החזירו אותם הביתה עכשיו

יחד ננצח את הפייק ניוז ברשתות

מדריך: איך נבדיל בין מידע אמין לפייק ניוז ברשתות?

מספר בדיקות שחשוב לעשות כדי להעריך אמינות של מידע שקיבלנו ברשת:

  • בדיקת מקור המידע

    לבדוק מי הפיץ את המידע ומי פרסם אותו. מי לוקח אחריות על ההודעה? האם יש לוגו של גוף רשמי, רשות או ארגון מוכר על ההודעה? הוא חתום בידי אדם מוסמך בעל תפקיד רלוונטי? האם זה ממקור אנונימי או מאדם פרטי? האם הפרופיל של המפרסם נראה אמין (איזה פרסומים קודמים ותגובות יש אצלו)? אם זה גוף או חברה האם יש להם מטרה סמוייה?

  • בדיקת המידע במקורות אחרים

    האם המידע שקיבלתי פורסם גם בערוצים רשמיים של המדינה או הרשויות או באמצעי תקשורת נוספים? ככל שלא מצאתי את אותו מידע במקומות אחרים, כך גובר החשד שמדובר במידע כוזב. לכן העדיפו לעקוב אחר מקורות מידע רשמיים ומוסמכים!

  • בדיקת נוסח וסגנון ההודעה

    האם ההודעה כתובה בשפה וסגנון תקינים או עילגים? האם יש שגיאות כתיב? האם היא כוללת גם אימוג'יז או שפה מתלהמת או רגשית מדי? האם נוסח ההודעה מנסה להלחיץ אותנו ודורש מאיתנו להפיץ אותה הלאה? גורמים רשמיים לא יפיצו הודעות עם שגיאות, לא יעודדו אותנו להפיץ הלאה – וגם לא יבקשו פרטים אישיים.

  • בדיקת מקור וזמן התמונה או הסרטון

    אם התוכן כולל תמונה או סרטון – נסו לבדוק מתי ואיפה הם צולמו. האם יש עליו תאריך או פרטים מזהים אחרים שמעוררים חשד? מומלץ לבדוק אם התמונה או הסרטון הם חדשים או כבר הופיעו בידיעות קודמות. בכדי לבדוק האם תמונה היא אמיתית ניתן להדביק את התמונה במנוע חיפוש התמונות של גוגל ולבצע חיפוש הפוך. בכדי לבדוק אם סרטון הוא אמיתי ניתן להכניס את הסרטון לתוכנת invid המחלקת את הסרטון לתמונות. ואת התמונות הללו ניתן להדביק במנוע תמונות של גוגל.

  • בדיקת ההקשר בו מוצגת תוכן ההודעה

    פעמים רבות מפיצים מידע, דימויים או תוכן לצד כותרת או כיתוב "מרעיש" שמנסה להוציא אותם מהקשר ולהשתמש בהם בצורה מניפולטיבית. נסו להסתכל על התוכן מחוץ להקשר בו הכותרת והכיתובים מציגים אותם. האם באמת רואים בתמונה או בסרטון את מה שאומרת הכותרת הדרמטית? האם התוכן "מדבר בשם עצמו" או שהכיתובים מנסים להשתמש בו כדי לספר סיפור אחר ולשכנע את הצופים במסרים או עמדה כלשהיא נגד מישהו או משהו?

  • הפעילו הגיון בריא

    תטילו ספק, הפעילו חשיבה ביקורתית ושיקול דעת- עצרו לרגע וחשבו – האם ההודעה שקיבלתם כעת הגיונית? האם המידע המוצג נראה מבהיל במיוחד? האם הוא עשוי לשרת מישהו? האם המידע מסומן באפליקציה כ"הועבר פעמים רבות"? חפשו סימנים שעשויים לעורר חשד. אם ההודעה אינה רשמית או ממקור חדשותי – התייחסו אליה בחשדנות יתרה ובדקו את התוכן באמצעים השונים. יש לכם את הכוח לעצור הפצה לא אחראית של מידע כוזב!

מי מפיץ פייק ניוז ואיך זה מסכן אותנו?

הפצת ידיעות שגויות ופייק ניוז ברשת - למה זה מסוכן?

גורמים ובעלי עניין שונים עשויים להפיץ ידיעות שקריות או מטעות – לעתים מתוך זדון או רצון לפגוע, לעתים כי הוטעו בעצמם ולעתים בתמימות מתוך רצון לסייע לאחרים. בעת מלחמה, ידיעות שקריות עשויות להתפרסם על ידי האויב, כמו החמאס, גופים פרו-פלסטינים, או מדינות עוינות, במסגרת לוחמה פסיכולוגית שנועדה לפגוע באזרחים ולערער את המצב במדינה. אך פייק ניוז עשוי להתפרסם גם על ידי גורמים פוליטיים בעלי אינטרס בתוך המדינה או אזרחים לא זהירים שממהרים לשתף מידע – ולהשפיע על הציבור ועל החברה כולה במספר דרכים שליליות:

  • יצירת פאניקה וחרדה בקרב אזרחים

    תוכן מטעה בעת לחימה, עשוי להגביר את תחושת החרדה והפחד ולגרום לאנשים לבצע פעולות לא רציונליות. למשל, מסר לא ברור מפיקוד העורף יכל לגרום לאנשים להצטייד במזון ושתייה לזמן ממושך או להסתגר בבתים ללא צורך.

  • פגיעה בחוסן הנפשי האישי והלאומי

    תוכן שקרי וקשה לצפייה המציג פגיעות באזרחים או חיילים או הסלמה של המצב הבטחוני מגביר את רמת הפחד והחרדה ומקטין את תחושת החוסן האישי והמורל הלאומי ואף להשפיע על המוטיבציה של חיילים לשרת.

  • הסתה, פילוג ואלימות

    מידע כוזב ומסית עשוי לייצר קיטוב ועימותים בתוך החברה ולהסית את הציבור הרחב נגד קבוצות מיעוט או אוכלוסיות מסוימות. למשל, תוכן המציג באופן שקרי קבוצת מיעוט מסויימת כמשתפת פעולה עם החמאס, ייצר זעם ושנאה של כנגד אותה קבוצת מיעוט, ויכל אף לעורר פעולות אלימות נגדם.

  • קבלת החלטות פזיזות או לא הגיוניות על בסיס מידע מבהיל

    למשל התנפלות על סופרים ורכישת מוצרים רבים, ריקון כספומטים מכסף מזומן או הסתגרות בממדים ללא צורך. קידום ידיעות וספקולציות לא מבוססות מתרגם לפעולות מסוכנות בשטח גם ברמה הכלכלית והאישית.

  • הטעיה של התקשורת ואת מקבלי ההחלטות

    הפצה מסיבית של מידע לא נכון ברשתות יכולה להפיל בפח גם עיתונאים וכלי תקשורת או פוליטיקאים שחוזרים על הפרסומים והופכים אותם למציאות של ממש עבור המונים.

חשוב להכיר כדי לזהות: סוגים נפוצים של ידיעות כוזבות ופייק ניוז בזמן לחימה
  • שמועות ואזהרות מבהילות על פיגועים או איומים חדשים בחזיתות נוספות
  • הוראות והנחיות חריגות של הצטיידות במצרכים או שהות ארוכה בממ"ד ללא מקור רשמי
  • קונספירציות והאשמות שווא על גורמים או מחדלים בתוך המדינה שסייעו לאויב
  • שמועות וידיעות שגויות על קבוצות מיעוט בתוך המדינה שתומכות באויב ומעודדות אותו
  • הפצת תמונות וסרטונים ישנים או ערוכים של פגיעה באזרחים וחיילים או אלימות קשה שנועדו לעורר פניקה ופחד
  • הפצת תמונות וסרטונים מאזורי מלחמה שונים בעולם שנועדו להציג את ישראל כפושעת מלחמה
  • עמודים או פרופילים מזויפים המתחזים לרשויות, לצבא או לפוליטיקאים ומדברים בשמם כדי לעורר בהלה או להפליל את ישראל
מי הגורמים שעלולים לעמוד מאחורי הפצת פייק ניוז ומידע שגוי בזמן לחימה?
  • האויב ותומכיו – למשל חמאס, ארגוני טרור אחרים או גופים פרו-פלסטינים
  • מדינות זרות עוינות את ישראל שמבקשות לפגוע בחוסן החברתי וליצור קיטוב
  • גורמים פוליטיים בתוך ישראל שמבקשים לפגוע ביריבים שלהם
  • אזרחים מודאגים אך לא זהירים שמפיצים מידע שלא נבדק
  • אזרחים פזיזים וחובבי רשימות תפוצה שרוצים להיות הראשונים להפיץ
כמה עצות מועילות שיסייעו בהתגוננות וצמצום החשיפה למידע פוגעני ומזיק
  • תנו עדיפות למעקב אחר מקורות מידע רשמיים, מוסמכים או חדשותיים על פני קבוצות של שמועות, "פרסום ראשונים" או ספקולציות של מומחים מטעם עצמם
  • שנו את הגדרות המדיה החברתית שלכם כך שלא יציגו באופן אוטומטי תמונות וסרטונים בלי שאתם אישרתם לאחר קריאת הכותרת הנלווית
  • אם אתם בני 17 ומטה – אל תגלשו בטלגרם. אם אתם מעל גיל 17 תחשבו טוב לפני שאתם מצטרפים לקבוצות טלגרם לא מזוהות או לא רשמיות. יש שם תוכן קשה מאוד.
  • ראיתם תוכן פוגעני, שקרי או מסית ברשתות? דווחו עליו באפליקציה וחסמו את הגורם שהפיץ אותו! אתם בוחרים ממי לצרוך תוכן

התגוננות בפני פייק ניוז ומידע נוסף:

קו הסיוע לאינטרנט בטוח

התייעצות? דיווח? בקשת סיוע? צריכים מידע? אנחנו כאן בשבילכם

כללי קהילה ואכיפת הפלטפורמות

מה אומרים הכללים על מידע מטעה ועל דיסאינפורמציה ופייק ניוז?

אמת או קשקוש?

מדריך: האם המידע שלפנינו הוא אמת, או שמדובר בקשקוש, פייק?

כך נגן על עצמנו מפני חשיפה לתכנים פוגעניים וגרפיים

כיצד נפחית את החשיפה לתוכן מזיק ומטעה ברשתות בשעת חירום – קווים מנחים בהגדרות האפליקציות

פודקאסט חירום: כך נתגונן בפני פייק ניוז

שיחה עם אחיה שץ מנכ"ל פייק ריפורטר ועידן רינג סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי.

אזהרה והנחיות חשובות למשתמשי טלגרם

חשוב מאוד לקרוא את האזהרות והמידע החיוני הזה לפני שמורידים, מתקינים ומשתמשים באפליקצית טלגרם