בית המשפט העליון דחה עתירה לחיוב הייעוץ המשפטי לכנסת והייעוץ המשפטי לממשלה להנחות נבחרי ציבור שלא לחסום אזרחים ברשתות החברתיות או למחוק את תגובותיהם. בשל החדשנות והיקף ההשפעה הרחב של הסוגיה, בית המשפט בחר שלא להתערב בהליך גיבוש ההנחיות בנושא על-ידי הייעוץ המשפטי.
בנובמבר 2023 בית המשפט העליון פסק באופן תקדימי שראש עיריית גבעתיים אינו רשאי לחסום אזרחים ברשתות חברתיות. בית המשפט ציין בפסיקתו שרצוי שהנחיות בנוגע לאפשרות של נבחרי ציבור לחסום משתמשים או למחוק תגובות ברשתות החברתיות יוסדרו בחקיקה. מערך הייעוץ המשפטי של הכנסת והייעוץ המשפטי לממשלה בחנו כיצד יש להתאים את הפסיקה גם לנבחרי ציבור אחרים שאינם ראשי עיר – כמו חברי כנסת וחברי ממשלה. בינואר 2024 איגוד האינטרנט הישראלי והקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר באוניברסיטה העברית הגישו את עמדתם בנושא לייעוץ המשפטי של הכנסת.
בינואר 2024 ארגון "שקוף" עתר לבית המשפט העליון וביקש להורות למשרד הפנים, שר הפנים, היועצת המשפטית לממשלה והיועצת המשפטית לכנסת לנמק מדוע לא פעלו עד עכשיו כדי להנחות את חברי הכנסת, חברי הממשלה ונבחרי הרשויות המקומיות שלא לחסום משתמשים ברשתות החברתיות או למחוק את תגובותיהם. בנוסף, הארגון ביקש שבית המשפט יורה בצו לנבחרי הציבור שלא יגבילו גישה לחשבונותיהם עד פרסום הנחיות מתאימות.
ביום 12.11.2024 בית המשפט העליון דחה את העתירה. למרות חשיבות הנושא והמעמד המחייב של פסיקת בית המשפט העליון שקדמה לעתירה, מאחר ומדובר בסוגיה חדשנית ומסובכת בית המשפט סבר שיש לתת לייעוץ המשפטי לכנסת ולממשלה את הזמן הראוי לדון בה לעומק.
בפסיקתו, בית המשפט העליון הכיר בהחלטתו בכך שיש חשיבות רבה לנושא, וציין את המהפכה שהוביל האינטרנט בחיינו:
"בהיותו חוצה מרחקים וגבולות, הביא לחיבור בין אנשים המצויים במקומות מרוחקים ובמדינות שונות, להנגשת שירותים, להעברה ושיתוף של מידע במגוון רחב של תחומים, ליצירת אפיקי מסחר חדשים, להעשרת שעות הפנאי, להעצמת הפרט ואוכלוסיות מודרות או מוגבלות, לצמצום פערים ובמיוחד – לחיזוק חופש המידע, הביטוי, העיתונות וההתאגדות"
לדברי בית המשפט, הרשתות החברתיות בפרט הפכו לחלק משמעותי בחיינו, ומיליונים של ישראלים עושים בהם שימוש באופן יומיומי. הן הפכו למוקד רב חשיבות להעברת מידע ולהעברת דעות. בית המשפט התבסס על סקר של איגוד האינטרנט בנוגע לשימוש ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים בישראל בשנת 2024: לפי הסקר, מרבית הישראלים משתמשים בוואטסאפ, יוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם, מסנג'ר, טלגרם או טיקטוק באופן יומיומי. בנוסף, הסקר מראה שבשנת 2024 הייתה עליה משמעותית בשימוש של ישראלים במרבית הרשתות החברתיות.
גם נבחרי הציבור משתמשים ברשתות החברתיות כדי ליצור קשר עם הבוחרים שלהם, להעביר עדכונים לציבור, לגייס תמיכה בקרב הציבור ולהביע את עמדותיהם בנושאים שונים. במסגרת השימוש שלהם ברשתות, נבחרי ציבור לעיתים חוסמים משתמשים, כך שלא יתאפשר להם להגיב או לקרוא מה שנבחרי הציבור כותבים, או מוחקים תגובות שלהם, כך שאנשים אחרים לא יראו את התגובות הללו. האיזון שבין יכולתם ורצונם של נבחרי ציבור לנהל את החשבונות הציבוריים שלהם ברשתות החברתיות ובין זכותם של האזרחים לחופש ביטוי הוא מורכב, ולכן דורש הליך בחינה מעמיק ומשמעותי.
