בקשה להעברת מקום דיון במסגרת תביעת ספאם לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי יש להעביר את הדיון בתביעה למחוז חיפה, מקום מושבה של הנתבעת. עוד נטען לקיומה של תניית שיפוט ייחודית בין הצדדים.
נפסק
יש לדחות את הבקשה. תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מונה מספר חלופות, שבהתקיים אחת מהן קונה ביהמ"ש סמכות מקומית לדון בתביעה. די בקיומה של זיקה אחת מבין אלה המנויות בתקנה כדי להקנות סמכות. כאשר ישנם כמה בתי משפט בעלי סמכות מקומית לפי אחת מהחלופות בתקנה, רשאי התובע לבחור באיזה בית משפט לברר את התביעה. כללי הסמכות המקומית מאפשרים לנפגע להגיש תביעה לפי חוק הספאם במחוז השיפוט בו הוא מתגורר, ככל שזהו מקום קבלת "הספאם", כלומר מקום המעשה בגינו הוגשה התביעה [עניין גרופהום – בש"א 7089/16]. לא ניתן לומר משלוח הודעות ספאם חוסה תחת הסכם הזמנת הנופש בין הצדדים ולכן יש לדחות הטענה לעניין תניית השיפוט הייחודית. הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך 1,000 ש"ח בגין הוצאות הבקשה.
