פאנליסטית יחידה – עו"ד ליהי פלדמן.
ההחלטה ניתנה ביום 3.1.2024.
רקע וטענות הצדדים:
העותרת, חברה מדיה בינלאומית, הגישה עתירה להעברת הזכויות בשם המתחם pinkpanther.co.il ("שם המתחם"), שהמשיב הוא המחזיק הנוכחי בו.
המשיב רשם את שם המתחם בחודש מרץ 2023 ולתקופה מסוימת פעל תחת שם המתחם אתר למכירת בגדי כלות. העותרת פנתה למשיב בכתב, אך לא קיבלה ממנו כל תשובה. בעת מתן ההחלטה שם המתחם לא הפנה לאתר אינטרנט פעיל.
העותרת טענה, בין היתר, כי היא חברה מובילה בתחום ההפקה של תוכניות טלוויזיה וסרטים, ובעלת מלוא הזכויות בזיכיון של "הפנתר הוורוד", עוד משנת 1967, וכי השקיעה משאבים רבים בפרסום וקידום הזכויות הללו בעולם. העותרת הדגישה כי היא בעלת סימן המסחר “Pink Panther”, הרשום בישראל משנת 1989, וכי למשיב אין כל זכויות או זיקה לסימן.
המשיב לא הגיש תגובה לעתירה.
נפסק:
ה- IL-DRP הוא הליך חלופי ליישוב מחלוקות בנושא הקצאת שמות מתחם תחת סיומות המדינה של ישראל. ההליך כפוף לכללי יישוב הסכסוכים של איגוד האינטרנט הישראלי. עם רישום שם המתחם בהתאם לכללי הרישום, מקבל על עצמו כל מחזיק את כללים אלה.
הכללים קובעים את התנאים להביא מחלוקת לדיון במסגרת ההליך:
- שם המתחם שבמחלוקת זהה או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחרי, שם חברה רשום או רישום ישות משפטית של העותרת;
- וגם – לעותרת יש זכויות בשם ולמשיב אין זכויות בשם;
- וגם – הבקשה להקצאת שם המתחם השנוי במחלוקת הוגשה בחוסר תום לב או שנעשה שימוש בשם המתחם השנוי במחלוקת בחוסר תום לב.
שם זהה או דומה באופן מטעה – שם המתחם כולל את צמד המילים “pink panther” ואת הסיומת המדינתית "co.il". יש להתעלם מהסיומת לצורך הבחינה האם שם המתחם דומה לסימן רשום, כיוון שמדובר בסיומת מקובלת לאתר של עסק מסחרי בישראל, שאין לייחס לה אופי מבחין. במקרה הנוכחי שם המתחם מכיל את סימן המסחר של העותרת בכללותו וזהה לו. לפיכך, התנאי הראשון מתקיים.
לעותרת זכויות בשם – העותרת הביאה עדויות על הרישום והשימוש בפועל בסימן המסחר “Pink Panther” במשך עשרות שנים – לרבות, סימני מסחר רשומים בעולם ובישראל; צבירת מוניטין רב; עמודי פייסבוק ו-YouTube המוקדשים למותג ולהם מיליוני עוקבים; אתרי אינטרנט; מוצרים רבים הכוללים את הסימן, ועוד. לפיכך, התנאי השני מתקיים.
למשיב אין זכויות בשם – המשיב לא הגיש תגובה לעתירה ולא נמצא מקור גלוי המעיד על זיקה שלו לשם. מדובר בצמד מילים שחיבורם אינו מצביע על שימוש גנרי טבעי הנובע מהקשרן, או קשר כלשהו להפעלת סלון כלות. לפיכך, התנאי השלישי מתקיים.
רישום שם המתחם בחוסר תום-לב – כללי יישוב הסכסוכים מביאים שורת עילות העשויות לשמש כראיה לחוסר תום לב ברישום או בשימוש בשם מתחם, לרבות שימוש בשם המתחם בכדי למשוך, עבור יתרון מסחרי, משתמשי האינטרנט לאתר, על-ידי יצירת סבירות לבלבול עם שמה של העותרת באשר למקור האתר, הגופים המממנים אותו וכו'.
קשה להאמין כי המשיב לא היה מודע לקיומו של סימן המסחר של העותרת בעת שרשם את שם המתחם. אין סיבה נראית לעין לשימוש של המשיב בסימן המסחר של העותרת לצורך מכירת שמלות כלה, אלא אם היתה כוונה להטעות את הציבור בדבר קיומה של זיקה בין האתר לבין העותרת.
מספר חודשים לאחר פניית העותרת אל המשיב, הוסר האתר ולא נעשה מאז שימוש בשם המתחם לכל מטרה אחרת. התנהגות זו של המשיב מצביעה לכאורה על הסכמתו בפועל עם הטענה כי אין לו זכות שימוש בשם המתחם. בנוסף, אי-הגשת תגובה לעתירה מצביעה כי למשיב אין עניין אמיתי או לגיטימי להחזיק את שם המתחם. לפיכך, היסוד הרביעי מתקיים.
הפאנל קיבל את העתירה והורה על העברת שם המתחם לעותרת.
האמור לעיל מהווה תמצית של ההחלטה. להחלטה המלאה לחצו כאן [PDF]
