סקירת עומק מתעדכנת על יוזמות חקיקה ורגולציה מדינתיות נגד דיסאינפורמציה וידיעות כזב (fake news) ברחבי העולם, יחד עם המלצות מדיניות וניתוח עבור הזירה הישראלית. עמוד זה כולל עדכונים לסקירה מאז פרסומה המקורי ומספק מאגר מתעדכן של חקיקה ורגולציה הקשורה לדיסאינפורמציה וידיעות כזב ברחבי העולם.
סקירה משווה מטעם איגוד האינטרנט הישראלי: הגדרות למידע כוזב (דיסאינפורמציה) ברגולציה וחקיקה (ינואר 2022)
תקציר:
לאחרונה, מספר מדינות חברות באיחוד האירופי כבר אימצו חקיקה או רגולציה להתמודדות עם דיסאינפורמציה ברשת (בעיקר במהלך תקופת הקורונה) לרבות הפללתה בחוק, כמפורט בסקירה זו. עם זאת, מעט מחקר הוקדש לשאלה כיצד ניתן להגדיר דיסאינפורמציה, וכיצד ההגדרה משליכה על המענה המשפטי המתאים.
סקירה זו מטעם איגוד האינטרנט הישראלי מתבססת על הספרות המחקרית העכשווית ובוחנת את ההגדרות האפשריות למונח זה ואת השלכות המדיניות של חקיקה המיועדת להתמודד עמו.
תמצית הממצאים:
- רוב המדינות החברות שהסדירו דיסאינפורמציה רואות בכך עניין של ביטחון לאומי, שלום, סדר ציבורי וכו', ורבות בחרו לפעול לשם כך באפיק הפלילי. עם זאת, בולטת בהיעדרה ההתייחסות למנת חלקן של הפלטפורמות המקוונות עצמן בהפצת דיס-אינפורמציה, למשל כחלק מפעולות אמפליפיקציה שהרשתות עצמן מבצעות.
- על פי חוקרי מדיניות ורגולציה מובילים, מגמת ההפללה של דיסאינפורמציה ומידע כוזב בחקיקה המדינתית, תוך פערים משמעותיים בין הוראות החקיקה של המדינות השונות היא מדאיגה ומסוכנת. פערים אלו עלולים לפגוע בחופש הביטוי של משתמשי הפלטפורמות המקוונות ולהכביד באופן חריג על פעילותן של הפלטפורמות עצמן. הדבר יפגע במיוחד בפלטפורמות קטנות שפועלות באופן גלובלי אך לא יכולות להרשות לעצמן סוללת עורכי דין זרים שדוברים את השפות של כל המדינות החברות.
- ההגדרות הרווחות כיום לדיסאינפורמציה בזירה האירופית הן רחבות ומעורפלת מכדי לתפקד כהגדרה משפטית, כך שעיגונן ברמה המדינתית (לרבות בישראל), יפגע בערכים של וודאות משפטית, אפקטיביות וחופש הביטוי.
- עם זאת, ישנם מספר אלמנטים המשותפים לשלוש ההגדרות שנסקרו, אשר עשויים להוות מסגרת עבודה ישימה, במידה ויובהרו כראוי: (א) מידע כוזב (ב) המופץ מתוך כוונה ספציפית, וכן (ג) התמקדות בנזקים לציבור מסוים.
סקירה זו מצטרפת לפרסומים נוספים מטעם איגוד האינטרנט הישראלי, שמטרתם לספק חומרי רקע ונתונים הרלוונטיים לדיונים המתקיימים כיום בישראל אודות אסדרה של שירותים דיגיטליים ופלטפורמות מקוונות בפרט.
מאגר מתעדכן ועדכוני חקיקה במדינות העולם
אירופה
האיחוד האירופי
חוק השירותים הדיגיטליים (Digital Services Act) אושר בפרלמנט האירופי ונכנס לתוקף במלואו בשנת 2024. החוק מחייב פלטפורמות גדולות מאוד להעריך ולהתמודד עם סיכונים מסוימים בפלטפורמות שלהן, בין היתר סיכונים לדיסאינפורמציה ופגיעה בסדר הציבורי, בפרט בהקשרי בחירות.
החוק מסמיך את הנציבות האירופית לדרוש מידע, לחקור ולהטיל קנסות על הפלטפורמות כשהן לא פועלות על פי דרישות החוק. הנציבות השתמשה בסמכות זו מספר פעמים על רקע הפצת מידע מטעה במלחמת חרבות ברזל. על רקע המלחמה, הנציב האירופי לענייני השוק הפנימי הצהיר באוקטובר 2023 ש"ההפצה הנרחבת של תוכן בלתי חוקי ודיסאינפורמציה בקשר עם האירועים הללו ושאות עמן סיכון ברור לסטיגמה כנגד קבוצות מסוימות וערעור היציבות של המוסדות הדמוקרטיים שלנו". בהמשך, הנציבות דרשה מידע לגבי התמודדות הפלטפורמות מטא (שבבעלותה פייסבוק, אינסטגרם ולינקדאין) וטיקטוק עם דיסאינפורמציה וסיכונים אחרים, ופתחה בחקירה נגד טוויטר.
נגד מטא וטוויטר נפתחו חקירות לגבי הפצת דיסאינפורמציה גם בהקשרים שאינם קשורים למלחמה, בשל התמודדות לקויה שלהן עם הפצת מידע מטעה וסימונו.
חקיקה מדינתית
מדינות רבות באירופה, שחלקן חברות באיחוד האירופי וחלקן לא, בחרו לחוקק חוקים הנוגעים להפצה של דיסאינפורמציה ולהחיל ענישה פלילית או אכיפה מנהלית כנגד מפיצי דיסאינפורמציה. להלן רשימה של הסדרים נבחרים במדינות אירופה:
הממלכה המאוחדת
סעיף 179 לחוק הבטיחות ברשת (Online Safety Act) הבריטי (לסקירה של איגוד האינטרנט לחצו כאן) אוסר על הפצה של מסרים שגויים (false communication) שעשויים לגרום לנזק פיזי או פסיכולוגי לקהל היעד הסביר שלהם. העונש על עבירה זו הוא מאסר של עד שנה באנגליה או עד חצי שנה בצפון אירלנד.
מלטה
סעיף 82 לקוד הפלילי (תיקון משנת 2018) אוסר על הפצה במזיד של חדשות כוזבות (false news) שעלולות לפגוע בשלום הציבור, מנוחתו, או בסדר הציבורי, ומטילה על העבריינים עד 3 חודשי מאסר.
צרפת
סעיף 27 לחוק חופש העיתונות הצרפתי משנת 1881 (על אף שאינו פלילי) אוסר על הפצת "חדשות כוזבות המיוחסות לצדדים שלישיים, כאשר הפצתן נעשתה בחוסר תום לב, ופגעה, או הייתה עשויה לפגוע בסדר הציבורי ושלום הציבור". החוק מטיל על העבריינים קנס בגובה עשרות אלפי אירו.
קרואטיה
סעיף 16 לחוק "העבירות החותרות תחת שלום הציבור והסדר הציבורי" (the Law on Misdemeanors against Public Order and Peace) קובע כי הפצתו של מידע שגוי אשר עלול לפגוע בשלום או מנוחת הציבור, הוגדרה כעבירה פלילית שבצידה עונש מאסר של עד 30 יום.
יוון
סעיף 191 לחוק הפלילי היווני (תיקון משנת 2019),קובע עבירה פלילית של הפצת חדשות כוזבות היכולות לזרוע פחד בקרב הציבור או לסכן את כלכלת המדינה, בטחונה או בריאות הציבור (ללא הגדרה עצמאית של "חדשות כוזבות"). בנובמבר 2021, עקב מגפת הקורונה, תוקן חוק זה כך שיכלול עונש מאסר בנסיבות של ביצוע העבירה באמצעות העיתונות או המרחב המקוון. תיקון החוק בשנת 2021 זכה לביקורת רחבה בידי ארגונים שפועלים למען חופש ביטוי, שטענו שעונש מאסר על עבירה זו, שקשה ביותר להגדרה, מהווה פגיעה לא מידתית בחופש הביטוי.
סלובקיה וצ'כיה
סעיף 361 לקוד הפלילי של סלובקיה (תיקון משנת 2005) קובע איסור פלילי על הפצת ידיעה כוזבת שעלולה "ליצור דאגה ממשית בקרב חלק מהאוכלוסייה במקום מסוים", שעונשה הוא עד שנתיים מאסר. בצ'כיה קיימת עבירה כמעט זהה, המעוגנת בסעיף 357 לקוד הפלילי שלה.
קפריסין
סעיף 50 לקוד הפלילי של קפריסין קובע עבירה הנושאת עונש מאסר של עד שנתיים בגין הפצת חדשות כוזבות או חדשות שעלולות לפגוע בסדר הציבורי/ אמון הציבור במדינה או רשויותיה/ לגרום לפחד או דאגה בקרב הציבור/ לפגוע בכל דרך בשלום הציבור.
ארה"ב
בספטמבר 2024 מדינת קליפורניה שבארצות הברית העבירה חוק (AB-2839) שאוסר על יצירה ופרסום של Deep Fake (זיוף עמוק) הנוגע לבחירות, בתקופה שבין 120 יום לפני מועד הבחירות ועד 60 ימים לאחר מכן. החוק מאפשר לבתי המשפט להוציא צווים האוסרים על הפצת החומרים ואף להטיל קנסות על המפרים. החוק נחתם על ידי מושל קליפורניה ונכנס לתוקף באופן מיידי.
מושל קליפורניה חתם גם על שתי הצעות חוק מדינתיות נוספות שנועדו להיאבק בפייק ברשת. האחת (AB-2655) תחייב פלטפורמות מדיה להסיר תוכן מטעה הקשור לבחירות, וצפויה להיכנס לתוקף במהלך השנה הבאה. זוהי הצעת החוק הראשונה מסוגה בארצות הברית. השנייה (AB- 2355) תחייב שקיפות בקמפיינים פוליטיים שבמסגרתם נעשה שימוש בתכנים שהופקו או עובדו על ידי בינה מלאכותית.
במקביל, הקונגרס האמריקאי הודיע כי גם הוא עובד על חקיקה פדרלית שתמנע שימוש בדיפ פייק בבחירות.
שאר העולם
סין
חוק אבטחת הסייבר שנחקק ב-2016 מפליל כל אדם או ארגון אשר יוצר או מפיץ מידע לא נכון (false information) בכדי להפריע לסדר הציבורי והכלכלי (סעיף 12). חוק זה נועד למנוע הפצה של מידע כזב באינטרנט. נוסח הסעיף דורש שתהיה כוונה לפגיעה כתוצאה מהפצת המידע המטעה אך גם לא דורש פגיעה בפועל, אלא רק פגיעה אפשרית.
מלזיה
בשנת 2018 נחקק חוק המידע הכוזב (Anti-fake news act). מטרת החוק הייתה להילחם ביצירה, בהפצה ובהשפעה של מידע כוזב. החוק קובע אשר כל אדם אשר מייצר, מפיץ, מציע (ועוד כמה אפשרויות) בכוונה מידע כוזב, חשוף לקנס או מאסר. חוק זה בוטל ב2019. חוק זה דורש כוונה אך מתייחס למידע השגוי כפסול גם ללא פגיעה אפשרית.
סינגפור
בשנת 2019 נחקק חוק ההגנה מפני אי אמיתות והטעיות באינטרנט. מטרת החוק היא למנוע הצהרות עובדתיות כוזבות באינטרנט (false statements of facts), למנוע תמיכה בהצהרות כאלה ולנטרל את ההשפעה שלהן. החוק מאפשר למדינה סמכויות נרחבות כמו הורדת תוכן, חסימת גישה לאתרים, דרישת התנצלות ופרסום תיקון והטלת אחריות הן על המפרסם והן על הפלטפורמה. אין התייחסות בחוק לשאלה האם המידע הכוזב הופץ או נוצר בזדון. החוק כן קובע כי אסור להפיץ מידע אשר ככל הנראה יוביל לפגיעה אפשרית בשש אפשרויות המנויות בחוק.
רוסיה
בשנת 2019, פרסמה הממשלה תיקון לחוק המידע, טכנולוגיית המידע והגנת המידע כך שיכלול איסור על פרסום מידע לא מהימן (unreliable) תחת החסות של תמיכה בחדשות אמינות. החוק נוגע רק במידע שהינו "חשוב ציבורית" ואשר עלול לגרום לנזק בכמה תחומים.
ברזיל
בתחילת 2020, ממשלת ברזיל החלה לקדם בפרלמנט חקיקה נגד "פייק ניוז" (Bill 2630/2020). אם תעבור, החקיקה תטיל אחריות על הרשתות החברתיות במדינה להגבלת תוכן פוגעני או שקרי, ואחריות על כל נזק שייגרם כתוצאה מכך אם יתרשלו במניעת הפצתם של התכנים הללו, יקנה חסינות לתוכן של פוליטיקאים ברשתות החברתיות ויחייב פלטפורמות לאסוף מידע על משתמשיהן על מנת לזהות אותם. נכון לשנת 2024, הצעת החוק אושרה בבית אחד של הפרלמנט, וטרם הועלתה להצבעה בבית השני של הפרלמנט. רק לאחר אישור הבית השני תהפוך לחוק. להרחבה ומידע נוסף על יוזמות החקיקה נגד דיסאינפורמציה ופייק ניוז בברזיל.
הודו
תקנות שהעבירה ממשלת הודו ב-06.04.2023 מאפשרות לגוף שתמנה הממשלה לדרוש הסרת תכנים "מטעים, שקריים או מזויפים". התקנות קובעות שאי-ציות להנחיות הממשלתיות לגבי הסרת המידע הכוזב, כפי שייקבע על-ידי גוף בדיקת העובדות, יגרור סנקציות שונות, ביניהן הסרת הפטור מאחריות של שירותי תיווך (כמו רשתות חברתיות). בית המשפט העליון בהודו קבע שהתקנות אינן חוקתיות משום שהן פוגעות באופן לא מידתי בחופש הביטוי ובזכות להליך הוגן. להרחבה ומידע נוסף על יוזמות החקיקה נגד דיסאינפורמציה בהודו.
ירדן
חקיקה משנת 2023 אוסרת על פרסום תכנים ש"מעודדים חוסר מוסריות", "חותרים תחת האחדות הלאומית", "מבזים את הדת" או מציפים fake news. בנוסף, ייאסר לפרסם באינטרנט שמות ותמונות של שוטרים. לתובעים במדינה תינתן האפשרות לחסום גישה לתכנים מבלי להידרש לצו שיפוטי, ופרסום התכנים האסורים עלול לגרור עונש של מאסר. החוק נתון לביקורת רבה מצד ארגוני זכויות אדם בשל הכלליות והערפול שבניסוחו, והכוח הרב ושיקול הדעת הרב שהוא מקנה לממשלה. החוק עבר באוגוסט 2023 ונכנס לתוקף בספטמבר 2023.
