם בנושא היערכות רשתות חברתיות לבחירות). 
4. מניפולציה תקשורתית ומדיה שעברה מניפולציה באופן מטעה. לדוגמה, תוצרים של בינה מלאכותית שנראים אמינים לאדם ממוצע או סרטונים ערוכים בצורה משמעותית באופן שמשנה את משמעות התוכן המקורי. 

בעקבות המלחמה ופניית האיחוד האירופי, מטא הודיעה ב-12.10.2023 כי הסירה מאות חשבונות שמקושרים לחמאס, והסירה או סימנה עשרות אלפי פוסטים שמפיצים מידע מטעה. ב-13.10.2023 מטא הודיעה כי הקימה מרכז מיוחד להתמודדות עם תוכן בעייתי בעברית וערבית, והיא משתפת פעולה עם ארגוני בדיקת עובדות בעברית וערבית כדי לזרז את זמן התגובה במקרים של הפצת מידע מטעה.