הימים שאחרי השבת השחורה התאפיינו מצד אחד בהלם ראשוני מהאירועים, ובהבנה שאיש אינו מבין באמת את האסון שאירע, ומצד שני בהתגייסות ועשייה אזרחית חסרת תקדים.
המדינה לא תפקדה, והחברה האזרחית מילאה את מקומה. מיזמים חברתיים צצו במהירות כדי לתת מענה לצרכים השונים שהתעוררו בעקבות המלחמה. חלקם התבסס על תשתיות אזרחיות־חברתיות קיימות, ובכלל זה תשתיות של המאבק בהפיכה המשטרית, וחלקם קמו "מאפס", תוך זמן קצר, בעקבות המלחמה. פעילותם של המיזמים הייתה נרחבת ומגוונת. בתחילת המלחמה התמקדה הפעילות בסיוע בשטח – הסעות (של חיילים, מפונים), שינוע של ציוד לחיילים ולמפונים, ואבטחה (כיתות כוננות מקומיות). זמן קצר לאחר מכן קמו יוזמות נוספות של סיוע למפונים, גיוס משאבים לסיוע מסוגים שונים לנפגעים, וסיוע ביורוקרטי וכלכלי. עם ההבנה של ממדי הטראומה שנגרמה מהאירועים, קמו מיזמים שביקשו לתת מענה פסיכולוגי ותמיכה נפשית. בהמשך החלו לפעול מיזמי הסברה והשפעה ברשת, בארץ ובחו"ל. קבוצה ייחודית אך מגוונת של מיזמים הייתה זו שביקשה לתעד את האירועים למטרות שונות – זיכרון והנצחה, תיעוד היסטורי, תיעוד אומנותי־דוקומנטרי, איסוף מידע ראייתי, הסברה, חינוך ועוד.
תוך זמן קצר זיהו משפטנים ומשפטניות שעוסקים בהיבטים שונים של דיני אינטרנט, שהמיזמים המגוונים נתקלים בשאלות משפטיות בתחומי התמחותם, וזקוקים לעזרה. שבוע לאחר השבת השחורה כבר התגבשה קבוצה של כשלושים משפטנים, שהציעה "עזרה ראשונה משפטית" למיזמים חברתיים שקשורים למלחמה. הייחוד של הקבוצה הוא שהיו בה חוקרים וחוקרות מהאקדמיה, מנחות של קליניקות משפטיות בתחום, ומשפטנים ומשפטניות מהפרקטיקה.
עזרה ראשונה משפטית
פעילותם של המיזמים החברתיים הייתה כרוכה במידה רבה באיסוף אינטנסיבי של מידע אישי על אנשים: נפגעים שזקוקים לעזרה, מפונים, מתנדבים ואחרים. לעיתים היה מדובר במידע רגיש, כמו מצב רפואי, צרכים פיננסיים או נפשיים, או פגיעות מיניות. מבחינה משפטית גם מידע רגיש פחות, כמו רשימות של מתנדבים, הוא מידע מוגן שיש לנהוג בו לפי הוראות הדין – למשל כללים לגבי היידוע וההסכמה של האנשים לשימושים השונים במידע, או דרישות שונות בקשר לאבטחת מידע. מאפיין זה של עבודת המיזמים הצריך סיוע בהיבטים הקשורים לפרטיות של איסוף מידע ושימוש בו, ובכלל זה סיוע בניסוח תנאי שימוש ומדיניות פרטיות, וכן הדרכה לגבי ניהול המידע שנאסף ואבטחתו.
לחלק ממובילי המיזמים היה ידע משפטי כללי, אם מניסיון העבר שלהם בעיסוקם המקצועי ואם בזכות מישהו שהסב את תשומת ליבם לסוגיות משפטיות רלוונטיות, ולכן ידעו לבדוק את הסוגיה. אחרים פנו לקבלת סיוע משפטי מהקבוצה בקשר לנושא מסוים, אבל בירור הראה שצריך לטפל בנושא אחר. למשל, מיזם חברתי שביקש להשתמש בסרטונים שצילמו משתתפי מסיבת "נובה", במסגרת קמפיין מימון המון לסיוע לניצולים, פנה לקבוצה בשאלה על זכויות יוצרים, אבל התברר שיש שאלה מהותית אחרת: שאלת פרטיותם של משתתפי המסיבה.
חלק מהמיזמים ביקשו להשתמש בחומרים שונים מאירועי השבעה באוקטובר, כדי לתעד את האירועים או להיעזר בהם לצורכי הסברה או גיוס תרומות. גם כאן התעוררו שאלות של פרטיות: האם יש פרטיות בשיחות והתכתבויות וואטסאפ של מי שהיו לכודים בממ"ד בביתם באותה שבת איומה? מיזמים שונים ביקשו לאסוף צ'טים כאלה לצורך תיעוד או הסברה. האם אפשר להשתמש בסרטוני וידיאו שצילמו ניצולי מסיבת "נובה", וכוללים תכנים קשים לצפייה? האם וממי צריך לקבל אישור כדי לשמור בארכיון צילומים של חטופים שצולמו לפני האירועים או במהלכם? תמונות ישנות שצולמו בהקשר מסוים קיבלו כעת משמעות אחרת. באופן כללי, חוק הגנת הפרטיות מתייחס לשימוש למטרה שונה מהמטרה המקורית כאל פגיעה בפרטיות (לפי "עקרון צמידות המטרה"). תצלומי החטופים בזמן החטיפה חושפים מצוקה, סבל, כאב ופשעים שבוצעו נגדם. חוק הגנת הפרטיות קובע שפרסום צילומים כאלה הוא פגיעה בפרטיות, אבל גם מתיר שימוש כזה במקרה שקיים אינטרס ציבורי מובהק.
הרצון של מיזמים שונים להשתמש במגוון חומרים העלה גם סוגיות של זכויות יוצרים. בהיבט הזה יש חשיבות למקור הצילומים, והמקורות היו מגוונים: חלק מהצילומים צולמו בידי קורבנות שהספיקו לשלוח אותם לבני משפחה, חלקם הגיעו מכלי התקשורת הכלליים, ואחרים ממקורות לא ידועים. בחלק מהמקרים, מקורם של צילומים שנמצאו ברשתות היה במצלמות הגוף של מחבלי החמאס. מובן שיש שוני בין המקורות האלה: כאשר המקור ידוע, דרך המלך היא לפנות אליו ולבקש רשות להשתמש; כאשר המקור אינו ידוע, סעיף 27א לחוק זכות יוצרים כולל הסדר מפורט בקשר ל"יצירות יתומות"; במקרים אחרים יכולה לסייע הגנת "השימוש ההוגן" שיש בחוק, שמתירה שימוש חופשי במצבים מסוימים. לגבי השאלה אם למחבלי החמאס יש זכויות יוצרים על הצילומים, אין לנו כמובן שום עניין להגן עליהן.
שאלות נוספות שעלו בתחום זכויות היוצרים הן: האם שימוש בתכנים שנמצאו ברשת לצורך הכנת סרטוני הסברה או כחלק מקמפיין גיוס תרומות, הוא שימוש הוגן כמובנו בחוק זכויות יוצרים? האם מותר לבצע גרסת כיסוי ("קאבר") לשיר מוכר לצורך העלאת מודעות למצבם של החטופים? כיצד ניתן לקבל אישור לשימוש ביצירה? מיזמים אחרים נתקלו בשאלות של לשון הרע: האם חשיפת גורמים אנטישמיים בחו"ל מותרת? מה הסיכונים?
בסך הכול, הקבוצה סייעה, פרו־בונו כמובן, לכ־55 מיזמים. מתוכם, בכ־25 מיזמים רוב השאלות היו מתחום הפרטיות, וב־15 מיזמים השאלות היו בעיקר מתחום זכויות יוצרים, אם כי בכמה מקרים התעוררו שאלות בשני התחומים. כ־15 מיזמים נוספים קיבלו סיוע מהקבוצה בתהליכי בקשה לאישור שימוש ביצירות (תמונות סטילס, סרטונים) במסגרת "מסלול מהיר" שייסדה מול גופי תקשורת וצילום שונים. בשאר המקרים התעוררו שאלות משפטיות נוספות בקשר להיבטי אינטרנט.
גיבוש מענים עקרוניים
מתוך הפניות שהגיעו לקבוצה לאורך חודשי פעילותה ניתן היה לזהות כמה סוגים של צרכים שהעלו המיזמים השונים, ובהתאם להם גיבשה הקבוצה מספר מסמכים עקרוניים, מעין "מוצרי מדף" לשימוש עצמי של מיזמים חברתיים:
- זכויות יוצרים: שימוש ביצירות למיזמים חברתיים. פורסמו שני מסמכים: ניתוח משפטי מפורט ובצידו מדריך מעשי קצר יותר, שמסביר את דרך המלך לשימוש ביצירות (בקשת הסכמה, ולשם כך הקבוצה ייסדה את המסלול המהיר הנ"ל); מתי מותר להשתמש ביצירות שלא ידוע מי יוצריהן, כלומר "יצירות יתומות" (שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים); או באילו מקרים מותרים שימושים אחרים, לפי הגנת השימוש ההוגן.
במסמך של משרד המשפטים שהתייחס גם הוא לסוגיות הללו, הוזכר מסלול התיווך שיצרה הקבוצה לאישור מהיר לשימוש ביצירות.
- הגנת פרטיות: שימוש בתצלומים, סרטונים והקלטות של נעדרים, חטופים וקורבנות. מיזמים חברתיים מגוונים ביקשו להשתמש בחומרים שבהם מתועדים קורבנות, חטופים וניצולים מאירועי השבעה באוקטובר, לקידום מטרות ציבוריות כמו הסברה, חינוך, תיעוד, תרומות והתרמות, תיאום וחיבורים שונים ועוד. הקבוצה ניסחה מסמך שמתייחס להיבטי הפרטיות הרלוונטיים ומציע קווים מנחים בעניין.
- איסוף מידע גלוי ברשת (OSINT): המלצות לצמצום חשיפה משפטית. במסמך הוצגו דגשים משפטיים מרכזיים שיש בהם רלוונטיות לפעילות של איסוף מידע ממקורות גלויים (Open Source Intelligence, או בקיצור OSINT). הדגש במסמך הוא על צמצום החשיפה המשפטית בעת ביצוע פעילות OSINT בהיבטים של דיני מחשבים (הפעלת כלים ממוחשבים ואיסוף מידע בהיבט המחשובי), דיני פרטיות (היבטים של איסוף ושימוש במידע אישי), דיני חוזים (בכל הקשור לתנאי שימוש של אתרים ופלטפורמות) ודיני קניין רוחני.
מיזמי התיעוד: שרטוט עקרונות לפעולה לצד מענה מודולרי
מיד לאחר השבעה באוקטובר החלו לפעול מיזמי תיעוד שונים, ובהמשך נוספו רבים אחרים – עשרות מיזמים, שלכל אחד מהם דגש שונה. חלקם התמקדו בסוג אוכלוסייה קונקרטי (למשל תושבי יישוב מסוים), חלקם התרכזו בסוג מסוים של תכנים (כמו ציורי ילדים שצוירו בממ"ד), ואחרים ביקשו לתעד את עבודת המסייעים (מתנדבי זק"א, פסיכולוגים ואחרים). מטרות התיעוד היו מגוונות: מתיעוד דוקומנטרי, דרך תיעוד היסטורי עבור ארכיונים שונים ואיסוף ראיות לצרכים משפטיים, ועד איסוף חומרים תיעודיים למטרות הסברה והפצה ברשת. מטבע הדברים, ובפרט לנוכח הסמיכות לאירועים הקשים, פעולת התיעוד כללה איסוף מידע ועדויות מסוגים רגישים ביותר, מאנשים המצויים לעיתים קרובות במצבי טראומה שונים.
פעילות של מיזמים כאלה מעוררת שורה של שאלות משפטיות הקשורות לזכויות יוצרים ופרטיות, ונוגעות לכל שלבי איסוף החומרים ויצירתם: כיצד להבטיח שהשימוש של מיזם התיעוד בתכנים שהוא אוסף – באמצעות ראיונות או איסוף ושימור חומרים שונים, כמו הודעות וואטסאפ, ציורים וצילומים – ייעשה תוך שמירה על זכויותיהם של מי שתיעדו ומי שתועדו? מה צריכה לכלול הסכמה של מי שמתראיינת ומספרת את סיפורה במסגרת פרויקט תיעוד, או מעבירה לו חומרים? האם מותר להעביר חומרי תיעוד בין מיזמים, או לגורמים מסחריים? מהם הכללים בנוגע לקטינים שסיפורם מתועד בפרויקט? כיצד יש לשמור על חומרי התיעוד ולאבטח אותם?
התובנה לגבי האתגרים המשפטיים השונים שמתעוררים בכל שלבי פעולת התיעוד, לצד ההכרה במגוון המטרות והצרכים של המיזמים השונים, הובילה להחלטה ליצור תשתית משפטית גנרית אך גמישה עבור מיזמי התיעוד, שמצד אחד תתייחס לכל השלבים העיקריים של עבודת מיזמים אלה, ומצד שני ניתן יהיה להתאים אותה בקלות לעבודה של כל מיזם פרטני.
בבסיס העבודה עם מיזמי התיעוד ויצירת תשתית עבודה עבורם עמדו מספר עקרונות:
- כבוד האדם וזכויות הפרט: נקודת המוצא הייתה הכרה בחשיבות התיעוד, אבל לצידה הודגשה החשיבות של שמירה על זכויות הפרט, כך שבתוך הלהט לתעד לא ייפגעו מי שכבר נפגעו באירועים עצמם. לשם כך הוצעו מנגנונים משפטיים שיכילו "גם וגם", בשונה מהנגדה בין המטרות. הגנת הפרטיות הוצגה כערך בפני עצמו, אך גם ככלי שיאפשר להשיב לנפגעים את השליטה בסיפורם ולכבד את האוטונומיה שלהם.
- גמישות משפטית שתאפשר האחדת מיזמים ושיתופי פעולה בעתיד: אף על פי שהמיזמים הרבים פועלים בנפרד, אפשר שבהמשך חלקם יתמזגו, או יעבירו את הפעילות שלהם או את תוצריה לידי גורמים אחרים, פרטיים או ציבוריים. לכן, השאיפה הייתה ליצור תשתית אחידה שתקל על מיזוגים או העברות בעתיד.
- קלות שימוש ומודולריות של המוצרים המשפטיים: לבסוף, המסמכים שנכתבו עבור המיזמים הללו נוסחו בצורה פשוטה ככל האפשר, כדי לאפשר שימוש שוטף בהם ללא צורך בליווי אינטנסיבי (וכך גם להעלות את הסיכוי שאכן ייעשה בהם שימוש). לצד הרצון ליצור בסיס אחיד משותף, ומתוך הכרה בהבדלים בין המיזמים השונים, התשתית עוצבה באופן מודולרי, כך שכל מיזם יוכל להתאים את המסמכים המשפטיים לצרכיו.
התוצאה הייתה מסמך כללי שמסביר את המסגרת והעקרונות המשפטיים הרלוונטיים, וארבעה מסמכים מודולריים שקשורים לשלבים מרכזיים בעבודתו של מיזם תיעוד:
- כתב הסכמה לראיון
- כתב הסכמה למסירת חומר תיעודי
- טופס פנימי למיזם להסדרת הזכויות עם צוות מתעדים
- הסכם הפקדת חומרים בארכיון – למקרה שיעלה צורך בכך בהמשך הדרך.
פעילות הקבוצה התאפשרה הודות לעבודה המסורה של המתנדבים.ות: עו"ד תומר אפלדורף, עו"ד עמית אשכנזי, עו"ד דלית בן־ישראל, ד"ר שרון בר־זיו, עו"ד ד"ר עדי גילת, עו"ד טוני גריימן, עו"ד רונן האוסירר, עו"ד אסף הראל, ד"ר אסף וינר, עו"ד אלה טבת, עו"ד נעמה מטרסו קרפל, פרופ' מרים מרקוביץ' ביטון, פרופ' אורית פישמן אפורי, עו"ד רקפת פלד, ד"ר דלית קן־דרור פלדמן, עו"ד חיים רביה, עו"ד ד"ר עמרי רחום־טוויג, עו"ד יעל רימר, עו"ד אייל שגיא. תודתנו לשאר חברי וחברות הקבוצה שסייעו בייעוץ: פרופ' ניבה אלקין־קורן, עו"ד יורם הכהן, עו"ד אסא קלינג, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר.
בין היתר, סייעה הקבוצה למיזמים הבאים:
- מיזם ההסעות של "אחים לנשק": ייעוץ בהיבטי אבטחת מידע ופרטיות
- Zihui.org: ניסוח מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
- Nova Support – גיוס תרומות עבור תמיכה מקצועית בנפגעי מסיבת "נובה": סיוע בהיבטי זכויות יוצרים ופרטיות
- Human for Humanity – סרטוני הסברה על פשעי חמאס: ייעוץ בנושא זכויות יוצרים
- חטופים AI – הנפשת תמונות חטופים: ייעוץ והכוונה בשאלת ההסכמה
- Israel's Story – מערך הסברה: סיוע בהיבטי זכויות יוצרים
- חמ"ל דנה גת – מתנדבים לצרכים שונים: ניסוח מדיניות פרטיות וטפסים
- מיזם ברלין – מיזם התנדבותי למלחמה באנטישמיות בברלין: תנאי שימוש ומדיניות פרטיות
- יוזמות יוצאי 8200 – פיתוח פתרונות ותוכנות לשעת חירום: טפסי הצטרפות, תנאי שימוש
- הייב חמ"ל אמת – זיהוי מידע שקרי וכוזב ברשת: תנאי שימוש ומדיניות פרטיות
- התשמע קולי – אפליקציה לבריאות הנפש: תנאי שימוש ומדיניות פרטיות
- מפגשים – מפגשי תמיכה להתמודדות עם היום־יום בעורף בהנחיית פסיכולוגים ואנשי מקצוע: מדיניות ותנאי שימוש
- צ'טבוט לחוסן כלכלי בחירום של ארגון "משפחה פלוס": תנאי שימוש ומדיניות פרטיות
- Advocate4Israel: תנאי שימוש ומדיניות פרטיות
