במסגרת הוועדה למדע וטכנולוגיה של הכנסת בראשות ח"כ איימן עודה (חד"ש) ובשיתוף פעולה עם איגוד האינטרנט הישראלי, התקיים ביום שלישי 16.7.2024 דיון ציבורי ראשון מסוגו במטרה לבחון את השפעת ותפקיד הרשתות החברתיות בפעילות ארגוני פשיעה בחברה הערבית בישראל. בדיון השתתפו מומחים ואנשי תקשורת מהחברה הערבית ונציגי הפלטפורמות, רשויות המדינה והמשטרה, שהתבקשו לספק לוועדה נתונים ותשובות לגבי הטיפול וההתמודדות עם השימוש המזיק והפוגעני שעבריינים בחברה הערבית עושים ברשתות החברתיות כדי לקדם את מטרותיהם.
לצד השתתפותם של נציגי האיגוד, דימא אסעד ניקולא, מנהלת תחום צמצום הפער הדיגיטלי, ועידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה, השתתפו בדיון עיתונאים ומומחים מהחברה הערבית – האסטרטג ויועץ הדיגיטל אנאס אבו דעבס, חוקר הפשיעה עו"ד רדא ג'אבר, עיתונאי "הארץ" דיאא חאג' יחיא ומנכ"ל הוועד לראשי הרשויות הערביות עו"ד אמיר בשאראת, שעוקבים אחר התופעה הצומחת בשנים האחרונות.
בדיון הוצגה תמונת מצב עדכנית על בסיס המחקר מחוברים אבל (לא) שווים, אודות השימוש הגבוה באינטרנט סלולרי, ברשתות חברתיות ובעיקר בטיקטוק בקרב ערבים מבוגרים בישראל, בנוסף לנתונים מסקר השיח האלים של איגוד האינטרנט הישראלי, המראה נכונות נמוכה של המשתמשים הערבים לדווח על תכנים פוגעניים ורמות אמון והערכה נמוכות במיוחד לתקשורת הארצית בשפה הערבית.
המשתתפים בדיון תיארו טווח רחב של שימושים פוגעניים ברשתות בידי גורמי פשיעה – החל מסחיטה, הסתה ואיומים, דרך שימוש ב"זמרי בית" ושירים המזוהים עם משפחות פשע ועד להתפארות ברכוש, נשק וכספים ברשתות במטרה לגייס "חיילים" ותומכים. הם העידו על הרשת החברתית טיקטוק כמקום מרכזי לפעילות הדיגיטלית והתקשורתית של ארגוני הפשיעה הערבים. לדברי העיתונאי דיאא חאג' יחיא, שעוקב אחר פעילות ארגוני הפשיעה ברשתות, טיקטוק היא גם בעלת התוכן האלים והבוטה ביותר כאשר הסרטונים הוויראלים הקצרים ובעיקר הלייבים ואיסוף הטיפים, המאפיינים את הפלטפורמה, מתאימים במיוחד לאופי של הארגונים ומשמשים אותם כדי לאיים על אחרים ולהאדיר את שמם.
נציגי הרשתות טיקטוק ומטא שהשתתפו בדיון טענו כי יש להם מנגנוני מודרציה, אכיפה וניטור שאמורים לטפל בתופעה ונעשים מאמצים ועבודה ממוקדת כדי ללמוד ולהבין את התופעות העברייניות ולחנך את הציבור לדווח על התכנים מעודדי אלימות. נציגת קשרי ממשל של טיקטוק, לירון ריפמן, חשפה בדיון כי צוותי הבטיחות שלהם הרכיבו רשימה של 9 משפחות פשע מרכזיות מהחברה הערבית בישראל והחלו לנטר ולהסיר תכנים, סרטונים ושירים שקשורים אליהם. מדובר בהתפתחות חיובית וחשובה שתרמה לה עבודה משותפת של טיקטוק עם נציגי פורום המומחים לקידום האינטרנט והדיגיטל בחברה הערבית של איגוד האינטרנט הישראלי בשנה האחרונה.
על רקע נתונים אלו ועל רקע פרסומים ותופעות של שימוש ברשתות לצורך קידום תכנים ופעולות של גורמי עבריינות, אלימות ופשיעה לצד המחסור הקיים בנתונים מקיפים, איגוד האינטרנט הישראלי מתכוון לערוך מחקר וניתוח של סוגי התוכן המעודד פשיעה בחברה הערבית, המחקר יתבסס על מיפוי בהתאם לשימושים ואפשרויות פעולה שונות שהפלטפורמות מציעות למשתמשים: כגון האשתגים, שיתוף סרטונים, שידורים חיים (לייב), קבלת טיפים, הוספת סאונדים ויצירת טרנדים שונים. יודגש כי קיים מחסור רב במחקר ובחינה של השימוש שארגוני פשיעה ועבריינים עושים ברשתות חברתיות ומה האחריות והאפשרות שלהם להתמודד עם התופעה. ניכר כי חוסר הבנה של המצב הוא חלק מהבעיה.
במסגרת הדיון, איגוד האינטרנט הישראלי הציע מספר צעדים חשובים שניתן לקדם כדי להביא לצמצום בהיקף התופעה:
1. רגולציה ופיקוח של המדינה על התמודדות הרשתות החברתיות עם פשיעה
לפי המתווה לאסדרת רשתות חברתיות שנכתב על ידי ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ד"ר אסף וינר ואייל זילברמן, האסדרה הישראלית צריכה לדרוש מפלטפורמות תוכן דומיננטיות לאכוף את תנאי השימוש ואת כללי התוכן שהן קובעות אכיפה אפקטיבית ושוויונית, לכן יש להגדיר באופן ברור ומוחלט מהו תוכן מעודד אלימות ופשיעה ולהציג את כללי הקהילה באופן מלא ובהיר גם בשפה הערבית, לצד דוגמאות לתוכן מותר ואסור, ולפרט מהם סוגי הסנקציות שהפלטפורמה עשויה להטיל. חשוב לדרוש מהפלטפורמות עדכון קבוע על דרכי טיפול, משאבים והיקף התוכן העברייני המוסר על ידן – כפי שקיים באיחוד האירופי.
2. צעדים ומשאבים שהרשתות החברתיות יכולות להקצות כדי לשמור טוב יותר על המשתמשים הערבים
על מנת להבין ולחשוף את האופן בו גורמי פשע ועבריינות בחברה הערבית בישראל עושים שימוש ברשתות החברתיות ואיך להתמודד איתם, יש להכיר את את דפוסי השימוש ברשת בחברה הערבית ולשלב אנשי צוות ומומחים מהחברה הערבית בצוותי הבטיחות והמדיניות בפלטפורמות השונות. בנוסף, יש לבנות מודל המבוסס על מחקר והיכרות עם התופעה על מנת לזהות שימוש לרעה באפשרויות הפעולה שהפלטפורמות מציעות למשתמשים וליצור הגבלות וסנקציות נגד חשבונות של עבריינים ושחקנים אלימים.
3. פעולות חינוך ואוריינות של משרד החינוך לעודד שימוש בטוח ומוגן יותר של משתמשים צעירים ברשתות החברתיות
ישנה חשיבות רבה למסגרות החינוך בהעברת מידע ויצירת מודעות על מוגנות ברשת והתמודדות עם תוכן עוין ומסוכן, לכן יש להשקיע מאמצים בבניית תוכנית לימודי חובה בנושא מוגנות ואוריינות ברשת, התמודדות עם תוכן אלים ופוגעני ופיתוח כישורי חשיבה ביקורתית לזיהוי מידע ותוכן בעייתי, חשוב שתוכנית זאת תהיה מותאמת לחברה הערבית מבחינה שפתית ותרבותית. במקביל, יש לפנות להורים על ידי קמפיין העלאת מודעות בנושא דרכי מניעה וטיפול בתוכן מעודד אלימות וליזום מהלכים וקמפיינים למיצוב חיובי וחינוכי של הפלטפורמות השונות.
4. חקר תופעות שימושים עברייניים ברשתות חברתיות בחברה הערבית בישראל
יש מחסור בנתונים ובמחקרים על תופעות של שימושים גורמי פשע ועבריינות ברשתות חברתיות בחברה הערבית בישראל, לכן יש לבצע מחקרים הבודקים חשיפה, תפיסות ודרכי ההתמודדות של משתמשי הרשת מהחברה הערבית עם תופעות אלו. באחריות המדינה, האקדמיה והחברה האזרחית לקדם מחקר ויצירת ידע בנושא חשוב זה.
לשידור הישיבה ולמידע נוסף על הישיבה ותוצריה
