יום המאבק באלימות נגד נשים 2024
מה זה בכלל דיפניוד?
שימוש בטכנולוגיה באופן שגורם לפגיעה מינית אינו חדש, וכך גם היכולת לייצר תמונות עירום מזוייפות (Deepnude), אך לאחרונה חלה קפיצה בהיקף וקלות השימוש בטכנולוגיות פוגעניות אלו ובחדירה שלהן גם למרחבים של נוער ולמערכת החינוך. ייצור תמונות פורנוגרפיות מזויפות נעשה באופן ׳קלאסי׳ באמצעות תוכנות עריכה שונות (כמו פוטושופ) מזה שנים, אך בשנים האחרונות טכנולוגיית הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) הפכה נגישה, זולה ופשוטה לביצוע עבור כלל המשתמשים, לרבות ילדים ונוער, גם עבור יצירת תמונות ודימויים, והביאה להתרחבות התופעה הפוגענית במיוחד בקרב מתבגרים ומתבגרות – גם בישראל.
ישנם שני פורמטים עיקריים של deep nude, האחת היא הפשטה – שינוי של תמונה קיימת כך שתהפוך לתמונת עירום או תמונה מינית; משתמשי האפליקציה שמבקשים לייצר דיפ-ניוד מעלים תמונה נורמטיבית, פעמים רבות תהיה זו תמונה של נערה מהסביבה הקרובה או כזאת שפורסמה ברשתות החברתיות, לאחד המחוללים (אתר או אפליקציה לייצור תמונות) המוצעים ברשתות החברתיות או בחיפוש פשוט בגוגל, ובתוך דקות בודדות מייצרים תמונת עירום פוגענית, ומפיצים אותה (דרך הווטסאפ או מראים אותה על גבי מסך הטלפון שלהם מבלי לשלוח). פורמט נוסף של דיפ-ניוד, הוא ייצור מלא של דמות אמיתי או דמיונית, כתמונה או כסרטון בתנוחות מיניות ואף פורנוגרפיות. במרבית המקרים התופעה הזו עשויה להתחיל כמתיחה חברתית, אם כי ישנם לא מעט מקרים בהם יצירת הדיפ-ניוד נעשות כמעשה של בריונות, הטרדה או נקמה. מחקר של ארגון Thorn, מאוגוסט 2024 מצא כי 1 מתוך 10 ילדים דיווחו כי יודעים שחבר או תלמיד מכיתתם יצרו דיפניוד של ילדים אחרים.
חשוב להבין שההשפעה הפסיכולוגית והאישית של סרטונים או תמונות עירום מזוייפות על הנפגעות והנפגעים הן זהות להשפעה של תכני עירום אותנטיים המופצים ללא הסכמת המצולם או המצולמת. מכאן שבעוד שהתוכן מזוייף או וירטואלי, הפגיעה היא אמיתית.
איך לדבר על זה עם הילדים?
נכון להיום, אין יכולת למנוע שימוש לרעה בתמונות נורמטיביות המועלות לרשתות על ידי המצולמים או באישור. קיימים בעולם ניסיונות למנוע זאת על ידי הנגשת פתרונות טכנולוגיים שונים שיוטמעו בתמונות, וכן גם מכיוונים רגולטוריים. אך גם אם ימצא פתרון יעיל במיוחד, הניסיון וההיכרות עם מרחב האינטרנט מלמד כי לכל מנעול יש מפתח – לכל פתרון מתוחכם ככל שהוא, יימצא מעקף מתוחכם אף יותר. זו רק אחת הסיבות שבגינן אנחנו, באיגוד האינטרנט הישראלי, מאמינים שהדרך למנוע התנהגות פוגענית היא לחנך את דורות העתיד להתנהגות הולמת, כפי שאנחנו מחנכים אותם בכל מרחבי החיים ולייצר מודעות ואוריינות שתמנע ככל האפשר את התרחבות התופעה והפגיעות.
אנו ממליצים לדבר עם הילדים בפתיחות וללא שיפוטיות על התופעה ועל השימוש לרעה בטכנולוגיות בינה מלאכותית לייצור תמונות, להבין מהם האם הם נתקלו בה וכיצד הם הרגישו, ללמוד מהם כיצד לדעתם נכון להתייחס לתופעה ולוודא שהם מבינים ומודעים להשלכות שלה.
אנחנו יודעים ששיחות כאלו עם הילדים אינן בהכרח 'באות בטבעיות', ולכן כתבנו עבורכם את נקודות המפתח החשובות לשיחה עם הילדים בנושא. מוזמנות ומוזמנים להיעזר בהן תוך התאמת הנקודות לגיל ולרמת הבגרות של ילדיכם:
-
למדו מהם על התופעה מהזווית שלהם
- שאלו אותם האם הם שמעו או נתקלו בתופעה של יצירת תמונות או סרטונים מזוייפים. האם קיבלו בעבר תמונה כזאת בקבוצה כיתתית?
- שאלו אותם האם יצא להם לדבר על התופעה עם חברות וחברים, בבית הספר, או בכל מרחב אחר. האם מורה או גורם אחר דיבר איתם על כך?
- במידה וכן, מה הם חשבו על זה? איך לדעתם המצולמים הרגישו?
-
הבהירו להם כי מדובר במעשה של פגיעה ממשית, והכווינו אותם להתנהגות הנכונה
- לא לייצר תוכן כזה בעצמם – גם לא לצורכי הומור, אפילו אם הם אינם מתכננים לשלוח או להראות לאף אחד. התכנים המועלים לרשת, ובמיוחד למחוללי תכנים כאלו, אינם מאובטחים ובמידה של פריצה התכנים עשויים להיות מופצים ללא שליטתנו.
- לא לשתף פעולה – במידה ונתקלו בתוכן פוגעני (כזה או אחר), לא לתת יד להפצה, למחוק את התמונה ובעדיפות גם לדווח על כך.
- נצלו את ההזדמנות ושוחחו איתם גם על פרטיות ברשת – על המשמעות של פרסום והפצה של תמונות נורמטיביות או מרומזות שלהם ברשתות – הם יכולות להתגלגל לידיים של אחרים שיעשו בהם שימוש לרעה.
-
במידה ונפגעו, וגם במידה ופגעו
הזמינו אותם לפנות אליכם. במידה ונפגעו בעצמם, עטפו וחבקו אותם, ויחד איתם ובמידת הצורך פנו אלינו לקו הסיוע לאינטרנט בטוח או למוקד 105 של המשרד לביטחון פנים.
