התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 15 הודעות פרסומת – בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.
נפסק
ההודעות עונות להגדרת "דבר פרסומת", שכן מדובר במסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר. התובע הוכיח כי הנתבעת שלחה לו את דברי הפרסומת וכי לא נתן את הסכמתו למשלוח. הנתבעת לא הציגה כל אסמכתא לאישורו של התובע, אך טענה כי היא משווקת את מוצריה על ידי סוכנים ומפיצים חיצוניים שאינם קשורים במישרין לחברה. הנתבעת לא הגישה הודעת צד שלישי נגד הזכיין הנטען. אין לצפות שהתובע יתור אחר מערך הזיכיונות שמתנהלים בין הנתבעת לבין מי מזכייניה. תמוה מדוע התובע לא פעל לבקש לפעול להסיר את ההודעות. פיצוי כולל בסך 3,000 ש"ח הוא הולם וראוי בנסיבות המקרה.
