בקשה תקדימית לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בסוף שנת 2024 נגד חברת טיקטוק בטענה להפליה שיטתית של תכנים פרו-ישראליים ויהודיים. הבקשה שהוגשה על ידי במאי ומפיק בערוץ I24NEWS, מתמקדת בהתנהלותה של טיקטוק מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל וטוענת להפרת חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים, הפרת חוזה, והפרת חוק הגנת הצרכן.
במסגרת הגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, התובעים סוקרים את טענות התביעה ומבקשים מבית המשפט לאשר את הגשתה כתובענה ייצוגית בשם אנשים רבים אחרים ("חברי הקבוצה"), במקום תביעה רגילה. בבקשה זו התובעים מבקשים לייצג את כל משתמשי טיקטוק בישראל שהתוכן או החשבון שלהם נחסם או הוגבל ו/או כל המשתמשים שנחשפו לתכנים אנטישמיים בטיקטוק בניגוד לתנאי השימוש של טיקטוק ו/או כל המשתמשים שחוו סביבה מקוונת עם הטייה אנטי-ישראלית ואנטישמית בטיקטוק עקב אכיפה בלתי שוויונית של מדיניות חסימה והגבלה של תכנים ומשתמשים.
התובענה הייצוגית ובקשת האישור מעלות מספר מישורים של טענות אפליה נגד טיקטוק בהקשר זה:
- חסימת תכנים פרו-ישראליים: בתחילת המלחמה טיקטוק חסמה האשטגים פרו-ישראליים כמו "יחד ננצח" ו"עם ישראל חי" ורק לאחר שהושמעה ביקורת בנושא, היא החליטה לאפשר לאנשים פרטיים להשתמש בהאשטגים הללו, אך ממשיכה לאסור על השימוש בהאשגים הללו בידי ארגונים וגופים ציבוריים. כמו כן, נטען כי טיקטוק חסמה חשבונות רבים של יוצרי תוכן פרו-ישראליים, כאשר חלקם חסומים עד היום. אפילו כשהוסרה חסימתם, לרבים מהם נשללה האפשרות לשדר בשידור חי בטיקטוק. בנוסף, טיקטוק מונעת פרסום קמפיינים ממומנים מארגונים כמו מטה משפחות החטופים וארגון תגלית, בטענה שמדובר ב"קמפיינים פוליטיים", ואף אוסרת על השימוש במילים שרלוונטיות למלחמה, כמו "חטופים" ו"שבעה באוקטובר".
במקביל לחסימה או הסרה מלאות של תוכן וחשבונות והמפלטפורמה, נטען כי טיקטוק מבצעת הצללת תכנים ("shadow banning") לתוכן פרו-ישראלי, כשהיא מצמצמת משמעותית את החשיפה של משתמשים או של התוכן שהעלו מבלי להודיע להם על הדבר במפורש. בפרט, במסגרת הבקשה מתואר מקרה שבו משרד החוץ גייס משפיענים שיעלו תוכן פרו-ישראלי בטיקטוק, אך התוכן שהעלו זכה להרבה פחות צפיות ומעורבות מתכנים אחרים שהעלו לפני (לראיון בנושא של מנהל חטיבת הדיגיטל במשרד החוץ לחצו כאן).
- היעדר אכיפה כנגד תכנים אנטישמיים: לפי הנטען בבקשה, טיקטוק היא כר פורה של הפצת תכנים אנטישמיים. טיקטוק נמנעת מהסרת תכנים מסיתים ואנטישמיים למרות דיווחים, אפילו כשהדיווחים הללו מגיעים מגופים שהיא בעצמה מגדירה כ"מסמנים נאמנים" (trusted flaggers) של תוכן בעייתי. לפי הנתונים שסיפקו הגופים הללו, טיקטוק מסירה רק 17.5% מהתוכן האנטישמי / אנטי-ציוני שעובר על תנאי הקהילה שלה. תכנים אלה, לפי המחקרים שמוצגים בבקשה, כוללים אף תכנים ניאו-נאציים מובהקים.
- הטיה מערכתית של מערכת אכיפת התוכן ובדיקת העובדות של טיקטוק: לפי הבקשה, תחקיר של ערוץ 12 חשף עדות אנונימית של עובדת במחלקת ההכשרות של טיקטוק לפיה טיקטוק עושה שימוש במקורות אנטי-ישראלים כמקורות מידע לצורך בירור עובדות (fact checking) על בסיסן מתקבלות החלטות אודות סינון מידע מוטעה, כגון רשת החדשות הקטארית אל-ג'זירה, ארגון אמנסטי ודעות אישיות של עובדי טיקטוק. במסגרת התחקיר הובאו גם עדויות של עובדים לשעבר בטיקטוק, שתיארו תרבות ארגונית עוינת כלפי עובדים יהודים וישראלים (לעיון בתחקיר המלא באתר N12 לחצו כאן).
התובענה מבקשת לייצג את כלל משתמשי טיקטוק בישראל שנפגעו ממדיניות זו, בין אם תכניהם נחסמו על רקע השקפה פרו-ישראלית, אם נחשפו בעצמם לתכנים נטישמיים, או חוו סביבה מקוונת עם הטיה אנטי-ישראלית. במסגרת הבקשה נטען שאירועים אלה מצדיקים מתן פיצוי עקב הפרת חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים, הפרת חוזה (תנאי השימוש של טיקטוק), הפרת חוק הגנת הצרכן, רשלנות וחוק עשיית עושר שלא במשפט. כל אחת מההפרות עשויה להצדיק פיצוי בפני עצמה. לפי הבקשה, המעשים של טיקטוק מהווים הפליה בין משתמשים על בסיס דת והשקפה פוליטית, בניגוד לחוק איסור הפליה במוצרים ושירותים. בנוסף, הם מהווים הפרת חוזה של טיקטוק עם המשתמשים שלה – טיקטוק הפרה של תנאי השימוש שלה עצמה, שמהווים מעין חוזה בינה לבין המשתמשים. כמו כן, טיקטוק הטעתה צרכנים ישראל כשהסתירה מהם את זה שהיא מיישמת את תנאי השימוש והנחיות הקהילה שלה באופן מפלה בצורה בוטה כנגד בעלי השקפה פרו-ישראלית, יהודים וישראלים. עוד נטען, שטיקטוק התרשלה כשחשפה את משתמשיה לתכנים מזיקים, שגויים, מוטים ואנטישמיים בניגוד לתנאי המשתמש וללא סינון מנגנוני סינון אפקטיביים, ואכפה את תנאי השימוש שלה באופן בלתי שוויוני. לבסוף נטען כי טיקטוק התעשרה על חשבון משתמשיה שלא כדין, ולכן עליה להשיב את הרווחים שלה למשתמשיה שנפגעו מהמדיניות שלה, לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט.
הסעדים המבוקשים כוללים פיצוי של 5,000 ש"ח לכל חבר בקבוצה, הוצאת צו המחייב את טיקטוק לשנות את מדיניות ניהול התכנים שלה והסרת חסימות והגבלות מתכנים וחשבונות פרו-ישראליים העומדים בתנאי השימוש. בנוסף, במסגרת הבקשה נדרש שטיקטוק תחזיר את הרווחים שהרוויחה שלא כדין, אשר מוערכים בכ-1.253 מיליארד ש"ח, המחושב על בסיס הרווח המשוער של טיקטוק פר משתמש והיקף המשתמשים הישראלים בפלטפורמה.
המחקרים והדוחות עליהם מתבססת התביעה
לבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו נספחים הכוללים מסמכים רשמיים, מחקרים, דוחות, תחקירים עיתונאיים ונתונים שונים, אשר נועדו לתמוך בטענות המבקש. בין הנספחים נכללו תנאי השימוש של טיקטוק, הנחיות הקהילה שלה ומדיניותה בנוגע לתוכן ממותג ותוכן פוליטי, דתי ותרבותי.
לבקשה צורפו מחקרים ודוחות של גופי מחקר שונים. מחקר של Cybersecurity for Democracy של Northwestern University (נספח 4) סקר מאות אלפי פרסומים בטיקטוק והשווה כיצד הפלטפורמה מתייחסת באופן שונה לפרסומים כלליים, פרו-ישראל ופרו-פלסטין. המחקר מצא כי כחודשיים לאחר ה-7 באוקטובר, הייתה צניחה חדה בצפיות לתכנים פרו-ישראלים שקדמה לירידה בקצב הפרסום. לעמדת החוקרת, מדובר בירידה מהירה וחריגה המרמזת על שינויים באלגוריתם.
מחקרים נוספים העוסקים בהפצת תכנים אנטישמיים ברשתות החברתיות כמו דוחות של NCRI ושל TikToks Spiral of Antisemitism צורפו כנספחים. כמו כן, מחקר של ADL – Anti Defamation League (נספח 17) הציג כי גורמים עוינים מנצלים את מנגנוני טיקטוק כדי להפיץ אנטישמיות לרבות שימוש בהאשטגים דרך פוסטים ותגובות ותמונות. על פי הדוח, התכנים לא הוסרו במשך חודשים לאחר דיווח, למרות שאלו מפרים את כללי הקהילה של טיקטוק.
כמו כן, צורף דו"ח NazTok (נספח 19) המתאר פעילות של רשתות נאו-נאציות בטיקטוק, את היקף הצפיות שהתכנים הללו זוכים לו ואת הטיפול האיטי עד לא קיים של טיקטוק בהם. למשל, חשבונות ניאו-נאצים מוצהרים נותרו פעילים יום לאחר דיווח עליהם, ואף כמחצית מהם היו פעילים גם חודש לאחר מכן. יתרה מכך, חשבונות חדשים שצפו ב-3-5 סרטונים ניאו נאצים, קיבלו המלצות לתוכן דומה מהאלגוריתם.
הבקשה כוללת גם נספחים אשר מציגים נתונים על קמפיינים פרו-פלסטיניים שקיבלו אישור לפרסום ממומן, לעומת קמפיינים פרו-ישראליים שלפי הנטען נחסמו או הוגבלו.
עוד צורפו מסמכים אשר מתארים את היקף התכנים האנטישמיים בטיקטוק, לצד מחקרים וסקרים שונים אשר מציגים נתונים על מדיניות האכיפה של החברה בנוגע להסרת תכנים מסוג זה. כמו כן, צורפו דיווחים מטעם גופים שונים אשר מתארים את אחוזי ההסרה של תכנים מסוימים לאחר דיווחים, לרבות נתונים שנאספו על ידי גופים המוגדרים כמדווחים אמינים (Trusted Flaggers) בטיקטוק.
הנספחים כוללים גם תחקירים עיתונאיים ועדויות שונות, בהם תחקירים שפורסמו בערוצי תקשורת, ראיונות עם אנשי מקצוע ועדויות של עובדים לשעבר בטיקטוק, אשר עוסקים במדיניות הפלטפורמה וביישום מדיניות האכיפה שלה.
