41 ממדינות ארה"ב הגישו תביעה כנגד חברת Meta, בטענה שהטמיעה בפייסבוק ואינסטגרם תכונות מניפולטיביות-פסיכולוגית הגורמות להתמכרות ונזקים נפשיים נרחבים בקרב בני נוער וצעירים. בנוסף, מטא מואשמת בפגיעה חמורה בפרטיות ילדים, לרבות מתחת לגיל 13, עליהם אספה מידע.
ביום 24.10.2023, 41 ממדינות ארה"ב הגישו תביעה כנגד חברת Meta לבית המשפט הפדרלי המחוזי בקליפורניה. המדינות טענו בתביעתן כי הפלטפורמות של החברה – פייסבוק ואינסטגרם – מזיקות לצעירים ותרמו למשבר בריאות הנפש של בני נוער בארה"ב, תוך יצירת סיכון מוגבר לדיכאון, חרדה, הפרעות אכילה ומחשבות אובדניות בקרב צעירים. התביעה טוענת שמטא הייתה מודעת לסיכונים הללו ממחקרים פנימיים, אך המשיכה להציג בפומבי את הפלטפורמות כבטוחות. התביעה היא פרי חקירה משותפת במספר מדינות ארה"ב שנוהלה נגד החברה מאז שנת 2021, לאחר שפרנסס האוגן, עובדת של מטא, חשפה מסמכים פנימיים של החברה שלטענתה העידו על מודעות של החברה לנזקים שהיא גורמת.
בתביעתן המדינות מבקשות שבית המשפט הפדרלי יורה לחברה לציית לחוקי הגנת הפרטיות הפדרליים, לחדול מקידום תכונות ממכרות בפלטפורמות שלה, ולשלם קנסות ופיצויים לנפגעים ולמדינות ארה"ב. זאת, לאחר שבית המשפט בקליפורניה קבע בראשית אוקטובר 2023 כי ניתן לתבוע בנזיקין ענקיות טכנולוגיה בגין עיצוב פלטפורמות המדיה החברתית שלהן באופן שגורם להתמכרות ולנזק נפשי ופיזי למשתמשים צעירים.
הפלטפורמות של מטא ממכרות ילדים ובני נוער בכוונה
לפי כתב התביעה, מטא פיתחה ושיפרה לאורך זמן מספר תכונות מניפולטיביות-פסיכולוגיות שעוצבו במטרה להגדיל את זמן השימוש של משתמשים צעירים בפלטפורמות שלה, תוך ניצול במודע של הפגיעוּת של משתמשיה הצעירים למטרות רווח. בתלונה הובעו מספר דוגמאות לכך:
- "לייקים" ותכונות השוואה חברתית שמטא יודעת שפוגעות במיוחד במשתמשים צעירים ועלולות להוביל להתמכרות.
- תזכורות והתראות שמזכירות ללא הרף למשתמשים הצעירים להשתמש בפלטפורמות של מטא אפילו בזמן שהם נמצאים בבית הספר או בשעות הלילה, באופן שפוגע בשגרה שלהם ויוצר תחושה של חרדת החמצה.
- תכונות כמו פילטרים שמובילים לפגיעה בביטחון העצמי והפרעה בדימוי הגוף (body dysmorphia).
- תכונות הצגת תוכן שמקדמות שימוש בפלטפורמות שלה ללא הפסקה, אשר נועדו לדכא ניסיונות של משתמשים צעירים להפסיק שימוש בפלטפורמות. דוגמאות מרכזיות לכך הן האפשרות לגלילה בלתי נגמרת בתוכן באינסטגרם ללא מנגנון עצירה ברור, וכן תוכן זמני כמו סטוריז, שקיימים ל-24 שעות בלבד ולאחר מכן נמחקים, באופן שמחייב צעירים להתחבר לאפליקציות כדי "לא לפספס". בנוסף, היעדר אופציה להקלטת שידורים חיים (כמו ביוטיוב, לדוגמה) למעשה כופה על צעירים התחברות אליהם בזמן אמת.
המדינות טוענות שמחקרים הראו באופן עקבי ששימוש ברשתות החברתיות של מטא מקושר עם דיכאון, חרדה, קשיי שינה, פגיעה בלימודים ובשגרה, בנוסף להשלכות שליליות נוספות. נטען גם כי מטא הייתה מודעת לכך ואף ערכה מחקרים פנימיים שהראו את הפגיעות שהפלטפורמות שלה גורמות לצעירים, אך בחרה להכחיש או להמעיט בחומרת הפגיעות הללו, ובחרה להמשיך לקדם את הפלטפורמות שלה כבטוחות לצעירים. כך, לא רק שלא פעלה להפחתת הנזקים הפוטנציאליים – אלא אף הסתירה את המידע מהציבור ופעלה כדי להגדיל את זמן השימוש של צעירים בפלטפורמות שלה.
לטענת המדינות התובעות, מטא הטעתה את משתמשיה וגרמה להם לפגיעה נפשית משמעותית. לפיכך, לדעת המדינות התובעות, פעולותיה המטעות של החברה מהוות הפרה של חוקי הגנת הצרכן בארה"ב. כמו כן, נטען בתביעה כי החברה התעלמה מהמחויבויות שלה לגבי שמירה על פרטיותם של ילדים, ושמרה מידע פרטי של ילדים ללא הסכמת הוריהם, ובניגוד לחוקים הפדרליים בנוגע לפרטיות ילדים אשר חלים בארה"ב.
מטא מפרה חוקים פדרליים להגנה על פרטיותם של ילדים
נטען בתלונה בנוסף כי מטא הפרה את המחויבויות שהוטלה עליה לפי החוק להגנת הפרטיות המקוונת של ילדים (COPPA, ניתן ללמוד על חוק זה וחוקים נוספים להגנה על פרטיות של ילדים ברשת כאן). אחת מהמחויבויות האלה היא קבלת הסכמה הורית לאיסוף מידע אישי של ילדים מתחת לגיל 13. בין היתר, נטען כי מטא אספה מידע אישי של ילדים מתחת לגיל 13 ללא הסכמת הוריהם.
לפי התלונה, מטא סירבה להכיר בכך שיש לה משתמשים מתחת לגיל 13 (הפלטפורמות שלה הן "לגיל 13 ומעלה") ולכן סירבה לדרוש הסכמה הורית למסירת מידע אישי של משתמשיה מתחת לגיל 13. אולם, המדינות טוענות בתלונתן כי מטא שיווקה וכיוונה את הרשתות החברתיות שלה לילדים מתחת לגיל 13 והייתה מודעת לכך שילדים מתחת לגיל 13 עושים בהן שימוש, ולכן הייתה עליה חובה לפעול לקבלת הסכמה הורית לאיסוף המידע שלהם.
מעוניינים לקרוא עוד בנושא התמכרות לרשתות חברתיות?
המאמר התמכרות לרשתות חברתיות ופגיעה בבריאות הנפש: תמונת מצב וקריאה למענה מדינתי (2023) זמין לקריאה חופשית בכתב העת של איגוד האינטרנט הישראלי