מדריך חיוני להתגוננות ומניעת פגיעות ברשת

מה לעשות כדי לצמצם את הסיכוי להיפגע ברשת?

1. היו מודעות למי אתן מתחברות ברשת – אל תמסרו מידע אישי לגורמים שאינכן מכירות. אל תמהרו לאשר כל בקשת חברות; היו חשדניות לגבי פרופילים והודעות מפוקפקים ואנונימיים ברשתות החברתיות.
2. היזהרו במה שאתן משתפות ברשת – ברגע שפרסמתן משהו באינטרנט, אין לכן שליטה עליו. קבעו הגדרות פרטיות מחמירות ברשתות החברתיות. חשבו פעמיים לפני שאת משתפות במידע שלא הייתן רוצות שכל העולם יראה. בדקו כי הגדרות הפרטיות בחשבונות הגוגל, פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק וכו' – מותאמות לרצונות והצרכים שלכן.
3. שקלו להגביל מי יכול לראות את הפרופיל, הפוסטים והתגובות שאתן כותבות, מי יכול לצפות בחברים, מי יכול לשלוח בקשת חברות ועוד.
4. חסמו טרולים ומשתמשים מטרידנים או פוגעניים. אם מישהו מקלל או מטריד אתכן, חסמו אותו. זה ימנע ממנו לראות את הפוסטים שלכן ולשלוח הודעות. בחלק מהאפליקציות, כגון בפייסבוק ובאינסטגרם, ישנה אופציה להגביל אינטראקציה עם משתמשים בלי לחסום אותם באופן מוחלט. אופציה זו מאפשרת, למשל, למנוע מאחרים לראות תגובות שאותו משתמש יפרסם אצלכן בדף.
5. דווחו על משתמשים פוגעניים ואלימים בהתאם לאפשרויות הדיווח (report) המובנות של כל אחת מהפלטפורמות.
6. הישמרו מפייק ניוז – אל תמהרו להאמין, ובטח שלא לשתף, מידע שאינכן בטוחות במהימנותו.

כללי אבטחת סייבר חשובים

• סיסמאות

  חשוב מאוד! השתמשו בסיסמאות חזקות ואל תמחזרו אותן – 12 תווים המשלבים אותיות גדולות וקטנות, מספרים וסמלים. אל תשתמשו באותה סיסמה עבור מספר חשבונות או לכל הפחות – השתמשו בסיסמאות ייחודיות עבור האתרים החשובים עבורכם, או כאלו ששמרתם בהם מידע אישי.

• אימות דו-שלבי

  הפעילו אימות דו שלבי היכן שאפשר – אימות דו שלבי היא תכונת אבטחה המאפשרת למשתמשים בחשבונות שונים להפעיל שכבת הגנה נוספת על החשבון, לרוב באמצעות קוד אימות חד פעמי הנשלח לטלפון או לאפליקציית אימות מוגדרת מראש.

• קישורים חשודים

  אל תלחצו על קישורים חשודים באימייל וברשתות החברתיות – היזהרו מאתרים זדוניים, אל תורידו קבצים מגורם שאינכן מכירות והישמרו מפישינג – נסיון לגניבת מידע אישי תוך התחזות לגורם מוכר.

איך לדווח על פגיעות ברשת?

1. הסבר כיצד לדווח על תוכן או חשבונות פוגעניים בפייסבוק
2. הסבר כיצד לדווח על תוכן או חשבונות פוגעניים באינסטגרם
3. הסבר כיצד לדווח על תוכן או חשבונות פוגעניים בטיקטוק
4. הסבר כיצד לדווח על חשבון וואטסאפ פוגעני
5. דיווח על חשבון Gmail פוגעני

מה לעשות ולא לעשות לאחר פגיעה?

1. חפשו מידע הרלוונטי לפגיעה באתרנו, או התייעצו איתנו ישירות ונכוון אתכן: org.il
2. שתפו חברה או בן משפחה במה שקרה – מומלץ לגייס את החברות, המכרים ואת בני המשפחה לקראת ההתמודדות על התפקיד הציבורי. הודיעו והכינו אותם לכך שאתן עלולות להיות נתונות לאלימות, הטרדה ופגיעה ברשת. שלא ייבהלו אם ייחשפו לכך, ובעיקר – שיהיו שם לתמוך.
3. תעדו את הפגיעה – צלמו מסך של ההודעות, הפרופיל הפוגעני, שמרו קישורים (URL) רלוונטיים.
4. במידה ופרופיל או חשבון אנונימי מאיים עליכן בשיחה פרטית (מסנג'ר,וואטסאפ) באלימות או בהפצת תכנים רגישים/אינטימיים – אל תגיבו. תעדו את הפגיעה ודווחו עליה לפלטפורמה. בחרו בסיבת הדיווח המתארת בצורה הטובה ביותר את הפגיעה החוויתן. לאחר מכן, שקלו הגשת תלונה מקוונת במשטרה.
5. העריכו את קטגוריית הפגיעה, היקפה ואת הקונטקסט – האם מדובר בגסות רוח מצדו של פוגע בהודעה פרטית? האם מדובר בפרסום ציבורי שמהווה בעיניכן לשון הרע והוצאת דיבה – או שהפגיעה חמורה מכך וכוללת אלמנטים של התחזות, הפרת פרטיות, סחיטה, אלימות מילולית או מינית שיכולה אף לסכן אתכן פיזית? האם הביקורת/אלימות הופנתה ישירות אלייך או שהפרסום היה כללי יותר?
6. עברו על כללי הקהילה של הפלטפורמה בה הותקפתן. האם התנהגות התוקף נוגדת אותן? במידה וכן, דווחו לפלטפורמה. אם אתן לא בטוחות – ניתן להתייעץ איתנו.
7. הכירו את החוק ואת הזכויות שלכן בהקשרי הפגיעות השונות – למשל: ניתן לבקש מביהמ"ש להוציא צו שיורה על רשת חברתית למסור לכן פרטים בסיסיים על משתמש אנונימי (BSI) הפוגע ומסית נגדכן. במידה ומדובר בעבירות פליליות כגון התחזות, פריצה לחשבון, איומים, הסתה ואלימות – שמרו תיעוד של הפגיעה והגישו תלונה מקוונת באתר משטרת ישראל.
8. במקרה של תקיפת סייבר נגדכן, כגון פריצה למחשב האישי ולחשבונות מייל, דרישה מגורם מתחזה למסור פרטים רגישים (פישינג), נעילת קבצים ודרישה לכופר – הרימו טלפון למערך הסייבר הלאומי במספר 119.
9. שקלו ייעוץ וסיוע משפטי-אזרחי – בעיקר כשלא מדובר באירוע פלילי (כגון לשון הרע והשמצות).
10. הכירו את ארגוני הסעד – עמותת מאא'ת למציאת פוגעים אנונימיים, קליניקות משפטיות, פייק ריפורטר ועוד

במקרה של פגיעה בילדים ברשת – פנו למוקד 105 – המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת

בנוסף לפעילות של איגוד האינטרנט הישראלי למנוע ולטפל בפגיעות ברשת, פועל בישראל גם מוקד 105 – המטפל בפגיעות בילדים ברשת. יחידת מוקד 105 היא יחידה של משטרת ישראל. מטרת היחידה היא לתת מענה מקצועי ומשטרתי לכל סוגי הפגיעות ברשת לילדים עד גיל 18. בכדי לספק מענה מקיף גם לפניות הפליליות (סחיטה באיומים, התחזות, פגיעות מיניות) וגם לאזרחיות (בריונות,אובדנות). אומנם ב105 מטפלים במקרים של פגיעה בקטינים עד גיל 18 שנעשו במרחב הרשת בלבד, אך הפנייה למוקד יכולה להיעשות על ידי כל אזרח שנתקל בפגיעה מקוונת בקטינים, או לצורך התייעצות בנושאים הללו. היחידה מורכבת משיתוף פעולה בין המשטרה לבין מומחים בתחום של פגיעה בילדים ברשת מטעם משרדי הממשלה: המשרד לביטחון לאומי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החינוך, משרד העבודה וכן משרד המשפטים