במהלך שנת 2024 תעלה לדיון והכרעה בבית המשפט העליון בארה"ב השאלה המשפטית-חוקתית האם נבחרי ציבור וגורמי ממשל רשאים לחסום משתמשים שמביעים דעה פוליטית בחשבונות שלהם ברשתות החברתיות?
שאלה זו עוררה עניין גם בישראל, ולאחרונה נפסק בבית המשפט העליון כי נבחרי ציבור אינם רשאים לחסום אזרחים ברשתות החברתיות. עוד על החלטה זו ניתן לקרוא בפרסום של איגוד האינטרנט כאן.
רקע – האם הנשיא יכול לחסום משתמשים?
בשנת 2017, נשיא ארה"ב (באותו זמן) דונאלד טראמפ חסם מספר משתמשים אמריקאים בחשבון הטוויטר הפרטי שלו. המשתמשים, בתמיכה של מכון נייט לתיקון הראשון לחוקה (Knight First Amendment Institute), תבעו את טראמפ בטענה שחסימתם בידי טראמפ היא בניגוד לתיקון הראשון לחוקה. התיקון הראשון לחוקה אוסר על גורמי ממשל להגביל את חופש הביטוי, ולטענתם כאשר הנשיא חוסם את היכולת שלהם להביע דעה עליו ברשתות – הוא מגביל את חופש הביטוי שלהם בצורה אסורה.
בית המשפט הפדרלי ובית המשפט הפדרלי לערעורים (Court of Appeals for the Second Circuit) קבעו שפעולותיו של טראמפ אכן הפרו את זכויות התובעים מכוח התיקון הראשון לחוקה – חשבון הטוויטר של טראמפ הוא חשבון של גורם ממשלתי, והזכות החוקתית לחופש ביטוי מונעת מגורמים ממשלתיים בארה"ב לחסום אזרחים אמריקאים ברשתות החברתיות רק בשל הבעת דעות פוליטיות שאינן לרוחם. טראמפ ערער על החלטה זו לבית המשפט העליון של ארה"ב, אך עם בחירתו של ביידן לנשיאות ארה"ב בשנת 2020, בית המשפט העליון של ארה"ב קבע שהדיון בתיק לא רלוונטי, שכן הוא מתייחס לחשבון של טראמפ עצמו, שכעת אין ספק שאינו חשבון של גורם ממשלתי רשמי.
Lindke v. Freed (יוני 2022)
פריד הוא ראש עיר במדינת מישיגן שבארה"ב מאז 2014. לפני שמונה לראש עיר, היה לפריד חשבון פייסבוק פרטי פעיל עם אלפי חברים. לאחר בחירתו לראשות העיר, הוא שינה את סוג הפרופיל שלו ל"דף פומבי" כך שיהיה לו מספר בלתי מוגבל של חברים, ציין שהוא ראש העיר בכותרת הדף, הוסיף את אתר העירייה לפרופיל שלו ושינה את הכתובת ופרטי יצירת הקשר של הדף שלו לכתובת ופרטי יצירת הקשר של העירייה. הדף המשיך לשמש את פריד כל הזמן הזה לעדכונים פרטיים על חייו, בנוסף למידע ועדכונים בקשר לעירייה ולמדיניות שלו כראש העיר.
בשנת 2020, פריד מחק את תגובותיהם של לפחות 5 משתמשים שהגיבו על פוסטים בדף שלו, וחסם את החשבונות שלהם, באופן שמנע מהם גישה לדף לחלוטין. אחד מהמשתמשים הללו, שהביע ביקורת נגד מדיניותו של פריד ביחס להתמודדות עם מגפת הקורונה, תבע את פריד בטענה שהוא מפר את התיקון הראשון לחוקה, משום שמנע ממנו להביע את דעתו בפומבי.
בפסיקתו בתביעה, בית המשפט הפדרלי לערעורים (Court of Appeals for the Sixth Circuit) לא קיבל את עמדת בתי המשפט האחרים בעניינו של טראמפ, וקבע כי לא מספיק שחשבון ייראה כאילו הוא חשבון ממשלתי רשמי כדי שייחשב גורם ממשלתי, אלא צריך שתהיה לחזות זו סמכות ומשמעות ממשלתית של ממש. לכן, מותר לפריד לחסום משתמשים שמביעים דעות פוליטיות בעמוד שלו.
Garnier v. O'Connor-Ratcliff (יולי 2022)
הנתבעים הם חברי חבר הנאמנים של מחוז בתי ספר במדינת קליפורניה שנבחרו לתפקידם בשנת 2014. לצורך קמפיין הבחירות שלהם, הנתבעים פתחו חשבונות טוויטר ופייסבוק פומביים בנוסף לחשבונות הפרטיים שלהם. כאשר נבחרו, הם המשיכו להשתמש בחשבונות החדשים לצורך פרסום הודעות, הנחיות, הישגים ותזכורות הקשורות למחוז בתי הספר שלהם, זאת מתוקף תפקידם בחבר הנאמנים. שני הנתבעים הציגו את עצמם בחשבונות האלו כ"גורמים ממשלתיים רשמיים" ופרטי יצירת הקשר שהזינו בחשבונות האלו הם פרטי יצירת הקשר של חבר הנאמנים.
התובעים הם זוג הורים לילדים שלומדים בבתי הספר במחוז תחת פיקוחם של הנתבעים. בני הזוג הגיבו מאות תגובות ארוכות וחזרתיות המבקרות את פעילות חבר הנאמנים של המחוז בפוסטים של החשבונות הפומביים של הנתבעים בטוויטר ובפייסבוק, בטענה שחששו לשימוש לרעה בכספים של חבר הנאמנים. בתגובה, הנתבעים חסמו אותם מחשבונותיהם הפומביים ברשתות החברתיות.
בני הזוג תבעו את שני חברי חבר הנאמנים בטענה שהפרו את זכויותיהם לפי התיקון הראשון לחוקה, שכן הם הגיבו בצורה עניינית על דפים ציבוריים של נבחרי ציבור, שהגדירו עצמם ככאלה. כך, הנתבעים, שהם גורמים ממשלתיים, מנעו מבני הזוג להביע את דעתם בפומבי.
בית המשפט הפדרלי לערעורים (Court of Appeals for the Ninth Circuit) פסק לטובת התובעים, וקבע כי הנתבעים הפרו את זכויות התובעים מכוח התיקון הראשון לחוקה. אפילו אם התגובות של התובעים היו חזרתיות, מוגזמות באורכן וחסרות ערך של ממש – חסימתם היא פתרון מוגזם, שכן היא מונעת כל תגובה עתידית וכל צפייה של בני הזוג בתכנים של החשבונות, באופן שפוגע קשות בזכותם לחופש ביטוי. בפסיקתו, בית המשפט התנגד לפסיקה בעניין Freed, והסביר כי המבחן צריך להתחשב במראה, בפעולות ובסמכות הנחזית של הפרופיל ביחד – גם אם לאיש ציבור אין סמכות ציבורית אמיתית שמופעלת דרך פרופיל ברשת חברתית, מספיק שהוא מזדהה ככזה כדי שייחשב כגורם ממשלתי, ותחול עליו החובה לכבד את חופש הביטוי.
הערעורים לבית המשפט העליון (אפריל 2023)
הצדדים בשני ההליכים ערערו על החלטות אלו לבית המשפט העליון של ארה"ב באוקטובר 2022. ביום 24.04.2023 הסכים בית המשפט העליון לדון בתיקים במאוחד, וביום 31.10.2023 התקיים דיון בתיק שבו הצדדים הציגו את עמדותיהם בפני בית המשפט.
בית המשפט העליון יצטרך לבחור בין הגישה שנקטו בתי המשפט ב-Freed, שמאפשרת חסימה, לבין הגישה שנקטו בתי המשפט ב-Garnier ובמקרה של טראמפ, שאינה מאפשרת חסימה.
ניתן לראות את כל ההליכים שהתקיימו והמסמכים שהוגשו בתיק באתר בית המשפט העליון.
