מחקר עומק של איגוד האינטרנט הישראלי בנושא התמודדות עם הפצת מידע כוזב ודיסאינפורמציה מציג תמונת מצב מקיפה של סביבת המידע העכשווית בישראל, ממפה את השחקנים המרכזיים בה, מזהה פערים ונקודות תורפה, ומתווה צעדים אופרטיביים לחיזוק החוסן הלאומי אל מול איומי המידע הכוזב.
על פי המחקר, ישראל פגיעה במיוחד לדיסאינפורמציה בשל רמה נמוכה של אוריינות מדיה, חשיפה נרחבת לתוכן לא מאומת, קיטוב חברתי גבוה, פעילות ממשלתית לא מספקת, ומנגנוני הגנה חלשים מצד החברה האזרחית והתקשורת. חוסר יציבות פוליטי ובטחוני מקומי ואזורי יוצר קרקע פורייה לגורמים מקומיים וזרים לנצל את הפילוג החברתי ולערער את האמון במוסדות הדמוקרטיים. המחקר ממפה כיצד קבוצות מסוימות, כמו החברה החרדית, דוברי הערבית, דוברי הרוסית, ואזרחים ותיקים, פגיעות במיוחד בשל אוריינות מדיה נמוכה, גישה מוגבלת למשאבי בדיקת עובדות, והיעדר תוכניות ציבוריות ויוזמות של החברה האזרחית המותאמות לצרכיהן הייחודיים.
יחד עם זאת, המחקר מציין כי לישראל יש נכסים יקרי ערך להתמודדות עם המידע הכוזב – אקוסיסטם חדשנות חזק, מגזר טכנולוגי מתקדם, חברה אזרחית מעורבת, ותשתית דיגיטלית חזקה – ומציג המלצות למישורים המגוונים בהם ניתן לפתח חוסן דיסאינפורמציה ואוריינות מידע בישראל:
- קידום אוריינות מדיה ומודעות ציבורית: פיתוח תוכניות חינוך פורמליות ולא פורמליות לשיפור אוריינות מדיה, במיוחד לקבוצות פגיעות.
- בניית אמון במקורות מידע אמינים: שיפור השקיפות בעיתונאות ובפרקטיקות תקשורתיות לשחזור האמון בתקשורת המקצועית.
- הגברת הזמינות של מידע מאומת: הרחבת הנגישות למידע ממשלתי ושירותים ציבוריים בשפות שונות, וחיזוק יוזמות בדיקת עובדות.
- פיתוח מדיניות ורגולציה: גיבוש אסטרטגיה לאומית והקמת מסגרת רגולטורית מאוזנת להתמודדות עם מידע כוזב.
- חיזוק מערכת בדיקת העובדות: הרחבת יכולות בדיקת העובדות, הכשרת עיתונאים, ותמיכה ביוזמות בדיקת עובדות מותאמות לקהילות שונות.
- הגדלת מימון ומשאבים: חיזוק מימון ליוזמות המתמודדות עם מידע כוזב מגורמי ממשלה, המגזר הפרטי, ומקורות בינלאומיים.
- קידום מחקר ופיתוח: השקעה במחקר אקדמי בין-תחומי ופיתוח כלים לזיהוי והתמודדות עם מידע כוזב.
- חיזוק שיתוף פעולה מקומי ובינלאומי: יצירת שותפויות בין אקדמיה, תקשורת, חברות טכנולוגיה וחברה אזרחית לפיתוח אסטרטגיות משותפות.
יעל רם, ד"ר אסף וינר ועידן רינג, מחברי המחקר, ציינו כי "התמודדות עם דיסאינפורמציה בישראל מחייבת גישה רב-מגזרית, הכוללת קובעי מדיניות, גופי תקשורת, חברה אזרחית, אקדמיה, המגזר הפרטי, ופלטפורמות דיגיטליות. מחקר מיפוי הזירה והשחקנים מהווה נקודת פתיחה חשובה להתמודדות אפקטיבית עם אתגרי המידע הכוזב והדיסאינפורמציה במרחב הישראלי"
לקריאת דו"ח המחקר המלא (באנגלית):
Disinformation Resilience Israel – Stakeholder Analysis Report (April 2025)
מחקר זה נערך בתמיכה כלכלית של האיחוד האירופי, כחלק מפרויקט Disinformation Resilience Israel (DRI). תוכן המסמך הינו באחריותו הבלעדית של איגוד האינטרנט הישראלי ואין לראות בו בשום מקרה כמשקף את עמדת האיחוד האירופי.
